כללי

שנה הלכה, שנה באה – שנת קריאה

בתי ההוצאה לאור חושפים את הספר המומלץ שלהם לשנה הקרובה

ספטמבר 16, 2020  

שנה עברית חדשה בפתח, וכמיטב המסורת, אנו מספקים לכן ולכם הצצה לתכנית העבודה של בתי ההוצאה לאור בישראל. ביקשנו מעורכות ועורכים לבחור ספר מומלץ במיוחד שיראה אור במהלך השנה העברית הבאה, ולהוסיף מספר מלים על אודותיו. אתם/ן מוזמנים/ות להתרשם ולהגיב, ואנו ממליצים לפנות את מדפי הספריות כבר מעכשיו! (סדר הופעת הספרים הנו מקרי בהחלט.)

הוצאת כתר: “האסופית – אן מהחווה הירוקה (רומן גרפי)” – מאת: מריה מרסדן וברנה תמלר (תרגום: אהד זהבי ואילת אטינגר)

המילים “עיבוד של קלאסיקה” מעוררות בנו חשד מידי. כיצד נדע שאין מדובר ב”איבוד” של היצירה האהובה? ומדוע לא לתת לקוראים את הדבר “האמיתי”? פעמים רבות התפישה הזאת אכן נכונה, אבל יש מקרים מרגשים, שהעיבוד מתגלה כיצירת מופת בפני עצמה. דוגמה כזו היא הרומן הגרפי “האסופית: אן מהחווה הירוקה”, שיצטרף בקרוב למדף ספרי הנוער בעברית. על העיבוד לקומיקס אחראית מָרִיָּה מַרְסְדֶן, את האיורים המרהיבים יצרה בְּרֶנָה תַמְלֶר, ואת כל הפלא הזה תרגמו בחן בל יתואר אהד זהבי ואילת אטינגר. התוצאה היא יצירה מלאת שאר רוח ונאמנה מאוד למקור, המשיבה לחיים את קסמה ויופיה של החווה הירוקה, תוך שימוש מבריק במדיום הקומיקס. או כפי שתיארו אותה המבקרים בסקול לייבררי ג’ורנל: “פנינה. ראויה לעמוד על המדף לצד היצירה המקורית.”

כריכת הספר

הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים: “פנתר שחור” – מאת תמר ורטה זהבי

תמר ורטה זהבי, שכותבת לנוער מתוך תודעה חברתית עמוקה ופרסמה עד היום סיפורי חיים של לוחמי צדק שפעלו בחלקי עולם רחוקים מישראל, מספרת בספרה “פנתר שחור” את סיפור חייו של ראובן אברג’ל, שהיה בין מקימי תנועת הפנתרים השחורים.

סיפור חייו של ראובן אברג’ל שעלה עם משפחתו כילד קטן ממרוקו, מגלם בתוכו חיים של אלפי משפחות שהגיעו לארץ מתוך כמיהה ואמונה ונקלעו לחיים קשים במעבורות, לחוסר פרנסה, לרעב וקור, להתייחסות מתנשאת לתרבותם, לערעור הסמכות ההורית וקשיים נוספים שהגירה מביאה איתה.

בעקבות שיחות רבות של השניים, מחייה תמר בספר את סיפור חייו של ראובן, ילד מוכשר ונבון, שמתקשה להבין את המצוקה אליו נקלעה משפחתו, מתקומם על העוול ולא מוכן לקבל את העובדה שאמו ‘שהייתה מלכה במרוקו’ כלשונו, הפכה בישראל  לכובסת, או בהגדרתו ל’שפחה’ שנאלצת לכבס מצעים של זרים בארץ שאליה כה נכספו.

תמר לא חוסכת מהקוראים את מסכת ייסורי הקליטה של המשפחה. את תחושות ההשפלה, העלבון, הכעסים והמצוקות של ראובן שנכלא לא פעם בכלא, מדרדר לסמים, נאבק על  כל יום עבודה, לא זוכה להשכלה למרות אהבתו האין סופית לספרים, לקריאה ולידע, ואיך מתוך המצוקה הזאת צומחת תנועת הפנתרים השחורים התובעים חינוך שווה, עבודה ופרנסה, יחס מכבד ומיגוּר האפליה.

תמר מספרת גם על בגרותו של ראובן, שניצל את ניסיון חייו כילד בסיכון ועבד במשך שנים ‘כמדריך חבורות רחוב’ והציל ילדות וילדים שהידרדרו לסמים ולפשע. בתחילת שנת 2021 ימלאו 50 שנה להקמת תנועת הפנתרים השחורים. הספר מתאר פרק חשוב ומרתק בקורות החברה הישראלית, שהדיו נמשכים עד היום.

הוצאת רימונים: “מועדון הכדורים האבודים” – מאת: זאב מגן, איורים: הדר וישנה

ספר המיועד לכיתות ב’-ד’, מאת זאב מגן, סופר חדש ומבטיח. הרפתקה מסעירה ומהפנטת של חבורת ילדים המגיעה לעולם שבו כל הכדורים הנעלמים במשחקי כדור למיניהם, הנבעטים מחוץ למגרש ולא מוצאים אותם, הנוחתים על גג בית הספר או בין שיחים, כולם מגיעים לשם.

איך? ומי משחק בהם? והאם יחזרו הביתה, לידי ילדי השכונה? מסע מרתק בספר הכתוב תוך הבנה עמוקה של עולם התוכן של הילדים, כאילו המחבר הוא ילד בעצמו. כדורגל, כדורעף, כדור-מים, כדורסל, כל אלה ייראו לכם לגמרי אחרת, אחרי קריאה בספר הזה שלוקח את קוראיו למסע מַחְכִּים מלא תובנות חברתיות חכמות.

איור מתוך הספר

הוצאת אסיה: “תנוכים משושים, שיניים רכות וחידות אחרות” – מאת: שחר פרדי כסלו, מאיירים שונים

״זה התחיל בתיאורים של פירות וירקות. מיששתי אותם בעיניים עצומות, כמו עיוור שנוגע בהם לראשונה, וניסיתי לתאר מילולית במה אני נוגע. את התיאורים הטכניים-מופשטים האלה של צורות ומרקמים, גומחות ובליטות, שלחתי לעשרות מאיירים מדעיים מרחבי העולם וביקשתי שיציירו אותם. לא סיפרתי שאלה פירות וירקות. כתבתי שאלה חזיונות פסיכדליים שבאים אלי בשנתי. כך קיבלתי תוצאות נהדרות: מעין ישויות מדע בדיוני, חלקן קרובות יותר למקור וחלקן גרסאות תמהוניות.”

שחר פרדי כסלו יצר מהאיורים הללו ספר חידות מצחיק ומעורר מחשבה, לכל המשפחה, המאגד את הישויות האלה לצד כתבי החידה ששלח להם. (הספר מבוסס על תערוכה שוברת-קופות שהציג במוזיאון תל-אביב לאמנות).

הוצאת סיגליות: “מי רוצה כוח-על? – ההתחלה” – מאת: שירי צוק, איורים: אייל חירורג

מה עושים שלושה מתבגרים לא מקובלים שמגלים פתאום שיש להם כוחות על? קודם כל מופתעים. ואז מנסים להבין מה זה עושה, איך משתמשים בזה ולמה דווקא הם קיבלו את זה. ובמקביל מנסים לצלוח את חוויית חטיבת הביניים, שכוללת תלמידים שמתעלמים מהם ומורים שמציקים להם (ולהפך), וכשמוסיפים לזה יכולת קריאת מחשבות או העתקה ממקום למקום, זה רק עושה את זה יותר מסובך.

אז תכירו את גיגי, שבטוח שאין מגניב ממנו; יואש, שחוסר ביטחון עצמי זו מחמאה בשבילו, ודיצה, שבטוחה שהיא בכלל גיבורה של תכנית טלוויזיה, השאלה היא רק אם היא בתפקיד ראשי-קומי או משני-טראגי. “מי רוצה כוח-על? ההתחלה” הוא הספר הראשון בסדרה שתצחיק, תמתח ותרגש אתכם ואת הילדים שלכם.

כריכת הספר [יח”צ]

הוצאת ידיעות ספרים: “המיועדת” – מאת: קיארה קאס (תרגום: אורה דנקנר)

ברוכים הבאים לתשפ”א, השנה שהופכת את כל הספרים שנכתבו עד כה למדע בדיוני. לנשק את סבתא? מופרך. מסיבת כיתה? פלילי. חיבוק בין חברות? לא אחראי. נשיקה ראשונה? ישר למיון.

בחרתי ספר שנערות רבות מחכות לו. אנחנו יודעים את זה כי בכל תקופת הקורונה קיבלנו הודעות במייל, באתר, בפייסבוק. ואנחנו שמחים שהן עדיין לא ארגנו משלחת זועמת למשרדי המערכת (היו עוצרים אותן בקבלה כמובן, ומכריחים לחתום על טפסי בריאות). בקיצור, הספר החדש של קיארה קאס. בעברית הוא נקרא “המיועדת”. הוא גדוש בשמלות זהב נהדרות, התלבטות רומנטית ומובילה אותו גיבורה יפהפיה וחזקה.
קיארה קאס (סדרת “המועמדת”) נותנת פייט טוב לטיקטוק ולאינסטוש, וכל מי שמצליחה לעשות את זה, זוכה להערכתי הכנה. אז שתהיה לנו שנה של שמלות נשף מרהיבות, תכשיטים שעוברים במשפחה מדור לדור ושני גברים לפחות שמתחרים על ליבנו באדיבות ובהתחשבות בכל רגע נתון. אמן.

 

הוצאת צלטנר: “טִינְטֹנֶת” – מאת: אבירמה גולן, איורים: ענבר הלר לואיזה

בפתח מערה בהר,

על שפת הים,

שולחן.

עליו סלילי חוטים, ומחטים,

ואצבעון, חולצות וגופיות,

סינר ומפיות, גרביים,

מכנסיים, סינר

וסל.

 

ולידם טינטונת

על כיסא קטן.

 

גלים נושקים לאצבעות רגליה היחפות

מתגלגלים ונסוגים, 

חושבים שזה משחק, 

ומשאירים בחול סימן. 

 

טינטונת, 

מה את עושה שם כל היום?

ולמה קמת כל כך מוקדם?

הסיפור על טינטונת הוא אגדה מהימים האלה, הכי קרובים. טינטונת היא ילדת פלאים. אולי אישה. אולי גם וגם. היא קטנה מאוד, רכה ועדינה, אבל יש לה הרבה כוח. כוח לתקן ולרפא. טינטונת היא שאיפת הלב שלנו לעולם טוב יותר, עולם של אחווה וחמלה.

סקיצה לאיור מתוך הספר

הוצאת אחוזת בית: “אור נגד פז – תחרות הספורט הגדולה” – מאת: דנה אלעזר-הלוי, איורים: דניאל פלג ותום אנגלר

בַּיִּשּׁוּב אוֹרְפָּז יֵשׁ שְׁנֵי בָּתֵּי סֵפֶר: בֵּית הַסֵּפֶר אוֹר וּבֵית הַסֵּפֶר פָּז .הָאוֹרְנִיקִים מִבֵּית הַסֵּפֶר אוֹר לֹא אוֹהֲבִים אֶת הַפַּזְנִיקִים מִבֵּית הַסֵּפֶר פָּז. וְהֵם יוֹדְעִים טוֹב מְאֹד לָמָּה.

שְׁנַת הַלִּמּוּדִים מַתְחִילָה ,וְאִתָּהּ מִתְקָרֶבֶת תַּחֲרוּת הַסְּפּוֹרְט הַשְּׁנָתִית בֵּין בָּתֵּי הַסֵּפֶר. בַּתַּחֲרוּת הַזֹּאת הַפַּזְנִיקִים תָּמִיד מְנַצְּחִים, כָּל שָׁנָה .אֲבָל הַפַּעַם לָאוֹרְנִיקִים יֵשׁ רַעְיוֹן חָדָשׁ וּמַסְעִיר :אוּלַי הַשָּׁנָה דַּוְקָא הֵם יְנַצְּחוּ ?אֲבָל אֵיךְ? אֵיךְ מְנַצְּחִים אֶת הַפַּזְנִיקִים הַחֲזָקִים וְהָעַרְמוּמִיִּים?

הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים: “הכתובת על הקיר” – מאת: ג’וליה וולטון (תרגום: אמנון כץ)

“כשהמחלה שלך מפחידה אנשים… הם רק רוצים שתהיה כמה שיותר רחוק מהם.” כך אומר אדם בן השש-עשרה, שסובל מהזיות ואינו מסוגל להבחין בין דמיון למציאות. לפעמים הדמויות שהוא הוזה משכנעות אותו לעשות כל מיני דברים, ואז הוא מסתבך.

אדם מאובחן כסכיזופרן. בעזרת תרופה ניסיונית הוא מקווה לפתוח דף חדש, בבית ספר חדש, שבו איש אינו יודע על מחלתו. אבל כשהתרופה מפסיקה להשפיע, כמה זמן יוכל להסתיר את האמת ממאיה, הנערה שהוא אוהב ומסביבתו?

הספר כתוב כמכתבים קצרים אותם שולח אדם לפסיכולוג שלו, אתו הוא מסרב לדבר. ממכתביו עולה דמותו המיוחדת כנער שנון וחד אבחנה, ציני ובעל תובנות על החיים. הספר מלא רגעים מצחיקים והסוף ריאליסטי ואופטימי. סיפור סוחף ומרתק שזכה בפרסים ובשבחים רבים, והופק כסרט.

הוצאת סיאל: “ששון יוצא להרפתקה לילית” – מאת: שרון וסרמן, איורים: דיוויד הול

חֶרֶשׁ הִזְדַּחֵל שָׂשׂוֹן אֶל פֶּתַח הַמְּחִלָּה וְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא הִתְבּוֹנֵן בַּצְּלָלִיּוֹת שֶׁל הָעֵצִים וְשֶׁל הַשִּׂיחִים שֶׁבַּמִּתְחָם, וְתָהָה אִם יֹאהַב גַּם אֶת הַמָּקוֹם הֶחָדָשׁ שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו. כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמְּחִלָּה פָּנָה לָאֵזוֹר שֶׁלְּיַד הַגָּדֵר. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הָלַךְ לְשָׁם, מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ בּוֹ שִׂיחִים קוֹצָנִיִּים גְּבוֹהִים וּסְבוּכִים. הוּא נִדְחַק בֵּין הַשִּׂיחִים וְהֵזִיז עֲנָפִים אֲחָדִים עַד שֶׁמָּצָא שְׁבִיל.

הִתְכּוֹנְנוּ לְהִתְאַהֵב בְּשָׂשׂוֹן, הַסּוּרִיקָטָה הַקָּטָן – יְצוּר סַקְרָן וְאַמִּיץ, הַמְּגַלֶּה אֶת הַכּוֹחוֹת הַגְּלוּמִים בּוֹ בְּעִקְבוֹת הַרְפַּתְקָה לֵילִית מַסְעִירָה. מָה שֶׁמַּתְחִיל כְּנִסָּיוֹן לְהִמָּלֵט מִתְּחוּשׁוֹת מְבַלְבְּלוֹת הוֹפֵךְ לְמַסַּע הִתְבַּגְּרוּת מְרַגֵּשׁ וּמְבַדֵּר. הַפְתָּעָה גּוֹרֶרֶת הַפְתָּעָה, וּבִזְכוּת שְׁלַל הַדְּמוּיוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַמְּעַנְיְנוֹת הַמַּקִּיפוֹת אֶת שָׂשׂוֹן, נִפְרֶסֶת לְפָנֵינוּ עֲלִילָה מוֹתַחַת, הַמַּדְגִּישָׁה אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִשְׁפָּחָה לְצַד בְּנִיַּת בִּטָּחוֹן עַצְמִי.

“שָׂשׂוֹן יוֹצֵא לְהַרְפַּתְקָה לֵילִית” הוּא סֵפֶר הַמַּתְאִים לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים, וּמְהַנֶּה בִּמְיֻחָד גַּם בְּהַקְרָאָה. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה עַל הַרְפַּתְקָאוֹתָיו שֶׁל שָׂשׂוֹן הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח.

הוצאת הכורסא: “שקד” – כתבה ואיירה: סון וון-פיונג (תרגום: ענת חיינה)

“שקד” הוא גרסה מודרנית וריאליסטית לסיפור פינוקיו הקלסי. יון-ג’ה הוא נער מתבגר שנולד עם תסמונת נדירה שגורמת לקושי לחוש ברגשות. העלילה עוקבת אחר ניסיונותיו להפוך ל”ילד אמיתי” שמסוגל לזהות רגשות ולהביע רגשות, תוך התמודדות עם טרגדיה משפחתית. למרות שהתאור עלול להשמע מדכא, זהו ספר על אהבת אדם שמלא בהומור ובאופטימיות ומסופר על ידי גיבור בעל קול מרענן וייחודי.

בקוריאה הספר נמכר כספר נוער ואפילו זכה בפרסים לספרי נוער. ההחלטה מהו ספר נוער מאוד פשוטה בדרך כלל: אם גיבורי הספר הם בני נוער, הספר מיועד לבני נוער. ובכל זאת אנחנו היינו בדילמה כי הרגשנו שדווקא בארץ הספר ידבר לטווח גילאים רחב בהרבה.

החלטה כזאת יכולה לקדם או להרוס ספר מבחינה כלכלית, ולכן מדובר בהימור שיווקי. אבל מו”לות היא במידה רבה משחק של הימורים, ולכן “שקד” ייצא לאור בפברואר 2021 כספר למבוגרים ולנוער (או איך שאנחנו קוראים לזה מ-15 עד 125). נקווה שההימור יצליח ושקוראים מכל הגילים יחשפו, יקראו, יצחקו, יבכו, וכמונו, יתאהבו.

כריכת המהדורה האנגלית

הוצאת תכלת: “כשבילי היה כלב” – מאת קירסטי מאריי, איורים: קארן בלייר (תרגום: דנה טל)

“כשבילי היה כלב” עתיד לראות אור בנובמבר 2020, לקראת חנוכה, ומיועד לגילאי ארבע עד שש, לערך. למעשה, לגילאים בו ילדים רוצים, אבל כל כך רוצים, כלב.

גם הגיבור של “כשבילי היה כלב” רוצה לאמץ כלב, אבל ההורים מסבירים לו שזה פשוט לא יקרה. הוא קטן מדי. הוא לא אחראי מספיק. הוא עוד לא בשל. בילי לא נכנע. אם אין לו כלב, הוא יהיה כלב בעצמו. מכאן מתפתח סיפור משעשע וחכם, על ילד שחותר להשיג את מבוקשו, וכל האמצעים כשרים. גם במחיר מבוכת ההורים ואי נוחות שלו עצמו. העיקשות משתלמת, ובאופן מרהיב: ההורים לא נכנעים. הם פשוט מבינים. בילי גדול מספיק, בילי אחראי מספיק, בילי יוכל לגדל כלב. כלומר, כלבה.

הוצאת עוץ: “רצח זה לא מנומס” (שם זמני) מאת רובין סטיבנס (תרגום: ענבל שגיב-נקדימון)

ספר שמהווה יופי של כניסה לאחד הז’אנרים הפופולריים בכל הזמנים: ספרות הבלש. הבלשיות במקרה זה הן שתי תלמידות כיתה ז’ בפנימייה יוקרתית לבנות באנגליה של טרום מלחמת העולם השנייה. דייזי וולז היא השושנה האנגלית המושלמת: בלונדינית תכולת-עיניים ממשפחה בריטית מיוחסת שדרכה אל החברה הגבוהה כבר סלולה לפניה. הייזל וונג היא בתו של איש עסקים סיני, אשר נשלחה נגד כל המסורות להתחנך באנגליה, וקליטתה בפנימייה קשה ורצופת השפלות. בין דייזי להייזל נרקמת ידידות לא-שגרתית, וביחד הן מקימות מועדון בלשוּת.

אל תגידו שהן כמו מיס מרפל רק כי הן בנות! הן תיעלבנה. דייזי מציגה עצמה כשרלוק הולמס הגאון, והייזל היא ווטסון הנאמן שלה, המתעדת בכתב כל מהלך של המועדון. בהתחלה המועדון סובל ממחסור קל בתעלומות ראויות לבילוש, עד שלילה אחד נתקלת הייזל בגופתה המתה של המורה למדעים מוטלת על רצפת אולם הספורט. כשהייזל הולכת לכמה רגעים להזעיק את דייזי, הגופה נעלמת. כעת הן צריכות לא רק לפתור את תעלומת הרצח, אלא להוכיח שבכלל היה רצח!

זהו ספר ראשון בסדרה מענגת שזכתה לפופולריות אדירה באנגליה, כולה רצופה מחוות לספרות הבלשים הקלאסית, עם מערכות יחסים מורכבות שמתוארות ברגישות רבה, ומנה הגונה של הומור. מסוג הסדרות שברגע שמסיימים ספר אחד מתחשק מיד לעבור לבא בתור ולזה שאחריו. אחרי שפגשתי באנגליה כמה בנות שהתמכרו לסדרה, הייתי מוכרחה לנסות בעצמי, וגם אני נשביתי בקסמה.

כריכת המהדורה האנגלית

הוצאת כנרת זמורה ביתן: “הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות” – מאת ינץ לוי, איורים: אבי בלייר

אומרים שאת הרגשות קשה להביע במילים. ובכל זאת עוסקת הספרות מאז ומתמיד ברגשות, ועוד יותר ביחסי הגומלין שבין הרגש להיגיון. מדוסטויבסקי שיצר את שלושת האחים קרמזוב, המייצגים באישיותם את השכל, הרגש והאמונה, ועד ל. פרנק באום שברא את הדחליל המבקש לו מוח ואת איש הפח המבקש לו לב. “אני חושב שאתה טועה כשאתה מבקש לב,” אומר הקוסם עוץ לאיש הפח, “הלב עושה את רוב בני האדם אומללים.”

האמנם? שואל גם הסופר ינץ לוי בסיפור אגדה חדש לילדים, “הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות”. כי רק באגדות יכול הסופר לסלק כבמטה קסם את הרגשות מעולמם של בני האדם ולבדוק מה קורה לממלכה שכל תושביה פועלים רק לפי חוקי ההיגיון. כמו בכל סיפוריו לילדים מפליג ינץ לוי על כנפי הדמיון ורוקם מעשייה על מלך ועל נסיכה, על סוחר רגשות ממולח ועל כלבלב נאמן ושמו לב. בחברתן של הדמויות הצבעוניות שמאייר בהומור אבי בלייר, יחוו הילדים עלילה רבת תהפוכות, שבכל תפנית בה חבויות שאלות עמוקות על נפש האדם.

איור מתוך הספר

הוצאת כנפיים: “מי יבוא איתי?” – מאת רונית רוקאס, איורים: אפרת דהאן

דובונת רוצה לראות את העולם שמעבר לחומת גן החיות, אבל היא חוששת ללכת לבד. האם תמצא חבר או חברה שיסכימו לצאת איתה להרפתקה הגדולה?

ספרה החמישי של רונית רוקאס הוא סיפור מרגש על סקרנות, על חששות שנמצאים בכל אחד מאיתנו – קטנים וגדולים – ועל חברות שנרקמת דווקא כשלא מצפים לה; חברות שמאפשרת להתגבר על קשיים ולהגשים חלומות. אפרת דהאן איירה את הסיפור והוסיפה לו חיים, משמעות וצבע. מתאים לגיל הגן.

הוצאת צילי: “בישמה גונבת את הגבול” – מאת ציפור פרומקין, איורים: לירון כהן

“בישמה גונבת את הגבול” הוא ספר המשך ל”ארוחת מלכים”, בכיכובם של המכשפה הצעירה בישמה, השדון רחמנינוב וחברו אלפחורש, זקנת המכשפות מחשמה, וכמובן המטאטא. בישמה משתכנעת לשתף פעולה עם תוכניתם של השדונים לגנוב את הגבול. היא והמטאטא מסתבכים כהוגן, וחושפים צדדים חדשים ומפתיעים באישיותם.

הוצאת קדימה: “מה זה טוב? ומה זה רע?” – מאת ולדימיר מאיאקובסקי, איורים: סרגי גברילוב (תרגום: רונן סונין)

יצירה זו הוא אחד השירים הידועים ביותר בספרות הילדים הרוסית – הוא נטוע בזיכרון הקולקטיבי הרוסי ממש כמו “נד, נד” או “דירה להשכיר” אצלנו. זוהי יצירה סובייטית קאנונית שדורות אינספור שיננו אותה והתחנכו עליה. היא נכתבת בשעה שרבים מן הסופרים והמשוררים ברוסיה הסובייטית כבר שותקים.

כמו שירתו של מאיאקובסקי למבוגרים, גם יצירה זו תוקפת אמיתות גדולות בקצב מסחרר ומדוקדק שייחודי רק לו, ומגיעה למסקנות. במרכז היצירה כמו גם בשירתו של מאיאקובסקי עומד גיבור על – הלב הפועם בעוצמה אדירה שניתן להמונים. הלב שלא מפסיק לקוות שאלה יבדילו, כמו ילדים, בין טוב לבין רע.

הוצאת אריה ניר: “סיפור של קסם” – מאת כריס קולפר (תרגום: ענבל מלכה)

סדרה חדשה מאת כריס קולפר, מחבר סדרת “ארץ האגדות”, שכבשה את פסגות רשימות רבי המכר בעולם. בריסטל אברגרין נקלעת לחדר סודי בספרייה ומגלה תגלית מרעישה: היא פיה! אך במדינה הדרומית שבה היא גרה, עיסוק בקסם הוא בלתי חוקי ודינו עבודת פרך או אפילו מוות. סודה של בריסטל נחשף והיא נשפטת ונשלחת למוסד שיקומי, שבו שוהות החשודות כבעלות כוחות קסם בתנאי עבדות ורעב.

באופן בלתי צפוי משחררת אותה מדאם ודרברי בצו המלך ולוקחת אותה לטירה קסומה, שבה היא וחמישה ילדים נוספים לומדים איך לשלוט בכוחותיהם. אך זמן קצר לאחר מכן, יוצאת מדאם ודרברי למשימה חשאית בממלכה הצפונית ועקבותיה נעלמים.

בריסטל וחבריה נחושים להציל את מדאם ודרברי גם במחיר של סיכון חייהם כשעליהם להתמודד עם טרולים וגובלינים אכזריים ועם המכשפה הנוראית מכל. האם לבריסטל ולחבריה יש מספיק כוחות קסם כדי לעצור את המזימה המרושעת שמסכנת את גורל העולם?

הוצאת עם עובד: “די-לי-לול” – מאת שלומית כהן-אסיף, צילומים: רונה יפמן

“די-לי-לול” הוא ספר יוצא דופן מאת שלומית כהן-אסיף. עמודי הספר מלווים בצילומים של הצלמת והאמנית רונה יפמן (עבודותיה מוצגות בארץ ובעולם) שגם ביימה את הצילומים לספר. את בובת העץ המופיעה בצילומים גילף האמן ליאור שביל. השחקן אורי גבריאל מגלם את דמותו של סבא שוע. הילדה המצולמת בתמונות היא מיכל שמש האס.

מדובר במין סיפור ערש לילדים, שלאורכו מהדהד ניגון ערש עממי עיראקי מוכר. זהו סיפור על סבא ששמו בבא-שוע, שמנגר לנכדתו בובת עץ מדברת שיודעת לאהוב ולהיות אהובה. וכך מתפתחת לה מערכת יחסים בין נכדה לסבא ולבובה.

שלומית כהן-אסיף, מהמשוררות והיוצרות הבולטות בארץ, נולדה בעיראק ב-1948, והגיעה לארץ בהיותה בת שנתיים. ולראשונה ביצירתה היא נוגעת ומרפרפת בשורשים העיראקים שלה. יהודי עיראק מכירים את הניגון הזה היטב, ניגון מערסל ומדמיע. שנכתב כמתנה לאמה שאיננה, ושזורות בו מילים מבית ילדותה כמו: בבא – כינוי לסבא. דיל-לי-לול – שיר ערש – מעין נומה-נום, וג’ינג’יל – צמיד עם פעמונים קטנטנים שענדו בקרסולם של תינוקות, שלא ילכו לאיבוד.

הוצאת טל-מאי: “אבא, אפשר לשיר לך שיר?” – מאת מירב משולם-לוי, איורים: אביאל בסיל

בְּיוֹם שַׁבָּת לָקַח אַבָּא אֶת דִּיתִי לַמּוּזֵאוֹן. הִיא לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה. הִיא הִסְתַּכְּלָה בִּתְמוּנָה אַחַת. וּבִתְמוּנָה אַחֶרֶת. הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט מְאוֹד. “אַבָּא, אֶפְשָׁר לָשִׁיר לְךָ שִׁיר?” הִיא שָׁאֲלָה. “לֹא, חֲמוּדָה. כָּאן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט,” אָמַר אַבָּא.

דיתי חוזרת, והיא יצירתית מתמיד! ביקור רגוע במוזיאון הופך לחגיגה מהנה של דמיון, משחק ושובבות. אבל מה יגיד השומר הקפדן? ספר המשך ל”אבא, אתה עוד אוהב אותי?”, הנכלל אף הוא בסדרת “הספרייה שלי”.

הוצאת אוקיינוס: “אי המטמון” – מאת רוברט לואיס סטיבנסון, איורים: רות גוילי (תרגום: אסף שור)

סדרת הקלאסיקות “הרפתקה” חוזרת עם אחד מספרי הנוער האהובים ביותר בכל הזמנים – “אי המטמון”. כל מי שחלם אי פעם לצאת להרפתקה מסמרת שיער בחברת שודדי ים היוצאים בעקבות אוצר אגדי, לא ישכח לעולם את סיפור קורותיהם של הנער ג’ים הוקינס ושל הפיראט בעל הרגל האחת לונג ג’ון סילבר. ספרו של סטיבנסון יצא לאור ב-1883 וכעבור יותר ממאה ושלושים שנה הוא עדיין נקרא בשקיקה על ידי בני נוער בכל העולם, וממשיך לזכות לעיבודים אין ספור לקולנוע, לטלוויזיה ולבמות. לכל מי שעדיין לא קרא את הפנינה הספרותית הזאת מצפה עונג גדול.

הוצאת מודן: “הנסיכה והאבן” – מאת רות קלדרון, איורים: אלונה מילגרם

“הנסיכה והאבן”, ספר ילדים חדש ונפלא מאת רות קלדרון, מבוסס על סיפור חסידי מאת רבי נחמן מאומן. זוהי מעשייה קסומה העוסקת בגיבורה מלאת יצירתיות וחשיבה עצמאית, שמעבירה מסר של העצמה נשית ופתיחות מחשבה לקוראים הצעירים. גיבורי הסיפור מתוארים שלא על בסיס האבטיפוס המוכר והקלאסי של נסיכות ומלכים, וזאת באמצעות איוריה הנפלאים של אלונה מיליגרם, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב”בצלאל”. המעשייה של רבי נחמן נבחרה מתוך רצון להנגיש טקסטים קנוניים יהודיים לציבור שהוא לאו דווקא דתי.



הוצאת אגם: “על מה תחלמי הלילה?” מאת פרנסס סטריקלי, איורים אנושקה אלפוז (תרגום: גילי בר-הלל סמו)

הורה מסור משכיב את בתו לישון, ותוהה ביחד איתה לאן יובילו אותה חלומותיה בלילה. אולי אל ריחוף בכדור פורח, או שיוט על זנב לוויתן? אולי אל ספינות שודדים טבועות, דובי קוטב נעים בזוהר או דגים השוצפים בנהר? יהיו החלומות אשר יהיו, בבוקר תתעורר הבת ליום נוסף בו תדע שהיא טובה, מוגנת ואהובה.

 

הוצאת דני ספרים: “במדינת הגמדים” (סדרת “צלילי ילדות”) – שירי אריק איינשטיין, איורים: אביאל בסיל

את אריק איינשטיין ואת שירי הילדים בביצועו אין צורך להציג – אנחנו מכירים אותם כל כך טוב שהם כבר הפכו מזמן לחלק מאתנו, מהילדות ומהנעורים ומהבגרות שלנו, ממי שאנחנו. אריק, עם הקול החם, עם חצי החיוך, עם הצניעות וטוב הלב, הוא פסקול חיינו, המנגינה של חלומותינו, ארץ ישראל הישנה והטובה.

בכל פעם שמתנגן אחד משירי הילדים שאריק שר, אנחנו עוצרים לרגע ממעשינו וחיוך עולה על פנינו. אנחנו מצלצלים בפעמון עם אדון שוקו, חוטפים שוק עם מכופף הבננות ועפים למרחקים עם הגוזלים שעזבו את הקן. כל שיר שאריק מבצע מזכיר לנו רגע בחיים – רגע מצחיק, רגע מרגש, רגע נוסטלגי – ואנחנו נסחפים איתו ולרגע קצר העולם שמח וטוב יותר. אז אספנו עשרה רגעים כאלה ואנחנו מזמינים אתכם לדפדף בדפי הספר המנגן, לשיר בקול את השירים שאריק כל כך אהב, וליהנות משעה של קסם טהור.

איור מתוך הספר

הוצאת שוקן: “לשחרר את קנגורו תום” – מאת יצחק זמיר

פנטזיה אמיתית מלאת חן והומור על אריה שמוכר ג’חנון בכיכר המדינה, קנגורו חף מפשע שנאסר ומושלך לבית המעצר, וסבא שמנסה לפתור את התסבוכת, עד הסוף המפתיע.

יצחק זמיר הוא פרופסור למשפטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס וחתן פרס ישראל. זה הוא ספרו הראשון לילדים.

 

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה