ספרות

• רשימות ומאמרים

מפחיד, מעצבן וזקוק לחברים / לוס אוריה מיטלמן

אמפתיה והתנהגות פרו חברתית בספר "התנין העצוב והזבוב"

הספר נפתח בנקודת מבטו של תנין – בעל חיים מאיים למדי, גם אם אקזוטי ומסקרן. הדואליות הזאת בין המפחיד למסקרן היא במידה רבה סוד קסמו של התנין, המעלה מידית אסוציאציה של דינוזאור (שהמאייר, בסיל, מחזק באמצעות עיצוב הרקעים הכמו-פרהיסטוריים). התנין עצוב מאוד, ועצבות זו משפיעה על חזותו המאיימת. התנין כה עצוב עד כי “השמש נראתה לו כמו שלולית של דמעות”. הדימוי היפה הזה מגלה את הפער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית המושפעת מרגש, וכך נוצר אצל הקורא מרחק רגשי בטוח לחוות את הסיטואציה הכואבת.