תשע הערות על הסרט שנעשה על פי הספר “הסיפור שאינו נגמר” / מיכאל אנדה
בלעדי - דברים שאמר מיכאל אנדה על הסרט המפורסם שנעשה על פי ספרו הקלאסי
מאי 10, 2015
בעיזבונו של מיכאל אנדה (Typoskript aus dem Nachlass des Autors) נמצאו דברים שאמר על הסרט המפורסם שנעשה על פי ספרו הידוע, “הסיפור שאינו נגמר”. תמליל זה תורגם לעברית על ידי חנה לבנת, שגם תרגמה מחדש את הספר, שראה אור לאחרונה בסדרת “מרגנית” של הוצאת “כנרת זמורה ביתן”. הערותיו של אנדה מאפשרות לבחון את היצירה הקולנועית באור חדש ומרתק משום הביקורת המעמיקה והנחרצת של אנדה. יחד עם זאת, ההערות הללו הן בגדר הצצה נדירה לנפשו של סופר ולמהלכים הפילוסופיים והאמנותיים שביצע ביצירתו ואשר בוטלו או סולפו במעבר למדיה אחרת.
מעניין מאד מאד ואף מעליב ביותר לתסריטאי ולחובבי הסרט.
מעניין מאוד.
משקף את חוסר שביעות הרצון הכללי שלי מהסרט (שאינו נובע מהיותו סרט בלבד)
תמיד יש בעיה בהעברה לתסריט
אפילו פיליפ ק. דיק זרק את התסריטאי הראשון שכתב את התסריט ל BLADE RUNNER כי הוא עשה מזה סרט לילדים שעיצבן את הסופר
הסיבה ש BLADE RUNNER כלכך מצולך מהסיבה הזו כי הסופר עצמו כתב גם את התסריט אבל זה נדיר מאוד.
קשקוש של כתבה.
כמו להתלונן שעה על זה שאין לחביתה טעם של פסטה.
לא ראיתי את הסרט, וזה רק גורם לי לשמוח שלא ראיתי אותו. את הספר כל כך אהבתי, ואני לא רוצה לקלקל לעצמי את החוויה.
לא, פיליפ ק’ דיק לא כתב את התסריט של בלייד ראנר. הוא אהב את התסריט של דיוויד ווב פיפלס, אבל זה לא אומר שהוא כתב אותו.
אף אני בילדותי בלעתי בשקיקה את ספר זה ומצאתי בו נחמה רבה לחייי שהיו לא קלים בלשון המעטה. . אשדוד היה מקום קשוח ואכזרי לילד חולמני וחלוש שכמותיץ עד היום אני זוכר איך בריוני השכונה היו מקללין אותי וצועקים לי מוריס ההומו ושאר קילוסין מעליבים !! יש והספר הזה נתן בי כוחות ותקווה לעתיד לבוא. גם אני חלמתי כקנדיוטי להגיע לממלכה הקסומה ולפורום הגינון הפורח. רציתי לרכב על הדרקון הגדול וללטף את הצ’יף שהלך את עולמו. מזל רב רב שהיו לי הספרים ש העשירו את עולמי ונתתנו בי את אותתיי. כיום > כיוצר של סרטונים תיעודיים אני שואב השרעה מיוצרים כמו צברי דורון המלך ואפילו מיהודה הברקן שאמנם עשה קולנוע אממי אך נגיש ואין שני לו בדרכו לספר סיפור על המסך גדול. הטור הזה עוררר בי לחשוב רבות על הבדלין בין הסיפר לסרט ובאיקר עורר בי גל של נוסתלגיה חמימה. תודה לך על הרשימה הזאת. [
תודה על המאמר ותודה על התרגום המשובח!
אני מסכים עם דבריו של אנדה, ובאמת שנאתי את הסרט מכל הסיבות הנ”ל (וגם בגלל הדרקון-כלב).
חבל שהסופר לא יכול לצפות בסרט “המבוך של פאן”. אני חושב שהוא היה ממש אוהב אותו.
MOOZOT- ריגשת!
וואו. רק עכשיו נתקלתי בכתבה הזאת. היא חשובה. מיכאל אנדה היה הרבה יותר מסופר . היה משהו חשוב ודחוף שהיה עליו להגיד לעולם, לאנשים צעירים, על כוחו וחשיבותו של הדמיון וחירות הנפש ועל האסון שעלול להתרחש כששני אלה נלקחים. הוא השקיע מאמץ מחשבתי אדיר בניסוח מדויק ככל האפשר של האמירה שלו, והדברים הכתובים כאן, הם עוד עדות לכך. (אני כל כך מצטערת בשבילו שנאלץ לראות את הסרט. ניתן רק לקוות שיחסי הציבור של הסרט תרמו בעקיפין לפרסום הספר עצמו)
[…] קראו עוד כאן. […]
[…] מפתיע לגלות שהסופר מיכאל אנדה היה מאוכזב מאוד מעיבוד ספרו לסרט. התסריט התמקד, לדבריו, בשטחי […]