כללי

• פתוח לציבור

תמונת פרופיל – דניאל ליכטר

דניאל ליכטר הוא אנימטור, מאייר וקומיקסאי, בוגר “בצלאל”. לצד איור משחקי מחשב לילדים, ליכטר שוקד בשנים האחרונות על סדרת ספרי “האקדמיה המצוירת”. סדרה זו מפגישה בין ספרות עיונית לקומיקס – עם סיפורים מאויירים וקלילים על דמויות מרכזיות בהיסטוריה ובזמננו. ליכטר הוא המאייר הארבעים ושניים בפינת “תמונת פרופיל”, שמטרתה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומקוריים שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. פינה זו מהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ומאפשרת הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים והמאיירות בארץ.

היי דניאל, ספר לנו מדוע החלטת ליצור את ספרי “האקדמיה המצוירת”.

תמיד אהבתי לצייר וקומיקס הייתה הדרך שלי לספר את הסיפורים שהמצאתי בראש. אחי הגדול גיא החדיר בי את האהבה להיסטוריה ולמדע. היה לו אוסף מרשים של ספרי עיון וחוברות של “נשיונאל ג’יאוגרפיק” שהוא היה מראה לי, ואני הייתי מצייר משם. בשנת 2014 הגשתי לתחרות יוצרים ברשת של משרד הכלכלה וחברת גוגל פרק פיילוט לסדרת אנימציה בנושא היסטוריה. הסרט שלי נבחר בין מאות סרטים להיות בין עשרת הסרטים בגמר התחרות, אבל בסוף לא זכיתי. היו לי רעיונות לפרקים נוספים אבל רציתי מאוד לעשות קומיקס.

האקדמיה המצוירת פרק פיילוט- מנקה הישבן של הנרי השמיני
האקדמיה המצוירת פרק 2- ריצ׳ארד לב הארי

ביום-יום גם ככה עבדתי בתור אנימטור, והתגעגעתי לתחושה של לצייר קומיקס כמו בילדות. הספר הראשון היה קומיקס על מספר דמויות היסטוריות שחשבתי לעשות אותם באנימציה. הוצאתי בהדפסה עצמית ומכרתי בכנסים. ככה המשכתי והוצאתי את הספר הבא – במרווחים של שנה או שנתיים.

הספר “האקדמיה המצוירת – ממציאי המחשב”, הוא הראשון בסדרה שרואה אור בהוצאה גדולה ולא בהוצאה עצמית, וזאת לאחר שכבר פרסמת אותו – מהלך חריג למדי. ספר לנו על השתלשלות העניינים, ומה ההבדל מבחינך להגיע מההוצאה העצמית להוצאה מוסדית?

כל זה היה מאוד לא מתוכנן. הספר על ממציאי המחשב היה השלישי בסדרה. אחרי שני ספרים שהדפסתי בכמות מצומצמת על חשבוני החלטתי לנסות גיוס המונים דרך הדסטארט עם יעד צנוע שהצלחתי להגיע אליו, ואת הספרים הדפסתי וחילקתי לתומכים. בשנת 2019 היה מפגש ב”אנימיקס” של יוצרי קומיקס עם הוצאת ספרים, ואחרי שקראו אותו הם רצו להוציא את הספר דרכם. בגלל שהבנתי שזה הולך להגיע לכל חנויות הספרים בארץ החלטתי להוסיף עוד כמה עמודים וגם פרק חדש על הויצ”ק, המחשב הישראלי הראשון ובמזרח התיכון בכלל! באמצע הייתה הקורונה לכן לקח לו זמן עד שהוא יצא בסוף בהוצאת “ידיעות ספרים”.

יש הבדלים גדולים מאוד בין הוצאה עצמית להוצאה מוסדית. הדבר הראשון והברור ביותר זה שהספר מגיע לכל הרשתות. השוק בארץ די ריכוזי. אם אתה לא מוצא דרך הוצאה מסודרת אתה צריך לשלם למפיץ שיכניס את הספר לרשתות הגדולות. הספר גם עובר עריכה לשונית וספרותית, ולמעשה עוברות עליו עוד עיניים מקצועיות. אם אתה מוציא את הספר עצמאית אתה צריך לשלם מכיסך, ואין מה לעשות, ספר שיוצא דרך הוצאה מוסדית מקבל רושם אחר מאשר ספרים שיצאו עצמאית כי היום זה הרבה יותר פשוט להוציא לאור ספרים מאשר פעם.

אך יחד עם זאת, בהוצאה עצמית אתה הרבה יותר מעורב בכל התהליך ויש לך הרבה יותר שליטה על הספר שלך מאשר כשהספר הוא אחד מבין המון ספרים של ההוצאה. אין דבר רע בהוצאה עצמית, הרבה ספרים וסופרים מוצלחים בוחרים לעשות זאת, ויש רבי מכר שהחלו את דרכם בהוצאה עצמית, למשל “בון” של ג’ף סמית’.

מהו הערך שאתה מוצא בהנגשת החומרים העיוניים והסיפוריים דווקא בפורמט של קומיקס אל מול פורמט אחר?

לקומיקס יש את הקסם שלו שגם לי קשה להסביר לפעמים. הוא שילוב של יצירה ספרותית ואמנותית. אני לא חושב שזה מקרה שחוברות הדרכה ואינפוגרפיקס מוצלחים משלבים באופן שווה טקסט ותמונה. לטקסט ולתמונה יש כוחות שונים. התמונה יכולה להחליף תיאור של אלף מילים וטקסט יכול להשלים את מה שהתמונה לא מראה.

ספר על תהליך העבודה על הספר.

אני מתחיל במחקר – קורא כמה ספרים בנושא של הספר שאני מחליט לכתוב עליו. הכי נוח לי לקרוא ספר פיזי אז קודם אחפש ספרים בספרייה. אם לא אמצא אחפש ספרים דיגיטליים, ספרים קוליים, ולפעמים אני נעזר גם בהרצאות או פודקאסטים, בעיקר בשביל לקבל רעיונות לאיך לתאר נושא מורכב.

אני כותב את הסיפור במילים שלי בצורה של טקסט. אחרי שיש לי פחות או יותר כל הסיפור כתוב, אני מעתיק את השורות לפוטושופ ומתחיל לסדר אותן לפי עמודים, ובהמשך לפי הפאנלים השונים. אני משתדל שבכל עמוד יהיה פסקה מסוימת או שיסביר נושא מסוים אחד. אם אני יכול ליצור איזה cliff hanger, משהו מותח שיובן רק בעמוד הבא, זה עוד יותר מוצלח. כאן גם מתחילה עבודת העריכה. משהו כמו 20% ממה שכתבתי ימחק. בין אם אני יכול להעביר את אותו משפט רק בעזרת הציור, חושב על דרך לקצר את המשפט או מבין שהחלק הזה פחות מעניין או חשוב לסיפור הכללי.

זה טוב שאני מוחק. כך הקומיקס לא יהיה ארוך מידי או מייגע, ואני גם חושב שסופר צריך לדעת על העולם שהוא בורא יותר מאשר מה שמוצג בספר. אז אני לא מצטער שחקרתי וכתבתי ובסוף זה לא יופיע בספר.

אחרי שהטקסט מאורגן כך אני יודע בדיוק את מספר העמודים שיהיה בספר. אז אני מכין סקיצה של כל העמודים.

אני מכניס לקובץ תמונות רפרנס שלקחתי מהאינטרנט או שצילמתי מתוך ספרים ומנסה לצייר את הדברים בסגנון שלי. אני לא מעתיק אלא מנסה לתפוס את המהות במראה של הדמות או המקום ולהקצין אותם כדי שיראו מצחיקים וזכירים. המטרה שלי היא לגרום לקורא ליהנות ולהמשיך לקרוא.

אחרי שכל העמודים של הסקיצה של הפרק מוכנים אני ממשיך ועושה את אותו הדבר עם הפרק הבא.

אני לא מכין עיצובי דמויות וסביבות וכו’, אלא פשוט מתחיל. ככל שאני מצייר יותר את אותה דמות לאורך העמודים הדמות מתעצבת. כשאסיים את הסקיצה, אחזור ואתקן במקומות אחרים את המראה של הדמות שהתקבעה.

אחרי שלב הסקיצה אעבור עם קו סופי, מה שנקרא “אינקינג”, על כל הספר, ובסוף צביעה של כולו.

אחרי שהספר מוכן וצבוע אשלח אותו למומחים בתחום כדי לוודא שאין לי טעויות. אני מעדיף לעשות את זה בשלב זה מאשר בתחילת הפרויקט משום שחלקים מהטקסט בהמשך אולי לא יופיעו בספר. לרוב אם יש בעיה זה יהיה בניסוח שאינו מדויק או פשטני מידי. במקרה כזה אני מנסה ניסוח אחר ושולח שוב לאישור.

בשנים האחרונות הפופולריות של הקומיקס לילדים בישראל הגיעה לשיא, זאת לצד התעניינות גוברת בטקסטים עיוניים המיועדים לילדים ולילדות. כמי שעוסק בטקסטים היסטוריים, איך אתה מסביר את העניין או את הצורך בז’אנר הזה, והאם מדובר ברצון של מבוגרים בהנחלת ידע, או גם ברצון ממשי של ילדים?

אני חושב שתמיד היה מקום ועניין בספרים עיונים לילדים. בתור ילד אני זוכר ספרים כאלה. למשל, סדרת הספרים על ההיסטוריה של הציירים מאת מיק ונציה שהשפיעו עלי מאוד בתור ילד.

לילדים וגם למבוגרים יש רצון ללמוד דברים חדשים. קראתי פעם שללמוד משהו חדש משפיע על המוח וגורם לשחרור של הורמוני הנאה, קצת כמו מה שקורה לנו כשאנחנו עושים משהו אחר שמסב לנו הנאה, כמו אכילת שוקולד. אני חושב שפשוט לכל אחד יש תחומי עניין שונים. יש ילד שאוהב היסטוריה ויש ילד שאוהב ספורט, והכל בסדר. יכול גם להיות שיש יותר רצון היום מצד הורים. נראה לי שכיום הורים יותר מעורבים בחיי הילדים שלהם, וכולנו חיים במעין סביבה תחרותית והישגית יותר.

בהמשך לכך, כיוון שאנו חיים בעידן שבו ילדים נחשפים למידע דרך האינטרנט מגיל צעיר מאוד, מהו הערך שספר מספק על מנת לגבור על פתיחת ערך ויקיפדיה, נניח, וכיצד כיוצר אתה מספק את אותו ערך ביצירתך על מנת לתפוס את העניין של הילדים והילדות?

אני מאוד אוהב את ויקיפדיה והיא בהחלט נותנת מבט כללי ונכון. הבעיה היא – כמו בהרבה דברים באינטרנט – שלא תמיד מה שכתוב הוא בהכרח נכון. אני אשתדל לקרוא את הערך בוויקיפדיה בעיקר בשביל ללמוד את הרקע לנושא, לפעמים אפילו אם שווה לי בכלל להתעמק בו או לא. אחרי זה אני אסתכל בתחתית הערך ב-“קריאה נוספת”, איפה שרשומים הספרים מהם שאבו את המידע לערך. אני לא אכתוב את הפרק על סטיב ג’ובס רק על בסיס הערך שלו בוויקיפדיה אלא אלך לספרייה ואשאל את הביוגרפיה שלו או את הספר “החדשנים” מאת אותו מחבר וולטר אייזקסון, שני הספרים שהתבססתי עליהם רבות. אני אקרא את כל הספרים האלה ולפעמים כמה פעמים.

ככל שאתאר פרט מידע יותר איזוטרי ומוזר זה גם יהיה מבדר יותר וזכיר יותר. ובנוסף, זה נותן ערך מוסף מסתם לקרוא בוויקיפידה. זהו מאמץ נוסף שאני בתור סופר לוקח על עצמי למען קהל הקוראים שלי. חשוב לזכור שכל נושא הוא מורכב וקשה לפשט אותו. בגלל זה אני לא מגיש את הקומיקס הזה לדוקטורט. המטרה הראשונה שלי היא לבדר ולגרום לקורא הנאה מהקריאה. אם הוא או היא למדו משהו בסוף זה ערך מוסף.

אנא בחר איור / סטריפ מתוך הספר שהוא משמעותי במיוחד עבורך, וספר לנו מדוע.

זה עמוד מתוך הפרק “המחשב הישראלי הראשון”. חיים פקריס, מתימטיקאי יהודי אמריקאי, עולה לארץ ב-1948 להקים את המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן, והוא עושה זאת בתנאי והמכון יבנו בשבילו מחשב שם. זו הפרשנות האיורית שלי, המבוססת על מידע שקראתי על איך זה בטח הרגיש להגיע לארץ בתקופת קום המדינה. במלחמת העצמאות ישראל שכלה קצת פחות מ- 10% מכל תושביה: לוחמים, אזרחים, נשים וילדים, יותר מכל מלחמה אחרת שלה. הרס וחורבן לשני הצדדים.

תוך שנתיים, המדינה הכפילה את האוכלוסייה של עצמה דרך קליטת עולים/פליטים מאירופה והמזרח התיכון. משבר כלכלי גדול, מעבורות ומשטר צנע. בתוך הסיפור המסוים על המצאת המחשב הישראלי הראשון היה לי חשוב להכניס תמונה כוללת על המצב באותם ימים שיבהיר את גודל ההישג יחד עם הטרגדיה, ולהכניס קצת הומור לתוך המצב האבסורדי הזה.

האם אתה עובד על פרויקטים אחרים שברצונך לספר עליהם?

מאז שסיימתי לכתוב את הספר בשנת 2019 ועד שהוא יצא לאור עכשיו, כתבתי ואיירתי עוד ספר קומיקס בסדרה. הנושא הוא היסטוריה של משחקים: שחמט, האולימפיאדה, כדורסל משחקי מחשב, ועוד. אני מקווה שאם הספר על המחשבים יצליח ההוצאה תרצה להוציא גם אותו. בנוסף, אני עובד על עוד ספר בזמן הפנוי שלי כשאני לא עובד בתור מאייר ואנימטור שכיר.

מהו פרויקט החלומות שלך?

זה די נדוש אבל הסדרה הזאת היא די פרויקט החלומות שלי. אני גם כותב וגם מצייר על נושאים שאני אוהב וחשובים לי. השקעתי בזה שנים. הייתי שמח אם הסדרה הזאת תצליח מאוד ותאפשר לי אולי להתמקד ולעסוק רק בזה. אם כי אני גם מאוד אוהב להיות מאייר ואנימטור שכיר.