עשרה קרונות וקטר
רכבת שורקת דרכים
בקצב שקשוק נהדר
נוסעת בינות גיא ועמק
עולה מטפסת בהר
חוצה מנהרות ארוכות
שדות מימין ומשמאל
קיטור, מסילה ועשן
וכך משקשקת בקול:
״רכבת אני ארוכה –
קרונות לי עשרה
קטר בראש נושף רושף
מוביל את השורה״
קרון ראשון – קרון פאר
עם שיש מעוטר
ובו שלוש גברות נאות
עם פודל מגונדר
קרון שני – קרון משא
מוביל בולים של עץ
וערימות חציר זהוב
בשמש מנצנץ
חמשת ליצנים, לוליין
ארי בשאגה –
כולם פוסעים על חבל דק
קרון קצת משוגע
ואז קרון המסעדה
ריחות של בישולים
עם תופינים ולימונד
ושלל מאכלים
קרונות מספר חמש ושש
קרונות שינה קרירים –
מיטות רכות מקיר אל קיר
שמיכות, כסתות, כרים
קרון שביעי מוביל סוסים
ועוד חיות אינספור –
נמר אסייתי, פיל עצום
ג׳ירף וגם ציפור
ובקרון הבא יושבים
שרים וגנרל
וגם מלכה עם יועצים
נשיא ואדמירל
וקוף קטנטן שחור פנים
עובר בין הקרונות
ומייעץ למצביאים
תמורת צרור בננות
קרון תשיעי ועשירי
לפני סיום השיר
שמורים לכל מי שחולם
בכפר וגם בעיר
חולם על נדודים או בית
אולי על אהבה
חולם על ערוגה של ירק
על ארץ כה טובה
בה איש מתחת לגפנו
יושב בלי דאגה
צופה כיצד קטר חולף
שוב בליבו נגע
כשרכבת ארוכה
צופה אל ים כחול
עשן, קיטור ומסילה –
היא כך משקשקת בקול:
״רכבת אני ארוכה –
קרונות לי עשרה
קטר בראש נושף רושף
מוביל את השורה״
