2 כללי

• פתוח לציבור

תערוכה מתוך סטודיו איור ספרים, בהנחיית רותו מודן – חלק ב’

תערוכה מקוונת מעבודותיהם של סטודנטים במסלול איור ב"בצלאל"

קורס איור ספרים בהנחיית רותו מודן, במסגרת המחלקה לתקשורת חזותית שנה ג’ בבצלאל, נלמד לראשונה במתכונת סטודיו של שש שעות של עבודה מעשית בכיתה. הקורס נבנה כך שכל סטודנט מתקדם לפי הקצב האישי שלו במטרה להגיע לסוף הסמסטר עם ספר גמור וכרוך. יש מי שבחר להגיע לשיעור עם אקריליק, דיו או וואקום ולעבוד על הכפולות שלו בכיתה, ויש מי שבחר לבנות על הדף קומפוזציות בעיפרון, ולצבוע בבית. כל הדרכים כשרות. אבי בוחבוט, מעצב גרפי-טיפוגרפי שסיים בשנת 2010 את לימודיו בבצלאל, סייע לסטודנטים בהיבט הגרפי – לייאאוט כללי של הספר, טיפוגרפיה ועימוד.

אנו שמחים להציג לפניכם מבחר מהעבודות שנעשו במסגרת הקורס, ותודתנו נתונה לנדב וייסמן על היוזמה ואיסוף החומרים. 

עבודות נוספות ניתן למצוא בחלק א’ של התערוכה.

“מעשה בשלושה אגוזים” מאת: לאה גולדברג/  איירה מחדש: שרי דיין

מדוע בחרת בטקסט זה?

הבחירה בטקסט לאיור לא הייתה לי קלה. ניסיתי למצוא סיפור שגם יהיה לי מעניין לאייר וגם מצדיק איור מחדש. אחרי הרבה מחשבות הגעתי ל”מעשה בשלושה אגוזים” של לאה גולדברג. זה הסיפור האחרון מבין השלושה שמופיעים ב”דירה להשכיר”, והרגשתי שמגיע לו ייצוג נפרד. את הסיפור הקריאו לי כשהייתי קטנה, ותמיד אהבתי את המקצב שלו, הפזמון החוזר, ובעיקר את הדמויות.

מה את חושבת על איורי המקור?

אני מחבבת את איורי המקור (מטעמי נוסטלגיה בעיקר), אבל היום הם נראים לי קצת מיושנים. בפרשנות שלי ניסיתי לשמור על החופשיות וההומור שבאיורים המקוריים (של שמואל כ”ץ) ויחד עם זאת להביא משהו חדש ממני.

מה הוביל אותך בתהליך היצירה?

מה שהוביל אותי בתהליך הוא הרצון לצייר מה שאני אוהבת (הרבה צמחיה), והקפדה על סגנון ואפיון הדמויות. היה לי חשוב שלכל אחת תהיה אישיות שלא תלויה בהכרח במה שקורה בסיפור, ושאני אוהב כל אחת מהן.

באיזו טכניקה נעשה הספר?

ציירתי קווים וכתמים בעיפרון רגיל על פרגמנט, ואז צבעתי במחשב. בגלל שעבדתי בשכבות, לפעמים שכבה עולה על שכבה ונוצרת הרגשה של הדפס משי. הטכניקה הזו איפשרה לי לעבוד בחופשיות יחסית ובגלל שהצביעה היא במחשב, קל מאוד לשנות דברים.

שלושה סיפורים מכתריאלבקה (“פסח בקל וחומר”, “היצור”, “אין מתים”) מאת: שלום עליכם/ איירה מחדש: מיכל רייכר

מדוע בחרת בטקסט זה ומה את חושבת על איורי המקור?

הכוונה הייתה להנגיש את הסיפורים של שלום עליכם לבני נוער, שבדרך כלל נחשפים אליהם רק בשיעורי ספרות בהכנה לבגרות בתוך ספרים קטנים מהוהים ולא מושכים בעליל. מצד אחד האיורים מוסיפים מימד וקריאה נוספת לסיפורים, ומצד שני לא מפרשים אותם בדיוק, כך שהם מושכים פנימה כדי למצוא את המקורות שלהם בסיפור.

מה הוביל אותך בתהליך היצירה?

ניסיתי לתאר עיירה יהודית בתחילת המאה ה-20 בלי ליפול לקלישאות ורומנטיזציה. התבוננתי באמנות עממית מזרח אירופית ובציורים וויטראז’ים של מארק שגאל.

מה הטכניקה בה נעשה הספר?

איור ברפידוגרף, קולאז’ים בנייר צבעוני וחיבור שלהם במחשב.

“עצות רעות” מאת: גרגורי אוסטר/ תרגמה מרוסית ואיירה מחדש: קארינה זלוטניקוב

מדוע בחרת בטקסט הזה?

קל לי להזדהות עם הסיטואציות והרצון להשתובב בילדות ולעשות מה שמתחשק, במיוחד על רקע החינוך הסובייטי שניסו לתת לי הורי בתוך המציאות הישראלית בה גדלתי. טקסט זה ניחן בסרקזם משובח, הביקורת שבו מועברת בהומור רב, ומעל לכל, הוא מדבר לילדים בגובה העיניים מה שמאפשר להם להגיע בעצמם למסקנות ולהבין לבד מה טוב ומה רע. באופן אישי, אני נהנית מאוד לצחוק בזמן שאני מאיירת וזה כיף גדול לצייר דברים רעים ומופרעים.

מה את חושבת על איורי המקור?

לדעתי האיור המקורי טוב ומתאים מאוד לספר. העדפתי לקחת כיוון אחר ולהראות “בלאגן מסודר”, כדי להקצין את הסיטואציות הפרועות על רקע התרבות הסובייטית הנקיה והמסודרת, בה לכל דבר יש את המקום שלו.

 מה הוביל אותך בתהליך היצירה?

היה לי חשוב להצדיק את האיור מחדש בכך שאכניס פרשנויות חדשות שיעשירו את הטקסט עוד יותר. רציתי גם להרבות בפרטים כדי שהילדים יוכלו לעיין באיור זמן רב ולגלות דברים חדשים.

 מה הטכניקה בה נעשה הספר?

צבעי עיפרון. טכניקה שמאפשרת לצייר פרטים קטנטנים וטקסטורות שונות ועם זאת נותנת תחושה רכה ואחידה שמאזנת את הבלאגן המצוייר.

“פטר והזאב” מאת: סרגיי פרוקופייב/ אייר מחדש: מור חלימי

מדוע בחרת בטקסט זה?

גדלתי על ספרות ילדים עברית בעיקר, ולספרי ילדים מתורגמים נחשפתי בגיל מאוחר יחסית. פטר והזאב הוא אחת הקלסיקות הראשונות המתורגמות שקראתי. תמיד קראתי אותו מתוך ראיה של בוגר ולאו דווקא בעין ילדותית. המשיכה שלי לספר הזה נבעה מעושר הדרמה שמתחולל בין דפיו והמוזיקה והמקצב שמרגישים בכל סצנה וסצנה.

מה הוביל אותך בתהליך היצירה?

חיבה לספר ולמוסיקה המוכרת. באיוריי רציתי בעיקר להביא את המלודיה והמקצב שאותו אני חש עם קריאת הספר. בחרתי להביע את זה בעזרת המוטיב המרכזי שלי שהוא היער והעצים בפרט.

מה הטכניקה בה נעשה הספר? 

עיפרון על שכבות פרגמנט וצביעה במחשב. הכריכה – הדפס רשת על בד.