שחר קובר מאייר את “פנקס אדום” מאת יהודה אטלס

קיבלתי לאייר את שירו הקצר של יהודה אטלס. בשיר מורה בכיתה שכולם מפחדים ממנה, פן תשלוף את פנקסה האדום אם מישהו מפריע. התגובה המיידית שלי הייתה חרדה –  אחד הדברים שאני הכי פחות אוהב לצייר הוא כיתה מלאה בילדים. המחשבה הראשונה היא להמיר את כל הדמויות לחיות. פתרון קל וכיפי. המחשבה השניה היא מה יש באמת בפנקס שלה? מי יודע.

אין לי מושג מה לצייר לבינתיים. צירוף המילים “פנקס אדום” מיד שלחו אותי לבהות בעשרות כרזות סיניות קומוניסטיות של אזרחים נלהבים אוחזים בספרון האדום של מאו צה טונג. אין שום קשר לשירו של אטלס, אבל לפעמים רעיון לאיור מגיע מדברים לא קשורים.  בהכללה, קומוניזם הוא תמיד השראה ויזואלית טובה.

 

כמובן שפנקס אדום היה גם לחברי ההסתדרות, וזה, אולי, איכשהו יותר קשור לפנקסה האדום של המורה בשיר. האם היא חברת הסתדרות? ואולי זאת בכלל מחברת סקיצות? אולי היא כותבת שירים?  עדיין אין לי שום מושג מה לצייר.