מצעד היצירות האיכותיות לילדים לשנת 2013 – ספרות ילדים מאוירת (מקור)
עיטור "הפנקס" לספרי ילדים מאוירים מצטיינים (מקור) לשנת 2013
ינואר 1, 2014
נדמה כי ספרות המקור לילדים נמצאת במצב של אינפלציה, אך זה לא מדויק. המוני ספרים המיועדים לילדים רואים אור מדי שנה, אבל רק חלק קטן מהם הוא יצירות ספרותיות של ממש (ולא, למשל, טקסטים בעלי כוונות דידקטיות בלבד). היכולת לספר סיפור באמצעים הייחודים של הספר המאויר לילדים, היא יכולת מעוררת השראה והערכה משום האתגר בבחירת המלים הנכונה ביותר; השימוש במשקל ומצלול נכונים בחריזה (ואולי מכאן תצא שוב הקריאה לכתוב בפרוזה ולא בחרוזים, אלא אם כן אתם מצטיינים בכך במיוחד!); הדיאלוג החכם בין הטקסט והאיור; הנושא המקורי; הדרמה או הקומדיה שנבנית בצורה חכמה ומעוצבת ברגישות הן לקהל היעד הן למאפיינים של היצירה הספרותית עצמה.
וואו! כבוד ענק. אני רוצה להעריץ בקול רם, בהזדמנות הזו, את חברי הקרוב גלעד סופר, שהספר שלו “החופשה” – מעבר לאיכויותיו הכבירות שתוארו כאן גם מבחינת איור וגם מבחינת סיפור – פשוט קרע אותי מצחוק. ואז אני רוצה להעריץ בקול רם את חברתי גיל-לי אלון קוריאל, שעדינות איוריה הופכים אותם למין קסם קטן על נייר. אני רוצה לקנא בכתב בעומר הופמן, שהוא אחד המאיירים הכי מוצלחים של הדור החדש של האיור (עומר אני כל הזמן מסתכלת בדף פייסבוק שלך, כדי להעתיק – אבל אני לא יודעת להעתיק, אז אני סתם מתפעלת) ולסיים ולמחוא כפיים לינאי פרי – שעובד באותה טכניקה כמוני אבל באופן השונה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אתם ענקיים, חברים שלי. לכבוד הוא לי.
אכן, מעט מידי ספרי שירה לילדים נכתבים/יוצאים לאור וחבל…אני סבורה שאין כמו שירה לירית טובה (כמו זו מלאת הקסם של ל.גולדברג, י.שטקליס, נ.זרחי, ש.כהן-אסיף, י.גפן ואחרים…) להעשרת העולם הרגשי של הילדים, ליצירת הזדהות, לפיתוח דימיון ועושר לשוני ולא פחות חשוב- לגרימת הנאה אסתטית. וכבר נאמר ש”השירה אומרת הרבה במעט מילים”.