צִיּוּר לְיוֹם כִּפּוּר / נטלי בלהסן
אוקטובר 3, 2022
זיכרון ילדות אמיתי בבית לא מסורתי.
לזכרו של סבי, אלי חיים.
סַּבָּא נָתַן לִי סֵפֶר קְטַנְטַן,
קָטָן מֵחֲצִי זֶרֶת,
עִם מִלִּים כְּמוֹ נְמָלִים,
מְסֻדָּרוֹת לְתִפְאֶרֶת.
אָז לִכְבוֹד יוֹם כִּפּוּר
צִיַּרְתִּי צִיּוּר
שֶׁל רַבִּי בְּבֵית-כְּנֶסֶת.
וּבֵין יָדָיו הַמּוּרָמוֹת הִדְבַּקְתִּי בְּדֶבֶק
אֶת הַסֵּפֶר הַקְּטַנְטַן
שֶׁסַּבָּא נָתַן,
סֵפֶר תּוֹרָה פָּתוּחַ,
עִם דַּפִּים שֶׁזָּזִים בָּרוּחַ.
כְּשֶׁהֶרְאֵיתִי לְאִמָּא אֶת הַיְּצִירָה,
בִּמְקוֹם לְהִתְפַּעֵל, נִבְהֲלָה וְאָמְרָה:
“זֶה לֹא מִשְׂחָק, זֶה סֵפֶר תְּהִלִּים,
וְסֵפֶר כָּזֶה לֹא מַדְבִּיקִים, זֶה אָסוּר!”
אָז הוֹצֵאנוּ אֶת הַסֵּפֶר מִתּוֹךְ הַצִּיּוּר,
אֲבָל חֵלֶק מֵהַדַּפִּים שֶׁנָּגְעוּ בַּמִּכְחוֹל,
נִצְבְּעוּ בְּטָעוּת בְּצֶבַע כָּחֹל.
וַאֲנִי נִבְהַלְתִּי גַּם, וּקְצָת הִתְבַּיַּשְׁתִּי,
וְנוֹרָא הִצְטַעַרְתִּי עַל הַצִּיּוּר שֶׁהִתְקַלְקֵל,
כִּי אֵיךְ יוּכַל הָרַבִּי עַכְשָׁו לְהִתְפַּלֵּל?
בָּעֶרֶב נָתַתִּי נְשִׁיקָה לַתְּהִלִּים,
וּבִקַּשְׁתִּי שׁוּב סְלִיחָה מֵאֱלֹהִים.
אֲבָל בַּלֵּב יָדַעְתִּי שֶׁהוּא לֹא כּוֹעֵס
שֶׁהִדְבַּקְתִּי אֶת הַסֵּפֶר הַקְּטַנְטַן
שֶׁסַּבָּא נָתַן,
שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי עִם קְצֵה הַמִּכְחוֹל,
וְנִמְרַח בְּטָעוּת קְצָת צֶבַע כָּחֹל
בְּתוֹךְ הַתְּהִלִּים,
וְכִמְעַט נִצְבְּעוּ הַמִּלִּים.
בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה אָסוּר,
אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁרַק רָצִיתִי
לְהָכִין לְאִמָּא צִיּוּר.
נטלי בלהסן – סופרת ומאיירת.