טור הרחוב
מטריות / איריס ארגמן, איור: כנרת גילדר
בחלקו העשרים וארבעה של הטור - על הרגע שאחרי הסערה
אחרי הגשם הגדול / והרוח המתפרצת / המשתוללת / יצאתי לטייל בשכונה / המדרכות האפורות היו רחוצות / השלוליות ברחוב נראו כמו אגמים קטנים / עלים חומים וירוקים שטו בהן / כמו סירות קטנות בלב סערה בים
ליד הספרייה / מאת: איריס ארגמן, איור: כנרת גילדר
בחלקו העשרים ושלושה של הטור - על מציאה לא שגרתית
לפעמים / לא תמיד / כשאני הולך ברחוב / והמחשבות קופצות לי מתוך הראש / דווקא אז / אני מוצא ארגז קרטון גדול וסגור / עומד בודד ליד הספרייה
אלטע-זאכן / מאת: איריס ארגמן, איור: אור ליבנה
בחלקו העשרים ושניים של הטור - על מפגש מפתיע ברחוב
הר נפוליאון / מאת: איריס ארגמן, איור: כנרת גילדר
בחלקו העשרים ואחד של הטור - על מסע מופלא, קרוב מאוד לרחוב
בסוף כל הרחובות והכבישים / במקום / שנגמרת העיר / מתנשא הר גבוה / לפעמים, / בלי לגלות לאמא / שלא מרשה לי ללכת לשם לבד / אני הולך אל ההר עם הכלבה שלי./ אני מטפס בין השיחים והאבנים / עד שאני מגיע / אל פסגת ההר.
בית קפה / מאת: איריס ארגמן, איור: צחי פרבר
בחלקו העשרים של הטור - על המלים המסתובבות בחלל בית הקפה
בבית הקפה השכונתי / שבקצה השדרה / ישבנו / אמא ואני / והזמנו / קפה הפוך לאמא ושוקו בשבילי / מסביב היו הרבה אנשים / והרבה רעשים.
טור הרחוב - השמיים הם הגבול / איריס ארגמן
בחלקו התשעה-עשר של הטור - הרהורים בעקבות הספר "מדלנקה" לפיטר סיס
הספר "מדלנקה" שכתב ואייר פיטר סיס (כנרת זב"מ) הוא פיקצ'רבוק קלאסי: ספר שבו האיורים הם אלו המקדמים את העלילה. תחילתו של הספר במלים: "ביקום, בכדור הארץ, ביבשת, בארץ, בעיר, ברחוב, בבית, בחלון, בגשם, ילדה קטנה ...." כלומר, היוצר מכניס את הקורא לעלילה ממצב של זום-אאוט לזום-אין; מהרחוק (רחוק מאוד), לקרוב – לרחוב, לשכונה, לבית.