סיפור על רכבת
איש אחד קרא בעיתון
שיש רכבת חדשה לתל אביב
בלי נכדים
בלי משפחה
הוא לבד.
נסע לתחנה
קנה כרטיס
התיישב לו האיש בקרון הרכבת
ושמח על החוויה לנסוע ברכבת.
לבד, בלי ילדים בלי משפחה בלי נכדים
עלו לרכבת כמה ילדים
שאלו אותו הילדים,
“באת עם ילדים?”
“לא, באתי לבד” ענה האיש
“אפשר לשבת לידך”? שאלו הילדים
בטח בשמחה ענה האיש
“רוצה ממתק שאלו אותו?”
בשמחה רבה.
הילדים נתנו לו שוקולד, ובמבה, וטופי.
“שלום, קוראים לי נחום” הציג את עצמו האיש
ולי קוראים יוסי, ולי תהל, ולי נעם צעקו מסביבו.
רוצים סיפור ילדים? שאל נחום
כןןןןן צעקו כולם.
שמחו ההורים, שמחו הילדים
שמח גם נחום האיש
הוציא נחום ספר מהתיק
אבל הספר ריק
“איזה מין סיפור זה” ? שאלו הילדים
ביקש נחום מהילדים לכתוב את הסיפור
בכל עמוד ציור ומשפט
התיישבו הילדים מסביבו
כל ילד צייר ציור וכתב משפט
מי שלא ידע לכתוב ביקש עזרה
או מנחום או מאבא ואמא
כך עברה הנסיעה בנעימים
על האיש והילדים.
הגיעה הרכבת לתל אביב.
“להתראות נחום” אמרו הילדים
“להתראות ילדים” אמר נחום.
נחום דיבר עם ההורים והבטיח לשלוח לכל אחד את הסיפור שכתבו הילדים.
הלכו הילדים ללונה פארק שמחים ומאושרים
חזר האיש לרכבת
ונסע חזרה לירושלים
עם חיוך גדול על פניו.
