“…ואז קורה משהו בלתי צפוי” – ראיון עם איריס ארגמן
ראיון עם איריס ארגמן על מכשפות, מכתבים ומסעות ברחוב, לכבוד ספרה החדש "רוזלינדה"
יוני 5, 2013
לאחרונה ראה אור ספרה החדש של איריס ארגמן, “רוזלינדה” (איורים: נטעלי רון-רז, עריכה: נעה סמלסון, הוצאת מטר). קדמו לו הספרים: “קונכיית הסיפורים”, “פנס, מצפן וילד”, “בכיסים של גילי”, “דובון ולישון” ו”הרפתקה בחולות”, שכתבה בשיתוף עם אלכס פז. במקביל להיותה סופרת אהובה ומוערכת, ארגמן משמשת כמרכזת ומנהלת בתכנית קרן קרב למעורבות בחינוך. ב”רוזלינדה” היא מספרת על מכשפה בודדה שמעולם לא קיבלה אף לא מכתב אחד. מפגש מקרי עם אהרון הדוור מאפשר לה להתוודע לחדווה שבמכתבים ופותח צוהר לידידות חדשה ומלהיבה בין השניים.
אני חושב כי מדובר באחד מהספרים היפים, המדויקים, והנכונים שראיתי בשנים האחרונות ובכלל. הערכה גדולה מגיעה לכן, איריס, נטע-לי ונעה, על מלאכת מחשבת מופלאה אשר בוצעה כאן, בכתיבה, באיור ובעריכה.
רק ברשותכן (איריס?) שאלה אחת קטנה.
מה פירוש הציטוט בראיון: “גם הדוור (למרות עיסוקו) צמא לקשר אנושי, לחברות ואף לאהבה.”
האם קראתי נכון? אמנם, אינני דוור בעוונותי (אם כי פרק זמן קצר לפני השירות הצבאי חילקתי בשעות הבוקר המוקדמות עיתונים), אבל עדיין אני מוחה בשמם של חברי מגזר עמלני זה. הם זכאים לאהבה, עם ובלי קשר לעיסוקם.
ושוב, ברכות מקרב לב על יצירת מופת.
איריסי… נפלא!
ואת יקירה… נשארת כשהיית:)
אוהבת המון
קרן
יפה! בהצלחה איריס
אני מודה שאני הרבה פחות אוהבת את הספר הזה מקודמיה של ארגמן. הוא אנכרוניסטי עם סיפור המכתבים שלו ולא מצליח לגעת בי, באופן אישי כמו שגילי שלה הצליח. גם האיורים הרבה פחות מוצלחים בעיני. אבל באמת אולי ענין של טעם.
צחי, תודה על הברכות והמחמאות לספר. ובנוגע לשאלתך : הדוור, למרות עיסוקו צמא לאהבה. אין הכוונה שאין לו הזכות לאהוב או להיות נאהב אלא למרות שהוא מחלק מכתבים לכולם הוא אף פעם לא קיבל מכתב.
קרן יקרה, תודה על תגובתך המקסימה.
תודה איריס
לצערי לא קורה שום דבר בלתי צפוי בסיפור. הוא צפוי להפליא. האיורים יפים אבל הסיפור לא מתרומם ולא מפתיע כלל. חבל.
שלום נגה, תודה על תגובתך. הייתי רוצה לדעת מדוע הסיפור צפוי? האם סופו של הסיפור לא מצליח להפתיע אותך? אשמח לשמוע דברים יותר מפורטים המעידים על קריאה מעמיקה.
אני כ”כ התחברתי…
ראשית האיורים המדהימים שמשכו אותי ישר מהתחלה
והסיפור המקסים והנוגע ללב
בכולנו יש מן המכשפה המקסימה הזו, ומן הדוור המיוחד הזה.
בכולנו יש את הכמיהה לביחד ולאהבה.
ספר שכייף לי לקרוא ולהקריא לילדי לפני השינה.
לימור, תודה על תגובתך המקסימה. אני מאושרת שאת וילדייך אוהבים את רוזלינדה. תיהנו!
בעידן הפייסבוק והדואר האלקטרוני כל כך נעים לקרוא ולהקריא ספר ילדים בלשון איכותית מלווה באיורים מקסימים ורגישים.
לי דווקא נחמד להתרפק על התקופה בה היה ערך למילה הכתובה,ופרק זמן מותח מלווה בציפיה הפריד בין מכתב למכתב.
לא נראה לי אנכרוניסטי בכלל, אלא ערכי ורלוונטי.
אהבתי מאוד – כן ירבו – ספרים מדויקים בעברית עשירה מדויקים ומושקעים – יישר כח מחכה ומצפה לבאות..
שרון יקרה, כיף לשמוע שאת מוצאת את הספר יפה הן מבחינת האיורים והן מבחינת הטקסט. תודה על הברכות.
איריס יקירתי, האחיינים שלי ואני קראנו יחד את רוזלינדה והם אמרו שממש כיף לשמוע סיפור על מכשפה ״לא כמו כל המכשפות״ ובמיוחד כיף לשמוע סיפור כ״כ מיוחד ביום ״בלי מסכים״ ובכך לגלות את העולם המקסים והמרגש שנחשף בספר בפרט ובזכותו ב״עולם הסיפורים״ כהגדרתם בכלל… מחכים בקוצר רוח לספר הבא….
אכן סיפור קסום… ויש בו הכל מהכל… גילוי, רוך, דמויות נהדרות שיוצרות הזדהות, מסע וקסם של יום יום, ופשטות:) אני מוצאת את נושא המכתבים מרתק ונצחי.. אין מחיר ואין תחליף למילה הכתובה על נייר.. איריס- את מדהימה ומעוררת השראה כתמיד:)
תודה… גם בשם מעייני ואדם שהתאהבו….
סוף כל סוף ספר ילדים עם סיפור מרתק ,כתוב היטב ועם איורים נפלאים ומרגשים שמכניסים אותך אל תוך העלילה הנהדרת.
כן, סיפור אהבה כנה ואמיתי ,בראיון נשאלה הסופרת בקשר לזה ,ואני רוצה לומר שאנחנו רואים דברים דרך עיננו הבוגרות ,אך עבור ילדים הסיפור הזה הוא שירה ומשב רוח מרענן שמזמן לא היה כאן והאהבה שמוזכרת נתפשת בעינהם כחם אנושי . מרגע שרכשתי את רוזלינדה ,לפניי שבועיים,בני בן השש מבקש שהקריא לו את הספר בכל ערב .
ומזמן לא נהנתי כל כך מספר.
הסיפור בהחלט מצליח לגעת גם בי ,להזכיר לי ימים רחוקים ,למי מאיתנו לא היתה איזה רוזלינדה שכזאת ,שאספה גרוטאות בחצר
וכשעברתה ליד הבית שלה ליבך החסיר פעימה מחשש.
הספר גם מתייחס לשונה ולאחר דבר כשלעצמו כה חשוב היום .
ספר נפלא ומלא קסם,כן ירבו.
סיגל יקרה, אני שמחה מאוד שאתם נהנים מהספר ומרוזלינדה- היא אכן מכשפה קצת אחרת…
ותודה על הברכות
תודה אילת, תודה אסנת על התגובות הכל כך מרגשות. אני שמחה, מתרגשת ואף מאושרת לקרוא את תגובתכן על הספר.
נדמה לי שאפשר לראות חוט מקשר מעניין בין היצירות הבולטות של איריס ארגמן – החל ב”כיסים של גילי”, דרך “פנס, מצפן וילד” וכלה ביצירה הנוכחית. כולן מאפשרות, כמעט מדרבנות, גם בלי להתכוון, לצאת מתוכן אל עולם שהילד יוצר בעצמו. בכיסים – אוספים, בפנס – המפה, וכאן המכתבים. אפשר ממש לדמיין את הילד ששומע את הסיפור ורוצה גם – מכתב או מפה שתיקח אותו לעולמות רחוקים.
אומנם התגובה שלי נכתבת הרבה אחרי שהכתבה הזו פורסמה. אך ורק מאילוצי זמן. רק אתמול הנחתי את ידי על הספר הנפלא הזה וכמו שכתוב בכתבה למעלה:”ספר ילדים טוב הוא ספר שאינו מתיימר ללמד משהו או לחנך את הילדים. זהו ספר שפשוט מספר סיפור טוב, לכיד ומהודק. סיפור טוב הוא סיפור שכתוב בשפה ראויה ולא מתיילדת, לא מתחנפת לילדים, סומך על האינטליגנציה הטבעית של הקורא. ספר טוב לילדים הוא ספר שגם מבוגרים נהנים לקרוא בו “. אני חושבת שהספר הזה עונה להגדרה שאיריס הגדירה -הוא אכן מענין ואינו בא לחנך אף אחד. מהרגע שלקחתי את הספר ליד הוא שאב אותי פנימה בשילוב בין הטקסט והאיורים הנהדרים.
ספר של כיף שהמלצתי עליו בקבוצה של מבוגרים קוראים ספרי ילדים.
חגי יקרה, תודה רבה על תגובתך לראיון. שימחת אותי מאוד. ותודה שהמלצת עליו לקבוצת הקוראים (נשמע מרתק).
סליחה… חגית
אני מאוד אוהבת את הספר הרפתקה בחולות,שהמורה שלי קראה לנו את הספר לא הפסקתי להקשיב לה
הספר מאוד מתח אותי
שלום איריס. אשמח לקבל כתובת למשלוח דואר של מכתבים מהילדים שקראו ונהנו מאד!!.בברכה ליאת hasifriya@gmail.com
[…] בתוך מרחב של ניכור, כמו בחליפת המכתבים בספרה “רוזלינדה“, ואת מציאת המקום או הקול האישי בתוך הסואן והממהר. […]