להחיות ילדוּת של פעם / טלי כוכבי

11 תגובות:

1. לי עברון-ועקנין הגיב:

   2 באוקטובר 2013 בשעה 14:11

   תודה על המאמר המאיר עיניים וכתוב באהבה רבה.

2. ליאורה גרוסמן הגיב:

   2 באוקטובר 2013 בשעה 14:21

   האיורים של ולי כל כך כל כך יפים.

3. שהם סמיט הגיב:

   2 באוקטובר 2013 בשעה 15:06

   הו טלי! רשימותינו כמעט תאומות (וגם ראו אור עולם באותה עת ממש).
   עדות לקסמם האל-זמני של זרעי המסטיק.

   http://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/.premium-1.2128867

4. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   2 באוקטובר 2013 בשעה 18:16

   ללקק את השפתיים…ממש התמוגגתי. מהשירים, מהאיורים, מהרשימה. שיר הלל לילדות-לדמיון, לטבע, ליופי, לתמימות.

5. רותי אורן הגיב:

   3 באוקטובר 2013 בשעה 10:59

   האיורים של ולי מינצי יפהפיים וכל כך, כל כך מתאימים לאווירה. השיר ‘הטיול’ מתאר במדיוק את ילדותי בכפר בשנות השבעים והשמונים, ותמיד היו שרים לי את “הכל קרה בגלל רותי…” וגם אני אהבתי תותים….

6. גלית ראב"ד הגיב:

   3 באוקטובר 2013 בשעה 23:47

   אני קצת מצטערת שהילדים שלי לא זכו לגדול על המהדורה הזאת עם האיורים האלה. את התקליט שמענו המון, ותמיד היה חסר לנו משהו לידו שיחָיה את המלים. הבת אמנם אהבה את האיורים של אלונה פרנקל (וגם אני אהבתי אותם), אבל להרגשתי הם לא ענו לה על הצורך “לראות” את מה שקורה בשיר.

7. טלי הגיב:

   4 באוקטובר 2013 בשעה 18:40

   הי ותודה לכולכן ושהם – כן…קראתי את הרשימה שלך בעיתון וחשבתי – “וואו, איזה מזל שבדיוק גמרתי לכתוב את שלי יוםלפני הפרסום שלך”…הן באמת כמעט זהות למרות שהקורא המיומן יצליח לשחק מצא את ההבדלים (-:

8. שרה שורץ הגיב:

   5 באוקטובר 2013 בשעה 11:34

   מזל ששבת, אחרת הייתי אצה רצה לרכוש את הספר בעקבות קריאת הרשימה.

9. דפנה חיימוביץ' הגיב:

   5 באוקטובר 2013 בשעה 12:14

   דווקא נראה לי חוסר מזל שאת לא יכולה לרכוש את הספר היום. אבל לדעתי רשתות הספרים נפתחות הערב.

10. שרה שורץ הגיב:

    5 באוקטובר 2013 בשעה 12:22

    “מזל”, מן הבחינה שהיכן אניח את כל ספריי….אבל אני מניחה שלא אעמוד בפיתוי ובסוף ארכוש את הספר, שהאיורים של ולי מינצי מעניקים לו עושר רב, כפי שטלי כוכבי היטיבה לתאר.

11. מרים פוזנר הגיב:

    6 באוקטובר 2013 בשעה 8:09

    למען הדיוק: הקרדיט להחייאת גרסת הוידיאו לא מגיע לדפנה דקל, שבסך הכל נבחרה לגלם את דמות המספרת ולשיר (בצורה נפלאה, לטעמי) את השירים. היוזם, הבמאי – וגם המפיק (ביחד עם מאיה רוטשילד) היה זיו כנרי, בן קיבוץ שגדל על התקליט ורצה להעניק את האוצר הזה גם לדור של ילדיו. גילוי נאות – הוא בן זוגי.
    הייתי מציעה לכותבי “הפנקס” להעניק הכרה ליוצרים של יצירות קולנועיות ולא לכוכביהן.
    ועוד הערה: אמנם קלטות הוידיאו לא קיימות, אך “זרעים של מסטיק”, שנוצר לפני כ-22 שנה (אני יודעת – כי שני ילדינו מככבים בקלטת) עדיין נמכר בחנויות בצורת ה-DVD, וזו עוד עדות לעוצמה של היצירה.