1 כללי

פרופיל אמנית – ג’ני מייליכוב

ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית

ינואר 6, 2021  

ג’ני מייליכוב היא מאיירת ובוגרת “בצלאל” בהצטיינות מהמחלקה לתקשורת חזותית במסלול איור, המציירת בצבעי גואש ויוצרת במגוון טכניקות בדו מימד ותלת מימד. לאחרונה ראה אור ספרה “מכונת העננים של לונה” – הספר הראשון אותו גם כתבה (הוצאת ספרית פועלים). ג’ני היא האמנית החמישים ושלוש בפרויקט “פרופיל אמן”, שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.

לפני שבע שנים השתתפת במדור “תמונת פרופיל” ב”הפנקס” עם פרסום ספרך הראשון כמאיירת. מה קרה אתך מאז?

מאז פרסום ספרי הראשון התמדתי לעסוק באיור, לרוב באיור חופשי כביטוי עצמי, אך גם באיור של ספרי ילדים. במקביל עסקתי גם באיור למשחקי קופסא לילדים, מוצרי נייר, ויצירה בחומרים חדשים שתמיד סיקרנו אותי כמו פיסול בחימר, דמויות עץ, קולאז׳ ועוד. לאורך השנים הללו נוסף לעבודה מול לקוחות, מכירה לאנשים פרטיים ובחנות ה-etsy, נוספה גם מכירה של העבודות שלי בחנויות מקומיות בארץ. התחתנתי ונולדו לי שני ילדים.

אחרי חופשת לידה ארוכה הרגשתי צורך לרענן את העשייה שלי והצטרפתי לחממה של תיאטרון הקרון בירושלים. בהנחייתן של מרית בן ישראל ורוני מוסנזון נפגשתי לראשונה עם עולם תיאטרון הילדים ומהרבה בחינות זו הייתה חוויה מעוררת השארה עבורי. בחממה התנסיתי בלהמציא ולפתח סיפור לילדים באופן מילולי וחזותי. נהניתי לחזור למקום של לימודים, מחקר והתנסות, ופגשתי חברים יוצרים מוכשרים מתחומים שונים. שם גם נולד הספר הראשון שלי, “מכונת העננים של לונה”.

כריכת הספר (יח”צ)

אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עלייך? האם חל שינוי במקורות ההשפעה לאורך השנים?

כשאני מציירת אני אוהבת להאזין למוזיקה. אני משתדלת לצייר דברים בהשראת המציאות, הסביבה והרגשות שלי. בעבר ציירתי ציורים רומנטיים בנושא אהבה וזוגיות, אך היום כשאני אימא יש לי יותר ציורים של אימהות, משפחה והרפתקאות של ילדים. אני אוהבת להתבונן בעבודות של אמנים אחרים מתחומים שונים ומגוונים: איור, ספרות, תיאטרון, פיסול, קרמיקה, צילום ועוד. חלק מרשימה ארוכה של אמנים אהובים הם: Oliver Jeffers, Anne Herbauts, Aino–Maija Metsola, Jana Glatt, Circus Boy Band, נורית זרחי, אתגר קרת ושירה גפן.

איור של Aino–Maija Metsola

עבודה של Ingela P Arrhenius

 

איור של Anne Herbauts

 

 

 

 

 

איור של Jana Glatt

ב”תמונת פרופיל” שלך ציינת שפרויקט החלומות שלך הוא לכתוב ולאייר ספר משלך, וכעת הגשמת את החלום! כיצד הוא התגשם, ואיך בחרת את הסיפור שיהיה ספרך הראשון כסופרת-מאיירת?

לכתוב ולאייר ספר ילדים משלי היה חלום רחוק עוד מלפני זמן רב. במשך שנים החלום הזה ישב אצלי במגירה עד שכמעט שכחתי ממנו. כשהגעתי לחממה נזכרתי שוב כמה אני נהנית להמציא סיפורים, ובזכות ההנחיה של רוני ומרית הצלחתי להמציא ולגבש סיפור שלם.

הסיפור המקורי התחיל לפני הרבה שנים (2012), אז ציירתי ילדה שיושבת על גג עם מכונה שיוצרת עננים. את הציור שיתפתי בפייסבוק, ובחור אחד שראה אותו ביקש בנימוס להשתמש בציור להצגת התואר השני שלו בחקר עננים. אני הסכמתי ואחרי שלוש שנים התחתנו. באחד מהתרגילים בחממה התבקשתי להביא סצנה מתוך אחד הציורים שלי. בחרתי בציור הזה ולאט-לאט התגבשה לה הצגה קצרה. לקראת סוף החממה העזתי ושלחתי את הסיפור שלי לנרי אלומה, עורכת ספרי הילדים בהוצאת “ספרית פועלים”. נרי אמרה שזה סיפור מתוק ומקורי, שונה מהרבה דברים שהיא קוראת, ותשמח לעבוד איתי עליו. בהמשך הטקסט התקבל להוצאה וקיבלתי חוזה לספר שבו אני גם הסופרת וגם המאיירת!

אנא פרטי על תהליך עבודתך בספר החדש.

ראשית כל נרי ואני התאמנו את הטקסט של ההצגה, שבמקור היה ארוך יותר ומסורבל יחסית, לפורמט של ספר. בשלב הבא הגשתי סקיצות סופיות בשחור-לבן, ולאחר מכן הצטרפה אלינו המעצבת מיכל מגן שעשתה עימוד של הטקסט ביחס לסקיצות. לבסוף ניגשתי לאיור הכפולות בצבע. לאורך כל התהליך המשכנו לדייק את הטקסט ולעשות שינויים קלים במקומות שונים. כמו כן, התלבטנו לא מעט לגבי סוף הספר. היו איורים שלא הסתדרו כמו שחשבתי בהתחלה, ואיירתי אותם שוב ושוב. לשמחתי, נרי ומיכל היו מעורבות מאוד בתהליך העבודה על הספר ותרמו רבות מהידע והניסיון שלהן.

כשאת ניגשת ליצירה שבה את גם הכותבת וגם המאיירת – מה מגיע קודם: הטקסט או הדימוי?

כשאני ניגשת ליצירה כזו אני קודם כל חושבת על מה הייתי רוצה לצייר. אני חושבת על דימוי שיש בו משהו מעניין, מפתיע, מעורר רגש וסקרנות. לדוגמא, ילדה ישנה על ענן, ילד רוכב על שבלול, או זחל ארוך מאוד עם הרבה נעליים צבעוניות. לאותו דימוי אני ממציאה עלילה ראשונית עם התחלה, אמצע וסוף, ומנסה להעשיר אותה ככל האפשר בעזרת דימויים נוספים וטקסט.

מה היה חשוב לך במיוחד בכתיבת הסיפור, שפונה לקהל צעיר מאוד ועל אף שהעולם הוויזואלי צבעוני מאוד, יש בו גם תחושות לא פשוטות והרבה מאוד רגש?

דרך היצירה שלי אני רוצה לתת לילדים הזדמנות להאמין בחלומות שלהם, לדעת שאפשר להמציא דברים ואולי הם יקרו באמת. שכל יום הוא יום טוב להגשמת חלומות. למרות שהסיפור שלי הוא דמיוני, הילדה היא אמתית, היא מצליחה בחלק מהדברים אבל לא בכול, בדיוק כמו כולם. רציתי לספר סיפור שלוקח אותנו למקום אחר, מאפשר לנו לחלום ובסוף לקחת חלק מהחלום חזרה למציאות, ולהישאר עם טעם מתוק בפה.

“מכונת העננים של לונה” הוא ספר בעל צבעוניות יפהפייה, טקסטורות מוחשיות מאוד ועיצוב דמויות שונה ממה שאנו רגילים לראות בספרי ילדים בארץ. ספרי לנו על בחירותייך הוויזואליות בהקשרים אלו.

תודה רבה! רציתי שהספר יהיה מזוהה עם הסגנון שלי. הצבעוניות שמחה ואופטימית כדי להעביר את המזג של לונה, שהיא ילדה חיובית, תמימה וחרוצה. העננים גם הם רכים ועדינים, קרובים ללונה פיזית ורגשית. לסיפור הזה אין זמן או מקום ספציפיים שגם זה מאפיין את רוב העבודות שלי. הכול מתרחש בדמיון שדומה למציאות. אני אוהבת שיש טקסטורה ואת התחושה והרגישות שיש לציור הידני.

בהמשך לכך, כיצד התמודדת עם עיצוב העולם הוויזואלי שבו הסיפור מתרחש, ובדגש גם על דמויות העננים המאתגרות?

הסיפור מתרחש במקומות אותם אני אוהבת לצייר, חלק מהם מופיעים גם בציורים אחרים שלי, ולשמחתי יכולתי לעשות זאת כי זה הספר שלי. בגלל העננים הלבנים הרקע היה חייב להיות צבעוני ולא לבן, ואני מרגישה שאילוץ זה הפך את הספר לצבעוני במיוחד ושונה מהספרים הקודמים. ללא כל ספק, לצייר עננים זאת העבודה הטובה בעולם!

כמי שאיירה בעבר טקסטים של אחרים, מהו היתרון הגדול מבחינתך באיור ספר שאת כתבת, ומהו האתגר המשמעותי?

נהניתי לאייר את הספר שלי. הרגשתי חיבור גדול לטקסט ומהר מאוד הבנתי איך הספר צריך להיות ולהיראות. אם משהו הרגיש לי חסר ולא עבר דרך הטקסט אז יכולתי להראות זאת בציור, וכמובן גם להפך. יחד עם זאת יש גם יותר אחריות, כי אם משהו לא עובד אז זאת תמיד תהיה האחריות שלי. בגלל שזה שלי, הרגשתי קושי גדול יותר לוותר על קטעים יפים שלפעמים פחות התאימו או כי לא היה מקום בספר.

כעת, לאחר שהגשמת פרויקט חלומות אחד, האם יש לך פרויקט חלומות חדש?

אני מקווה להמשיך ולקחת חלק פעיל בעולם ספרות הילדים, כמאיירת וגם כסופרת. בעתיד אני רוצה לעבוד עם ילדים וללמד אותם ליצור את העולמות שלהם.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. […] מעוררת שמחה ואופטימיות (כפי שהצהירה מייליכוב בעצמה בראיון איתה ב”הפנקס”), מלאת טקסטורות ומשוחררת (שוב) מחוקיות אנטומית חמורה, […]

כתיבת תגובה