קורותיה של זנביקה / מאת: לי עברון-ועקנין, איור: אור ענבר
סיפור שלישי מתוך סדרת "סיפורי אנדרלמוסיה" על מכשפה יוצאת דופן, החתולה שלה ועוד יצורים מופלאים
אפריל 11, 2012
“סיפורי אנדרלמוסיה” שכתבה לי עברון-ועקנין, נולדו בהשראת דמותה של תנינה שבראה נורית זרחי, ונכתבו – כך על פי עברון-ועקנין – כמחוות אהבה אליה. הסיפורים מתארים את קורותיה של אנדרלמוסיה המכשפה (או דרלה, בקיצור) וזנביקה, החתולה החכמה שלה. עברון-ועקנין מיטיבה לעצב סיטואציות קצרות, מהנות ומעוררות מחשבה, ודמויות בלתי נשכחות. הלשון העשירה של עברון-ועקנין, המחברת בין הדיבורי לפיוטי וגדושה במשחקי מילים והיפוכים משעשעים, מתכתבת עם סגנונה של זרחי, אך בהחלט עומדת בפני עצמה כאמירה סגנונית מקורית ומשכנעת. סיפורי הסדרה עתידים להתפרסם ב”הפנקס” בהמשכים, ובסיפור השלישי אנו מתוודעים לקורותיה של זנביקה, החתולה החכמה של דרלה. את הסדרה ילוו איורים יוצאי דופן; יצירות אמנות קטנות של אור ענבר. כיאה לסיפורים המפורסמים בהמשכים, אנו עתידים להעמיק את ההיכרות עם דרלה והעולם בו היא חיה, כמו גם את הפרשנות הוויזואלית של המאיירת לטקסט. אנו גאים להציג בפניכם את “סיפורי אנדרלמוסיה” כחלק ממהלך רחב יותר, שמטרתו לחשוף לקהל הרחב יצירות מקוריות ייחודיות, חריגות ומעולות, המעשירות את קורפוס היצירה לילדים.
צילום: רן פרץ
לי עברון-ועקנין – ילידת 1975, פרסמה ספר סיפורים, ספר שירה וארבעה ספרי ילדים. מחזה ילדים פרי עטה, “התרנגול”, הועלה בשנה שעברה בתיאטרון מ.ר.א.ה. מתרגמת מצרפתית ועורכת תרגום ב”כתר ספרים”, עורכת עם רונן אלטמן-קידר וקרן ארחה-צ’רטקוף את כתב העת האינטרנטי “זוטא”.
אור ענבר – מאיירת, בוגרת מנשר.
תודה על המשך סיפורי זנביקה ודרלה.
הם מאירים לי על יחסי רואה ואינו נראה.
היו כמה משפטי מפתח שאקח, אשר אולי שוליים לסיפור, למרות שאיני חושב שבאמת קיימים כאלה באיזה סיפור.
אך משפט אחד התנוסס לו כדגל בסיום הפיסקה הלפניאחרונה:
‘ומיד חטפה אותה והטילה על מאוריציה כישף שכחת-חתולים’.
אחכה לפרקים נוספים 🙂
תודה, שדות. כפי שאתה יודע היטב, גם הכותב עצמו שקורא לאחר זמן מגלה דברים שלא הבין כשכתב. בין השאר המשפט הזה התנוסס גם לי כדגל.
נהניתי גם מהסיפור השלישי בסדרה. מקורי ומשעשע מאוד! תודה!
תודה רבה דינה 🙂