פרופיל אמנית – ליאת יניב
ראיון מילולי וויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, השפעותיה וטכניקות עבודתה
ספטמבר 2, 2013
אני מאמינה לשירים. שירים סיפרו לי ועדיין מספרים על החיים, וזה מה שמעניין אותי. אני מכירה מילים לשירים בעל פה מכל הזמנים (עברית ואנגלית). הטקסט של שני הספרים שאיירתי חי אצלי במוח. טקסט ואיור הופכים שלמים כשכל אחד עומד בפני עצמו, וכשהם נפגשים נולד דבר שלישי. העולם המוזיקלי נכנס גם הוא למשוואה. בלחן של “יוסי ילד שלי מוצלח” על ידי סשה ארגוב הרגשתי התמסרות של האמא לילד, ממש התכופפות. זה השפיע על “האורך” של האמא בצורה לא מודעת.
איזה יופי!!!!!!
הסקיצה בטושים נהדרת
יוסי ילד שלי מוצלח מקסים. יפה ביותר.
חגית, איזה יופי שאהבת!
גיא, תודה, הטושים הם באמת שיא החופש, אני קונה טושים ללא הפסקה!
איתמר, יוסי מאוד יקר לליבי, שמחה שם לליבך, השיר והלחן יחד מאוד משמעותיים עבורי, תודה רבה.
יופי של איורים, יופי של ספרים והמאיירת מקסימה ומוכשרת. הריאיון מעניין ומאלף.
רותי היקרה,
זה מרגש אותי לקרוא את התגובה שלך, תודה.
ליאת,ראיון מרתק והאיורים כולם מקסימים,
הזדמנות טובה להתחיל להכיר אותך כמאיירת (וכאדם)
נהניתי 🙂
עינת, פרגון מאמנית כמוך, שיוצרת עולם שלם במו ידיה מחזק ונותן כח, תודה רבה. המחשבה שיש בבתים שונים עוד אנשים שיושבים עם עצמם ויוצרים עושה לי טוב : )
וואו! איזו מאיירת ניפלאה וראיון מעורר השראה לגמרי. משאיר טעם של עוד.
איה היקרה, תודה שקראת עד הסוף : ) ותודה על התמיכה.
היה עונג לקרוא.
אין ספק שאת האישה עם הכי הרבה סבלנות שאני מכיר.
אפשר גם לראות את שני הספרים האלה כהעזה מולי”ת. זה לא מובן מאיליו להוציא לאור ספרים בטכניקה שככזו.
אני לא בטוח שזו את, אבל אם את הנערה שהכרתי פעם לפני שנות אלף בצופים, עם ערמת תלתלי הבקבוקים (מזמן אמרתי ליותם שצריך לשים תמונה של היוצר), – אז שנה טובה אישית וברכת חזק ואמץ!
שלום ערן,
תודה רבה על התגובה!
סבלנות לצערי אין לי, אני חושבת שמה שקורה כשאני מתישבת להדביק, זה איזשהו תהליך מדיטטיבי שדווקא מרגיע אותי.
העזה מולי”ת זאת אכן הייתה, דלית לב העורכת של “עם עובד” באמת הייתה הראשונה שאמרה “כן”, אבל היו לפניה שאמרו “לא”.
ובצופים הייתי גם הייתי (עד גיל 23 בערך) הבקבוקים נקצצו לגלח רציני, אבל אני בדרך לגדלם בחזרה, ג’ימליה ג’ים!
[…] verbal and visual interview about my work was published in Ha-Pinkas web magazine (in Hebrew). I made the following illustration in 2002 as a part of a student exchange […]
ליאת שלום
כמה הנאה לעיניים. אוהבת את הבחירה בנייר קרוב מאד ללבי. כל כך מדויק ומושקע.
סבלנות…. כבר אמרו. אבל גם חשיבה ועומק. במבט ראשון ובוחן חשבתי לעצמי שיש משהו במודל של אמא של יוסי והנה דיברת בראיון על המסירות. הצליח לך ממש!
אבל אם התנגן לך השיר בראש אולי יש גם מקום לאינטונציה החמימה של גברי בנאי משהו מתרפק היה שם.
ככה וככה איזה יופי!!!
הוקסמתי והתפעלתי מדבריה של ליאת יניב המלאים כל כך אהבה והתלהבות. במיוחד אהבתי מה שאמרה על דמויות ומה שאמרה על שירים, ואת הדמויות שהיא עצמה ציירה. אשמח להתיישב מול הקופסה 🙂
להתיישב מול הקופסה זה אמון. בעזרת אמון אפשר לצמוח. תודה מכל הלב לך לי. אני לא חושבת שאוכל לשכוח את התגובה הזאת.
וואו! את מחזקת את תחושתי שאני מאוד אוהבת את ראיית העולם שלך, ומתחברת למה שמניע אותך.
ולכן אספר לך גם שכשקראתי את המאמר חשבתי לי שהלוואי שיצא לנו פעם לעבוד יחד.
תהיי בכנס הפנקס בנובמבר?
(תראו, יותם ותמר, איך הכנס נהיה ה-דבר! :))
איזה יופי של כתבה! איזה יופי של איורים! משגע, בייחוד הסקיצות.
די מדהים להיזכר בשנה א’ באנימציה ולהשוות להיום.
אני יכולה להגיד – שהיכרתי אותך כשהיית כזו קטנה? (למרות שזו לא תהיה אמת, כי היית באותו גודל כמו היום :-))
לי – כן! (לפני נובמבר יש את ספטמבר ואוקטובר, ועכשיו יש את עכשיו, בואי נעשה משהו ביחד).
מאיה שכנתי מנחלאות ומחויה בלתי נשכחת של החיים בירושלים!
גם אני מספרת שאני הכרתי אותך אי אז בימים. תודה רבה רבה שכתבת לי, עברנו ביחד דרך יפה יפה של בנות : ) נחלאות נשארת תמיד שלנו.
ליאת, איזה יופי! כל כך מעניין ללוות את תהליך העבודה שלך
והכי כף להציץ בספרים שאהבת בילדות – נחת!
דורית המתוקה, תודה רבה שקראת ותודה שכתבת. תהליך ונחת הן מילים יפות…
לואיזה היקרה,
תודה רבה לך על המילים שכתבת. על הקול של גברי בנאי דיברתי ממש בערב החג, איך הוא איכותי ויחודי מסוגו, אני כל כך אוהבת את הקול שלו (ב”מים לדוד המלך” הוא פשוט עושה את השיר, ודווקא בגלל שהוא נשמע לרגע “מרחוק”) אכן קול הוא גורם מרכזי בהגשת שיר (אני אגלה רק לך שמלבד חוה אלברשטיין אהובתי, יש לי אהבה גדולה לדודו זכאי).
ליאת היקרה,
מאוד שמחתי לשוב ולראות את העבודות הכה יפות שלך, אותן אני זוכר מלפני שנים רבות…
המשיכי לעבוד כך, לפאר לרומם ולשבח את תכונת הסבלנות – בסוף זה ממש-ממש שווה, הלא כך?
רק טוב,
צחי
למורה היקר שלי, צחי,
שמעתי פעם שיחה עם ערן צור, ברדיו, שבתור תלמיד אתה צריך ללמוד “להרוג את המורה” ולהוציא את עצמך, במקרה שלי כל המורים שלימדו אותי הם איתי, מעולם לא הצלחתי לאבד אותם. אני זוכרת משפטים שלקחתי מכל מורה, ולתמיד אסירת תודה להם.
הקול שלך, והעדינות שבה אחזת בכל עבודה של כל תלמיד נשארה בתוכי. משפטים כמו “ליאת שואלת בעצם…” עדיין איתי. תודה שלימדת אותי,והקשבת לשאלות שעלו לי על איור ונתת להם מקום, גם אני אוהבת נמלים.
אשמח מאוד, ליאת היקרה. חיפשתי מייל שלך ולא מצאתי. הנה שלי: lee.evron@gmail.com
איורים נפלאים, ממש חגיגה לעיניים, מזמן לא ראיתי שילוב כל כך נעים ומדויק של צבעים.
מיכל, תודה רבה! צבע עומד ליד צבע אחר, זה דבר משמעותי, שמחה שגם עבורך : )
תודה על דברייך ליאת היקרה, וכל הכבוד לך שאת זוכרת עדיין את הנמלים.
כבר עבר כל-כך הרבה זמן מאותו הקומיקס ב”עיניים”, שאפילו אני כבר כמעט ושכחתי…
[…] ספרה השני של אמנית הנייר ליאת יניב, וגם הוא שיר שהפך לספר. יניב עובדת בטכניקה ייחודית שבה […]