פרסום פרק
ספרות
אבא ארך רגליים / ג'ין ובסטר
בלעדי - פרסום הפרק הפותח של הספר בתרגום של לי עברון
"אבא ארך רגליים" מאת ג'ין ובסטר, שיצא לאור בשנת 1912, זכה לאהבת הקוראות והקוראים ולשבחי הביקורת, תורגם לשפות רבות ועובד כמה פעמים לתיאטרון ולקולנוע וכן לסדרת אנימה יפנית. כעת הוא רואה אור בתרגום חדש של לי עברון
ספרות
סיפור על שני חברים / דב אלפון
בלעדי - אחרית הדבר שכתב דב אלפון על יוצרי "ניקולא הקטן", והפרק הראשון מתוך הספר השלישי בסדרה, "ההפסקה הגדולה של ניקולא הקטן"
הסיפורים נכתבו לאט, תוך הקפדה על כל מילה, על כל ניואנס, על כל פרט. כמו יצירות מופת רבות אחרות, ההצלחה לא היתה מיידית. הוצאת "דנואל" שקלה להפסיק את הפצתו, והעורך הראשי היה צריך לאיים בהתפטרות כדי ש"ניקולא הקטן" לא יועלם מהקטלוג. הוא ניצל, כיאה לגיבור מיתולוגי, בדרך נס.
ספרות
כמה שיותר משפחה / אורית ברג
בלעדי - פרסום פרק ראשון מתוך ספרה של אורית ברג
אבאמאוילדים, אבאמא וילדים, אבא אמא וילדים. א ב א א מ א ו י ל ד י ם... לא משנה איך אני אומרת את זה, מהר או לאט, בעיניים עצומות, בריצה, כשאני שוחה בבריכה, שנייה לפני שאני מגישה למורה את המבחן. אפילו לא משנה איך אני כותבת את זה, זה תמיד יוצא משפחה. משפחה רגילה. אבא, אמא וילדים.
ספרות
סוגיהארה - הסמוראי שסירב לציית / תמר ורטה-זהבי
בלעדי - פרסום פתיחת הספר
בכל יום בשעה חמש אחר הצהריים, סידרתי את שולחן העבודה שלי, תחבתי לכיס מעילי את הפנקס והעט שמהם לא נפרדתי, ויצאתי לטייל ברחובות העיר קובנה. ילדים וילדות הצביעו עליי וגיחכו, הוריהם נזפו בהם אך נעצו בי מבטים כאילו ראו בסמטאות עירם קוף ולו שני ראשים או נמר סגול.
ספרות
אין עוד כלבה כזאת בכל העולם / שמואל דוד
בלעדי - פרסום שלושת הפרקים הפותחים של הספר
הספר "אין עוד כלבה כזאת בכל העולם" נכתב בהשראת אירועים מילדותו של שמואל דוד במושב בוסתן הגליל שבצפון, שבחלקם היו באמת ובחלקם היו בקלות יכולים לקרות. את הספר איירה מיכל רון, והוא ראה אור בהוצאת "רימונים". אנו שמחים להציג בפניכם את שלושת הפרקים הפותחים של הספר.
ספרות
לעוף מכאן / נאוה סמל
ארבעת הפרקים הראשונים ברומן מאת נאוה סמל
בארון גבוה שמרו אצלנו את בגדי הקיץ בחורף ואת בגדי החורף בקיץ. ככה זה היה מאז שהייתי קטנה מאוד. אני לא זוכרת מי קבע את הכלל הזה. אולי אמא שלי. בכל פעם שהתחלפה עונה התרחש טקס שלם. אבא היה גורר את הסולם הגבוה מהפרדס, מעמיד אותו מתחת לארון, ואני הייתי מתייצבת מתחתיו, מעבירה בזהירות שמיכות מקופלות, סוודרים וגרבי–צמר מגולגלים לכדורים.
