תדהמה, זעזוע והנאה צרופה / גליה עוז

14 תגובות:

1. מאירה פירון הגיב:

   20 במרץ 2015 בשעה 17:06

   נכון!

2. שלומית הגיב:

   20 במרץ 2015 בשעה 19:42

   אני חושבת שיש ב הרבה יותר מזה, בעיקר בספרים שלא הוזכרו ״דני אלוף העולם״ שיש בו יחסים יפים של אבא ובן והגאוני מכולם והפחות מוכר, אבל האהוב עליי ועל מיכאל כשהיה קטן וסיפרתי לו אותו, “העי”יג” הענק הידידותי הגדול, כנראה שיהיה פוסט בעניין.

3. ליאורה גרוסמן הגיב:

   22 במרץ 2015 בשעה 20:05

   לנצח אזכור, איך הקראתי לעלמה שלי את מטילדה. הגעתי לסצנה הנפלאה המתארת את הטריקים השונים בהם משתמש אביה של מטילדה, כדי לרמות את לקוחותיו, ולהפוך גרוטאה לרכב חדש “עלאק”. בחדר הסמוך, בו ישב בעלי והמהם להנאתו, השתררה שתיקה ארוכה. לפתע הוא עמד בפתח ואמר “עכשיו אני זוכר, למה אף פעם!!!! אני לא אקנה רכב יד שניה!!!!”

   וזה היה גם הרגע בו הבנתי, שאם אני רוצה שלעלמה הקטנה יהיו כלים אמיתיים לחיים, היא צריכה לשמוע על איך שהעולם באמת עובד, על אמות המידה המוסריות של רבים (הייתי רוצה להגיד “וטובים” אבל אני לא בטוחה שזה נכון) ועל הדבר הזה, שיש בכל אחת מאגדות הילדים הקלאסיות – הרוע. הוא קיים. הוא סוג של כוח טבע. אין ברירה – חייבים להתמודד איתו…

4. גליה עוז הגיב:

   23 במרץ 2015 בשעה 19:40

   הי ליאורה, אנקדוטה משעשעת ומדוייקת. רק בשביל זה היה שווה לכתוב את הרשימה.

5. לאה נאור הגיב:

   24 במרץ 2015 בשעה 8:03

   שלום גליה

   תדהמה, זעזוע והנאה צרופה, אלה בדיוק היו הרגשות שהרגשתי כאשר תרגמתי את אוסף שירי רואלד דאל לעברית “שירים עליזים וחרוזים פוחזים” הוצאת כנרת זמורה ביתן.
   אולי את זוכרת שיחה שהייתה לנו על נושא דומה במונית לירושלים. עד כמה שזכור לי המסקנה הייתה שילדים צריכים לקבל מינון נכון של כל סוגי הרגשות המוגשים להם בספרות הילדים. וכל אחת מאיתנו תורמת חלק אחר בפאזל.
   מוזר, אפילו בעיני, שדווקא אני הייתי זאת שתרגמתי את כל אוסף שיריו של רואלד דאל לעברית, ועשיתי זאת באמת בתדהמה ובזעזוע ובהחלט בהנאה צרופה.
   תודה לך על המאמר מאיר העיניים
   בידידות
   לאה נאור

   תדהמה, זעזוע והנאה צרופה

6. גליה עוז הגיב:

   24 במרץ 2015 בשעה 17:11

   את צודקת, לאה, השירים של רואלד דאל מבטאים את המיזנטרופיה שלו לא פחות מהפרוזה שלו. ונכון מאוד – ילדים צריכים אמנות שתבטא גם רגשות שליליים. ואם כבר מדברים על תרגומים – איזה מזל יש לנו שתירגמת לא רק את דאל אלא גם את ד”ר סוס, משורר אמיתי שיודע לבטא את כל הרגשות, כולם…

7. עירית הגיב:

   25 במרץ 2015 בשעה 12:23

   כמה נכון! אני זוכרת שבתור ילדה, בנוסף לספרים שכתב לילדים, קראתי שניים מספריו של דאל למבוגרים: “דודי אוסוואלד” ו”סיפורי הפתעה”. תדהמה וזעזוע הן בדיוק המילים לתאר אותם. באוסף הסיפורים הקצרים, במיוחד, נמצאו פנינים כמו האב שהאכיל את התינוק שלו במזון מלכות עד שהעולל התחיל להפוך לדבורה; האיש שראשו נתקע בגדר, ואשתו הביאה גרזן, כשמטרתה האמיתית לא ברורה; החתול שהיה גלגולו של המלחין ליסט; ועוד ועוד.
   “דודי אוסוואלד” הזכיר לי את “עריסת חתול” עוד ספר שלא הייתי צריכה לקרוא בגיל צעיר. מעורר צמרמורת של ממש.

8. ספרות ברשת: יוזמה חדשה – שכר מינימום לסופרים ומשוררים על השתתפות באירועים; ספר חדש של צ'ארלס בוקובסקי יראה אור באוקטובר; הספריה בקרייה נס הגיב:

   27 במרץ 2015 בשעה 3:24

   […] 11) גליה עוז כותבת בפנקס על יצירתו של רואלד דאל לילדים (אם עוד לא ניצלתם את שני ביקורי החינם באתר בחודש, אז תוכלו לקרוא בלי בעיות. אם כבר ניצלתם – אז תעשו מנוי, זה כדאי בכל מקרה 🙂 ) (עברית) […]

9. ספרות ברשת: יוזמה חדשה – שכר מינימום לסופרים ומשוררים על השתתפות באירועים; ספר חדש של צ'ארלס בוקובסקי יראה אור באוקטובר; הספריה בקרייה נס הגיב:

   27 במרץ 2015 בשעה 14:10

   […] 11) גליה עוז כותבת בפנקס על יצירתו של רואלד דאל לילדים (אם עוד לא ניצלתם את שני ביקורי החינם באתר בחודש, אז תוכלו לקרוא בלי בעיות. אם כבר ניצלתם – אז תעשו מנוי, זה כדאי בכל מקרה 🙂 ) (עברית) […]

10. ספרות ברשת: יוזמה חדשה – שכר מינימום לסופרים ומשוררים על השתתפות באירועים; ספר חדש של צ'ארלס בוקובסקי יראה אור באוקטובר; הספריה בקרייה נס הגיב:

    28 במרץ 2015 בשעה 2:27

    […] 11) גליה עוז כותבת בפנקס על יצירתו של רואלד דאל לילדים (אם עוד לא ניצלתם את שני ביקורי החינם באתר בחודש, אז תוכלו לקרוא בלי בעיות. אם כבר ניצלתם – אז תעשו מנוי, זה כדאי בכל מקרה 🙂 ) (עברית) […]

11. מרית בן ישראל הגיב:

    1 באפריל 2015 בשעה 7:03

    רק לשמוע אותך מדברת על זה כבר גורם לי אושר.

12. גלי; הגיב:

    5 באפריל 2015 בשעה 21:41

    היי גליה,

    רשומה מדויקת ומעוררת מחשבה. כשדנתי בכתיבה שלו עם חברה, היא ציינה שילדים נמשכים לאלימות, מרותקים אליה. ודאל לא מסתיר את האלימות לרגע, למרות המסגרת המצחיקה. כשהתנדבתי בספריה, יצא לי להיתקל בספרי ילדים עם כותרות סופר-דידקטיות (ברוח: “איך תתמודד עם אח קטן?”, “מעבר דירה ולמה זה טוב”, “כך תיגמל”… אני כמובן מקצינה אבל זה היה הסאב-טקסט), מהסוג שמנסה לגונן על הילדים יותר מאשר לדבר איתם בגובה העיניים.
    מסכימה עם שלומית בעניין חסרונו של “העי”ג” המהמם (והאכזרי לא פחות!) ברשומה.
    נראה לי שחלק מהקסם של דאל הוא ביכולתם של הגיבורים הצעירים שלו לעשות שינוי בעולם (מטילדה מצילה את כולם מהמנהלת, לדוגמה), יכולת שהקוראים לא תמיד זוכים לה בעצמם.

13. מרית בן ישראל הגיב:

    6 באפריל 2015 בשעה 8:30

    גליה, חשבתי שוב על החלק שבו אמרת שרק הילד הקונפורמיסטי יוצא בשלום. ובזה הפכת את דאל לממשיכם של וילהלם בוש (מקס ומוריץ) והיינריך הופמן (יהושע הפרוע). שני ספרים שמשלחים כל רסן באיצטלה “חינוכית”. באינטואיציה שלי המנוע והמניע של דאל קצת אחר. אהספרים משקפים את התפיסה העצמית שלו כ”ילד טוב ונחמד” שנולד לתוך עולם של רשעים ומטורפים דורסניים ומצליח לנצח ולזכות בחיים טובים ונורמליים. זה באמת דומה יותר לאחים גרים, עם האח הקטן והטמבל שזוכה בנסיכה, או האחות המעונה שזוכה בנסיך. האחים גרים לא לגמרי דומים לבוש ולהופמן. ברבים מסיפוריהם יש תוגה וכאב צובטי לב. וגם אצל דאל יש, אף שהוא התגנב למחסן התחפושות של הבושים וההופמנים. אני חושבת שדאל לוחש ללבם של הרבה ילדים שמרגישים כך.

14. תפסת מרובה לא תפסת : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    6 בנובמבר 2015 בשעה 12:09

    […] אלא נדמה – בסופו של דבר – כניסיון לחקות את רואלד דאל, ללא […]