תורם של הפעוטות / טלי כוכבי
רשימת ביקורת על ספרה החדש של רינת הופר, "אבוקדו"
אוגוסט 16, 2013
אחרי שיצירותיה של הופר קנו להן מקום של כבוד על מדפי הספרים של ילדי גן בישראל, ואחרי ש”ענן על מקל”, הדיסק המופלא המבוסס על שירים פרי עטה צבר, בצדק מוחלט, פופולריות רבה, הגיע תורם של הפעוטות ולשמחתי, גם כאן, במגרש של הקטנים, הופר אמנם לא נמנעה לחלוטין מאי דיוקים קטנים, אבל היא הצליחה להעניק לקטנטנים חוויה ספרותית עשירה שמאפשרת הזדהות, מחשבה, הומור והזדמנות לגילוי רבדים ושכבות – מה עוד אנחנו מחפשים בספר טוב?
נשמע נפלא – ויתווסף לספרייה. תודה
ובעיני הפורמט מפוספס, כי השירים האלה ממש לא לפעוטות. אלה שירים לבני 4-5 בעיקר, אולי לבני 3. ספרי קרטון מיועדים לבני שנה-שנתיים, שאוהבים לנשוך ולקרוע, ובשבילם נועדו שירים הרבה פחות מתוחכמים. אין שום מצב שהם יתחברו לטקסטים האלה.
טוב, את הנ”ל כתבתי עוד לפני שקראתי, ואני מבינה שבנה בן השנה וחצי של הכותבת כן מתחבר לספר, ועדיין בעיני השירים מתאימים יותר לבני שלוש ומעלה וחבל שהודפסו על קרטון.
רינת הופר, יוצרת נפלאה. מזמן לא ראיתי אמן/נית שמשלב/ת ברגישות ויופי גדולים מילים ודימויים. פנינה ממש. בהצלחה לספר ותודה לכותבת המאמר.
אני חייב לציין בכנות שמעולם לא הצלחתי להבין את סוד קסמה של הופר.
השירים לא מרגישים לי כמו נונסנס אלא סתמיים ושטוחים. הם בעיקר מורכבים מחוסר מושלמות,כמאמר הכותבת, אבל לי זה מאד צורם. לא מסוגל לוותר על שלמות המצלול.
והאיורים של הופר הם שיא האי שלמות: הם מצטיינים בקו שבור, בדמויות שלא ניתן לחבב וצבעוניות לא מוצלחת.
הרגשתי היא שהופר היא מסוג המחברות שמישהו בזמנו התאהב בהם, והיוו עבור הוצאות השקעה טובה ועכשיו כל מה שהיא מוציאה תחת ידיה נלקח בלי היסוס ובלי מחשבה יתרה מצד העורך. חבל.
אני בעד להוציא שוב את ציידת הנמשים. ספר חד פעמי. יצא כשהופר היתה הרבה פחות מפורסמת. הרבה ילדים והורים כלל אינם מכירים אותו. השירים שבו קסומים, ועולים עשרת מונים על מה שאני קוראת כאן למעלה.