שני שירים / נועה סיון-יואלי
אוגוסט 16, 2012
יצירה זו מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי – איסור יצירות נגזרות 2.5ישראל של Creative Commons
יצירה זו מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי – איסור יצירות נגזרות 2.5ישראל של Creative Commons
אני אוהבת את האווירה בשני השירים. במיוחד הראשון מדבר אלי, אפשר ממש לראות את הילד ולהרגיש אותו.
שירים מיוחדים מאד.
מסופרים מנקודת מבטו של הילד.
אווירה מאד מיוחדת ונכונה.
נראה כאילו המשוררת נכנסה לראשו של הילד..
נושאים שמאד מעסיקים ילדים: השיבה מהגן והכניסה למיטת ההורים.
אהבתי מאד!
בוחרת בשיר הראשון האמיתי כל כך.
גם אני בוחרת בשיר הראשון. תודה!
אני אוהבת את שני השירים. שניהם מתמקדים ברגע מסוים בשגרת יומו של ילד.
לכאורה רגעים טריוויאליים, לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל הכתיבה האותנטית
שמביאה בפשטות את תחושותיו של הילד ברגע הנתון, מעניקה לרגעים הטריוויאליים משמעות מיוחדת.
בשיר הראשון המתמקד בחזרה מהגן הביתה, האינטראקציה עם העולם מינימלית. הילד הדובר בשיר שולל כל אפשרות לפעולה אינטראקטיבית – לא לסדר, לא להקשיב, לא לדבר, לא לעזור. מה כן? רק לשתות שוקו ולקשקש לאימא בשיער.
שתי פעולות חושיות, שממש אפשר להרגיש איך הוא מתמסר להן, איך עיניו מצטעפות והכול סביב נעצר ומאבד חשיבות,
רק הוא והשוקו והיד בשיער של אימא. ואיך זה מטעין אותו בכוחות חדשים, כמו טלפון סלולרי שנגמרה לו הסוללה והוא מתחבר למצבר. מקסים בעיניי.
השיר השני מתמקד ברגע של ההתעוררות בבוקר. ראשיתו בתריסים סגורים ובחושך, וסיומו בשמש המציפה את חדר ההורים ומסייעת לילד להעיר את הוריו. בין לבין אנחנו מצטרפים למסע התודעתי הקטן בראשו של הילד הדובר. בניגוד לשיר הראשון שם נפרד הילד מרעשי העולם וכל התכוונותו פנימה, בשיר זה חושיו נפקחים אל המתרחש מחוץ לו והלאה ממנו במרחב ובזמן; רגע הוא מתמכר ומתמסר לחוויה החושית של השכיבה בין ההורים וההקשבה לנשימותיהם ולנעשה ברחוב ובמשנהו הוא מהרהר במה שצפוי לו עוד מעט וכבר הוא נכון להתחיל את היום. באחת ההרמוניה והתואם עם העולם מתפוגגים, כי אימא ואבא עוד ישנים ואילו הוא ער בכל רמ”ח אבריו. עתה מתגנבות מחשבות שובבות ללבו, אך במקום לממשן הוא פותח את התריס ונותן לשמש “לעשות את העבודה” בשבילו.
למרות חיבתי לשני השירים אני בוחרת בראשון כי יש לי תחושה שהוא שלם ופשוט, וזורם בטבעיות וללא מאמץ.
תודה על התגובות – מרגש ומעניין לקרוא אותן
אהבתי מאוד את השיר הראשון. מדויק ופשוט. אין בו מילה מיותרת. יפה יפה.