טלויזיה
במה ומסך
ארבע סיבות מדוע כדאי לצפות בסדרת האנימציה "סמוראי ג'ק"
מוקד הסדרה וויז'ואל השואב השראתו ממינימליזם יפני ומתאטרון אקספרסיוניסטי: הסדרה ממעטת במלים, ואופן מסירת הסיפור מתמקד בעיקר בעיצוב החזותי.
במה ומסך
על הפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית על ספרות הילדים הישראלית, "עוד סיפור אחד ודי"
על אף שנטען כי הסדרה אינה מבקשת להציג מבט או מחקר היסטורי על ספרות הילדים הישראלית, אלא להתייחס לאיכויותיה ושלל גווניה, הפרק הראשון אינו מציג דיון מעמיק בשפה – על משמעותה, תפקידה החברתי או האורייני, השינויים והתמורות שחלו בה
במה ומסך
עשר סיבות מדוע כדאי לצפות בסדרת האנימציה "סטיבן יוניברס"
סדרת האנימציה "סטיבן יוניברס", המשודרת ב"קרטון נטוורקס" היא פרועה, מצחיקה, חתרנית וערכית. ואם עדיין לא ראיתם אותה, הנה עשר סיבות טובות להיחשף ולחשוף את הילדים.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תוכנית הטלוויזיה של החינוכית "תנ"ך בחרוזים"
האם בטוח שהפורמט הטלוויזיוני המכופתר "איש מקריא לקבוצת ילדים וכולם מתנהגים יפה" מתאים לתיווך התנ"ך? הילדים כבר השתדלו לשבת בשקט כל היום, בגן ובבית הספר, וכאן הם שוב צריכים להקשיב ולהנהן.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תכנית הטלוויזיה "חברים בחווה"
אם הסדרה הזו משעשעת ילדים, אלה כנראה ילדים שכבר נחשפו לנבכי עולם המבוגרים (כפי שהוא משתקף בטלוויזיה או בחיים): פארודיה על תוכניות שפץ ביתך, על שעשועוני טריוויה, על חמדנות, תחרותיות ויצרים. החיות עצמן דווקא מגלות רוח צוות ופועלות יחד לא פעם, אבל מניעיהן נחותים למדי.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תכנית הטלוויזיה "כאן ואומן"
הצופים-הילדים יושבים מרותקים למסך ומגחכים מפעם לפעם. לשאלתי הם פסקו: זו אחלה סדרה, ואנחנו מבינים הכול. אני לא בטוחה עד כמה בן ה-7 הבין באמת מהי פרספקטיבה, אבל לפחות הוא יודע שיש דבר כזה ולאיזה תחום תוכן הוא קשור. ודאי גם לא יצליח לעכל את עולמו החרדתי של מונק, אבל הוא זוכר את שמו ואופיו האפל, כמכר ותיק.
לרשימות נוספות
במה ומסך
רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "הפיג'מות"
אז מה הבעיה? אני צופה וצוחקת ומתפקעת, ולא מבינה מה הקטע של הבנות ב"פיג'מות". מדובר בשחקניות מצוינות, עם תזמון קומי ועם רצון להוציא את המיטב ממה שניתן להן. הבעיה היא שמה שניתן להן בעייתי מאוד. זה לא שהן מוצגות כטיפשות, נניח. להפך, התסריטאים השתדלו מאוד, ולכן אחת מהן היא אפילו סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ולכן פולטת פה ושם מושגים מהתחום.
במה ומסך
רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "אווטאר"
הקטן התמכר לסדרה, הגדול כתב עליה עבודה נלהבת לבית הספר ושניהם זוכרים בעל פה כל פיתול בעלילה וכל "מי אמר למי". ברגע של זמן איכות משפחתי חיפשנו והדפסנו יחד את עץ המשפחה של הגיבורים, ומדי פעם אנחנו פונים אליו ומשחזרים את תולדות השושלות השונות, ואת התכונות המיוחדות של כל דמות. כן, זו "אווטאר", שרצה כבר ארבע עונות בערוץ ניקלודיאון והפכה בת בית בביתנו.
במה ומסך
רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "זאק וקוואק"
בואו ותראו מה קורה כשמקפיצים, את עולם הפופ אפ מגלים", שרים כולם בשיר הפתיחה של "זאק וקוואק" - סדרת אנימציה לגיל הרך, שמציגה עולם שכל הדמויות בו מתנהגות כאילו הן מגזרות נייר בתוך ספר פופ-אפ. הנופים ובמות ההתרחשות אמורים להיות דפים בתוך הספר הזה, וכל מעבר ממקום למקום כרוך בהפיכת הדפים. כל זה טוב ויפה, אלא ש"זאק וקוואק" מציגה אנימציה ממוחשבת מתקתקה שאין דבר בינה ובין פופ אפ.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תכנית הטלוויזיה "חלם בהלם"
בתוכנית עצמה כמובן אין מקום לדיון בשאלת גורלם של יהודי מזרח אירופה. ומן הסתם גם לא חיוני להכיר את כל הרקע כדי ליהנות: מטרתה של סדרה כזו היא בעיקר לעשות היכרות ראשונית, כדי שמעתה השם "חלם" או "העיירה" יעלה חיוך וימשוך לדעת עוד. כדי לעשות זאת, "חלם בהלם" חייבת להצחיק – אלא שהפואנטות של בדיחות יהודיות הן לא בדיוק חומר שגורם להישכב על הרצפה מצחוק. זה הומור יהודי מריר-מתוק, של חוסר ברירה, של נקמת החלשים, של אירוניה שמושא הבדיחה מבין רק כשמאוחר מדי. האם אפשר להעביר חוכמעס כאלה בתוכנית טלוויזיה חילונית ב-2015 ולצאת מגניבים? "חלם" עושה את זה לא רע.
במה ומסך
מה יש בסרטונים של ניר וגלי שגם ילדים בני 7 וגם מבוגרים בני 40 אוהבים אותם וצופים בהם שוב ושוב?
אותי זה מצחיק. גם ילדיי צופים וצוחקים אתי, ואחר כך מחקים בחיוך את הדמויות והסיטואציות. שאלתי אותם אם יוכלו לומר לי מה מצחיק בסרטונים, והם לא הבינו מה הבעיה שלי. הגדול נהנה ממערכון הטוסטר ולא פירט; הקטן הסביר לי יפה את הפואנטה של המערכון "איפה המפתחות": "קודם הוא לא מוצא את המפתח, ועכשיו את השלט". הם גם מזהים תרבותית חלק גדול מהדמויות, למשל את הערס שדורש שילדו יקבל תמורה לכסף בפינת הליטוף, או את המוקדנית שלועסת מסטיק בטלפון. ובעצם למה שלא יבינו? ילד בן שש ודאי מסוגל לחייך למראהו של שולי הפראייר, שאפילו ג'וק יכול לעבוד עליו.
במה ומסך
רשימת ביקורת על הסדרה "קסם של הורים"
כמיטב המסורת הסלפסטיקית, יש מוטיבים חוזרים רבים בסדרה: מאכלי בשר מבושלים שמחביאים בכיסים (הסדרה נוצרה הרבה לפני גל הטבעונות), מכות חשמל מכוונות, שימוש אינפלציוני בחומר נפץ (איזה כייף!), פצפוץ ראשים בפטישים, נחשי פיתון שבולעים את הדמויות ("אחזור אחר כך, מהצד השני של הנחש") ועוד תענוגות. יהיו הורים (בעיקר לגיל הרך) שיעקמו את האף, אך מגיל מסוים הגישה הזו נפלאה ומשמשת סתירה בריאה לתקינות ולסטריליות המאפיינות את עידננו.
