מוסד הנסיכות – המשמעות שמאחורי התואר / ד"ר גתית שמעון
על ייצוגים של נסיכות בספרות ועל שקר החן והבל היופי
מרץ 7, 2012
מי מימיו לא חלם, או לפחות רצה לרגע, להיות בן מלך – נסיך או נסיכה? התפיסה הרווחת הינה שנסיך או נסיכה הם מעין ערובה ידועה לחיים של אושר. התואר המלכותי מבטיח ארמון – להלן מבנה מגורים מפואר, ביגוד, כתרים, תכשיטים, גלימות משי וארגמן, וכמובן בילויים בלתי פוסקים בנשפים, ארוחות ערב וריקודים הנמשכים אל תוך הלילה. מי לא ירצה להיות נסיך, או נסיכה, בעולם מושלם שכזה?
הכתבה לא מעמיקה ולוקה בחסר.
מוסד הנסיכות איננו גוף הומוגני אחד, הרי הדרישות מנסיכים שונות מאוד מהדרישות מנסיכות. חבל שאין כאן התייחסות לתפיסות הסקסיסטיות שעומדות בבסיס המוסד הזה – הגבר האידיאלי הוא לוחם אמיץ, בעוד שהאישה האידיאלית היא יפהפיה עדינה.
לכן החלום על מלכות הוא כל כך בעייתי – מי שחולם הוא בעיקר ילדות ובנות צעירות, שמציבות לעצמן כמודל לחיקוי את הדמויות היפות, הפאסיביות והכנועות שבאגדות ובסרטים, כשלרוב הדמויות האלו אין שום קווי אופי מוגדרים, וכל תפקידן בעלילה מתמצה בכך שהן ממתינות שיגאלו אותן מרווקותן תוך הסתמכות על יופיין ומעמדן המולד.
ובדיוק על נושא המחויבות של הנסיכות והמגבלות על חייהן עוסק הספר “הנסיכה יקינחון” מאת פלורנס פרי-הייד.
יקינתון סבלה ממגבלה מפתיעה. אם לא חיברו אותה לחפצים או הוסיפו לבגדיה משקולות זהב היא הייתה מרחפת מעלה-מעלה . מצד אחד היה נפלא לרחף בחופשיות, אך הייתה סכנה שהיא תאבד את הקשר עם הבית- הארמון. הפתרון מקורי ונפלא והספר מיוחד ואהוב על הילדים גם בזכות האיורים היפים.
הכתבה מעניינת מאוד.
יש לי שתי הוספות קטנות.
ראשית, זה עתה יצא ספר שמדבר בדיוק על נושא המראה ה”אמיתי” שדרוש לנסיכים ונסיכות, כזה המאשש את דבר מוצאם. ספר מקסים שאני ממליצה לכל אוהב ספרים לקרוא: “בת המלך והנסיכה” מאת ג’ונתן אמת ופולי ברנטין בהוצאת כנרת.
שנית, אני רוצה להסב את תשומת ליבנו לכך שהדרישה מנסיכים ונסיכות להיות מושלמים 24 שעות ביממה מושלכת היום על תרבות ה”סלבים” ו”סופרסטארים”, מהם מצפים להיות מושלמים, אצילי נפש, עדיני הליכות, בעלי חזות מושלמת וגינונים ללא דופי? תמיד, בכל יום ובכל שעה משעות היממה. ואותם אף מצלמים פפרצים למינהם בכל הזדמנות ואז עיתונות צהובה מנתחת את התמונות ומעבירה ביקורת חריפה על אותן דמויות שלא עומדות בסטנדרטים הללו.