4 ספרות

צחוק ועצב דרך סיפור וקצב / דפנה בן צבי

כמה מילים על כתיבה לילדים לקראת סדנת כתיבה בנושא

יוני 16, 2010  

כמה מסובך לכתוב פשוט. כמו ללכת על חוט. ברצינות גמורה לכתוב שטות. ברצינות, ואולי בטעות. אם נחשוב לרגע על קסמו של האריה שניגב את עיניו בסמרטוט ורצה רק תות, נגיע אולי אל צליל המלה, אל מתיקותה, אל הרכות.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. קוראת הגיב:

    כתבת:”ברור שכל ניסיון כזה יהיה עקר ומעצבן”
    לא אנסה לחרוז אבל אוסיף שזו תחושתי למקרא מאמרך שכל כולו נסיון ותירוץ להכשיר את הפרסומת הבוטה לסדנת כתיבה בהנחייתך.
    חבל.

  2. תולעת ספרים הגיב:

    השאלה האם אפשר ללמד כתיבה היא אחת מאותן שאלות נצחיות המניבות תשובות שונות וסותרות. הטקסט של דפנה בן-צבי הוא דוגמה לאחת התשובות היותר מדליקות שנתקלתי בהן. אם אפשר ללמד כתיבה הייתי רוצה ללמוד אצלה…

  3. רונה הגיב:

    איך מפשיטים שפה? זה נפלא. אני רוצה ללמוד להפשיט את הלשון אצל דפנה. להביט בה עירומה. ממש מעורר השראה. תודה

  4. כדי לכתוב ספר ילדים צריך מיומנות וידע איך לעשות את זה. רבים כותבים ספרים לא טובים, וניתן לראות שהם לא עברו הכשרה מתאימה. כדי להפוך כתב יד לספר ילדים טוב, צריך לדעת איך לעשות את זה.

כתיבת תגובה