תמונת פרופיל – שמרית אלקנתי
ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתה של המאיירת, סגנונה ובחירותיה האמנותית.
אוגוסט 23, 2012
השבוע ראה אור הספר “על זנבה של ארנבת” מאת דליה רביקוביץ (עם עובד). את הספר, שהוא למעשה שיר שכתבה רביקוביץ, איירה שמרית אלקנתי. זהו ספרה הראשון של אלקנתי כמאיירת ספרי ילדים, לאחר שיצרה מספר ספרי קומיקס. אלקנתי היא בוגרת “שנקר”, ומציגה בספר זה טכניקה ייחודית וגישה איורית מרעננת. אלקנתי היא המאיירת החמישית בפינת “תמונת פרופיל”, שמטרתה היכרות עם מאיירים מבטיחים ומעניינים, שספר הביכורים שלהם ראה אור לאחרונה. אנו מקווים כי פינה זו תהווה פלטפורמה לחשיפה של המאיירים וסגנונם, ותאפשר הצצה לכישרונות חדשים בקרב המאיירים בארץ.
שמרית יא מעולה!
❤
שמרית הכי מעולה!! איזה פוסט מעורר השראה:))
שמרית
את נפלאה בכל המובנים
ואת ממש טובה יאנסון הישראלית
ראיון נפלא והאיורים קסומים:)
בסט בוק אוור!!!!
הספר מקסים! יושב לידי ומעורר השראה
פשוט נפלא כל כך!!!!
נפלא שימרית!
גם אחרי …. שנים עדין עדייין רואה את ה”בגרות” שלך על הקיר בתיכון אלון. איך תלינו את כל ה”פתקים” שלך מהיומן על הקירות של התערוכה שלך. מרגש. אחפש את הספר:)
הספר נראה מקסים.
שיהיה בהצלחה.
הספר מרענן כל כך, מעורר השתאות ושובה לב. שמרית רולז.
חולה על הקווים המפוקסלים-מגורענים האלה.
שמרית, ואכן ראיתי את הספר במוזיאון תל אביב היום, – נפלא!
המון תודה לכולם מכל הלב!
הספר נראה מקסים. האיורים מזכירים לי לפרקים את האיורים של המאיירת אראלה (הורביץ) ז”ל.
שמחה איתך ועם יצירותייך, הרבה הרבה הצלחה לך
נהדר! מאיירת מיוחדת 🙂 לא רק בגלל שאת המאיירת היחידה שאני מכיר שאוהבת לצייר מכוניות..
עבודה יפיפיה – יצירה יחודית ומקסימה
אני *לב* שמרית!
*המאייר/ת היחיד/ה 🙂
מזל טוב שימש! נראה מעולה.
באמת סגנון האיור יוצא דופן וייחודי. אי אפשר להישאר אדיש כלפיו. אני מאד סקרן לגבי הספר הבא שלך.
שתי הערות לי על הספר:
אני חושב כמוך שסגנון הטקסט המצויר מתאים לרוח האיורים ומשלים אותם מבחינה אמנותית, אך אני מוצא אותו מפריע לקריאה ולצערי אני חושש שהוא גם מפריע למכירת הספר.
הערה שניה לגבי הטקסט (קטנונית מעט, אך צורמת): עם כל הכבוד לדליה רביקוביץ ובחיי שיש לי הרבה כבוד, אני חושב שבעריכה היו צריכים לשנות את המילה “לִרְכַּב”, שמופיעה מספר פעמים בטקסט ל”לרכוב”. במקרה הזה טיעונים כמו חירות המשוררת או נאמנות למקור אינם יכולים לתפקד כצידוק למה שנדמה כמיטב ידיעתי כשגיאה לשונית. תקנו אותי בבקשה אם טעיתי.
אתה צודק, כמובן, ואני מניחה שבהוצאה יודעים שזאת שגיאה. הבעיה היא שרביקוביץ חרזה “לרכב” עם “עכשיו”, ואת זה באמת קשה לתקן.
(ערן, לקח לי רגע להבין, אני מניח שב”סגנון הטקסט המצויר” כוונתך לטיפוגרפיה הידנית/גופן/פונט.. כי “סגנון טקסט” עשוי להיות גם עניין ספרותי לגמרי ו”מצויר”-פועל)
גיא, הכוונה כמובן לפונט. את הצירוף “טקסט מצוייר” ציטטתי מהריאיון עצמו.
מעניינת הנקודה שאתה מעלה. אני תוהה איך בכלל יתכן שדליה רביקוביץ שכל-כך התמצאה ברזי השפה, לא היתה מודעת לזה.
טוב, זאת הולכת להיות תגובה ארוכה (ואולי גם קצת מסורבלת ואובר-רומנטית) אז סליחה מראש –
השאלה עלתה בזמן העבודה על הספר ולפי הבנתי אי אפשר היה לשנות את הטקסט. אני לא יודעת מה הסוגיות או הנהלים אבל אני שמחה ש’לרכב’ נשאר. אני בטוחה שדליה רביקוביץ היתה מודעת לטעות, כמו גם העורכים של שני אוגדני השירים שטקסט הופיע בהם לפני הספר הנוכחי. אולי לרכוב לא נשמע לה טבעי בפי ילד, אולי זה סתם לא הסתדר לה, לעולם לא נדע. אבל כמו בטעות במוזיקה או בסרט – היא הופכת לחלק בלתי נפרד מהיצירה. אני אפילו ארחיק לכת ואגיד שאני חושבת שהיא מוסיפה ליצירה יופי. ככה דליה הוציאה את השיר לאור וככה הוא צריך להישאר. וחוץ מזה, לרכוב פשוט לא נשמע טוב! אולי השפה העברית צריכה ללמוד לקבל ביקורת 🙂
לגבי הטקסט המצוייר – קודם כל, לא קראתי לטקסט המצוייר גופן בגלל שלא הייתי בטוחה אם אפשר לקרוא לו גופן. עכשיו כשבדקתי שוב את ההגדרות כנראה שזה באמת גופן (בוויקיפדיה כתוב שגופן הוא מימוש גרפי של אותיות, נחמד). ולתשובה – אולי לא היינו מחליטים להשתמש הגופן המצוייר אם היה מדובר בטקסט ארוך יותר, אבל בגלל שמדובר בשיר קצר וקצבי זה הרגיש נכון. זאת היתה החלטה אמנותית אבל היא מבוססת על היסטוריה לא כל כך רחוקה בה כתבו וציירו עם אותם כלים. זה הזכיר לי ספרי שירה ישנים, עלונים בקיבוצים או דפים בבית ספר בהם כתבו את הטקסטים וציירו את האיורים באותה עט או מכחול. אז אני חושבת שזה לא פתרון זר, זהו פשוט פתרון פחות נפוץ. אם זה מפריע למשהו לקרוא את הטקסט אני כמובן לא מתווכחת אם זה, אבל המטרה היתה לייצר חוויה מסוימת, וטיפוגרפיה מתקשרת בנוסף לתוכן שלה, אז בתקווה משהו עבר למרות הקושי.
שמרית, לדעתי הגופן נהדר, קריא ומתכתב נפלא עם האיורים.
הטכניקה שבחרת בה מאוד מעניינת, גם בחירת הצבעים. יופי של ספר- בהצלחה!
[…] דליה רביקוביץ’, שיצא בהוצאת עם עובד, עם איוריה של שמרית אלקנתי. את הוצאת הספר יזמה המאיירת אלקנתי, שזהו ספרה המאויר […]
תודה לכל המגיבים! ותודה ריקי על הפוסט בסלונה! אני שמחה לשמוע שנהנית מהספר ושדברים שחושבים עליהם בזמן העבודה עוברים. לצערי לא יכולתי להשאיר לך תגובה בבלוג (זה דרך פייסבוק?) אז אני מקווה שתראי את התגובה פה.
ברכות על הספר,
רציתי להתיחס לנושא אחר, תמיד מרגש אותי לגלות שגם אנשים אחרים אהבו בילדותם את אותם ספרים כמוני. הפעם זו אלה קרי הילדה מלפלנד. אני כל כך אהבתי את הספר הזה, שאבא שלי כינה אותי,הילדה מלפלנד.
האיורים בספר גאוניים.
ראיתי אותו והייתי חייבת לקנות לעצמי. כיף גדול.
אני חייבת להגיד אבל שבעיני ספר שלם שהוא שיר מרגיש חסר מבחינת תוכן.
איורים מיוחדים ומענינים השילובים והתמונות מזכירים לי את הימים שישבתי לפני השינה עם הילדים הקטנים שלי והקראתי להם סיפורים בתקווה שהם ירדמו.
[…] אותו על פני ספר שלם. כך זכינו השנה לראות לדוגמה את דליה רביקוביץ ושלונסקי בלבוש […]
[…] העבודה על הספר, עקבתי אחר מאיירות כמו נטלי וקסמן-שנקר ושמרית אלקנתי, שהרשימו אותי והשפיעו עלי. מבחינת השפעות מהעולם הגדול […]
[…] * פירט באמבט שייצא בשנה הקרובה כספר עם איורים של שמרית אלקנתי המעולה. * השושנה ישנה היפהפייה הנרדמת של נעמי יואלי […]