קולנוע


לוקה - חיסון ג'יבלי נגד פיקסאר / יוני שלמון
רשימת ביקורת על הסרט "לוקה", לאור המשבר של "פיקסאר"
במשך שנים, "פיקסאר" לא "פנו אל ילדים ולילד שבמבוגר" כפי שוולט דיסני תאר את סרטיו, אלא להפך. הם חיפשו את המבוגר שבילד. וזה ש"לוקה" נותן מקום לחוויה ילדית תמימה, מאפשר לצופה להתמסר לחוויה קולנועית מלאה, פשוטה ועמוקה יותר.


להט"ב ב"דיסני" - חזון או מציאות? / עומר מזרחי
מחשבות על יצוג להט"בי ב"דיסני" בעקבות הסרט "ראיה והדרקון האחרון"
העמידה הזו על הגדר, שמאפשרת ל"דיסני" לאכול את העוגה הלהט"בית ולהשאיר אותה שלמה (וללא חרמות) יוצרת בדיוק את ההיפך. שהרי הבעיה בקוויר בייטינג היא שאינקלוסיביות מרומזת רק מתחמקת מלתת תשובות חד משמעיות


דיוקן אלגנטי ונוגע ללב / יותם שווימר
רשימת ביקורת על הסרט התיעודי "גשם בעיניים"
זהו סרט אישי מאוד. ניכר כי היוצר ביקש להתחקות אחר חייה של אימו דרך תיעוד פרסונלי-רגשי, ועל ידי כך גם לומר דבר-מה על המהות שלה כסופרת. זוהי החלטה חשובה ואף מכרעת לגבי סרט תיעודי שבמרכזו דמות ציבורית מוכרת



עיצוב הנשיות כזירה של מאבק / מור פוגלמן-דבורקין
על המכאניזם של יחסי נשים-גברים בעיבוד הקולנועי החדש ל"נשים קטנות"
בעוד שבספר העוני והשאיפה להחלץ ממנו מעסיקים את בנות מארץ' רבות אך לא באופן בלעדי, אצל גרוויג העצמאות הכלכלית הנשית היא הציר סביבו נעה העלילה.


יש שריף חדשה בעיר / יוני שלמון
האם הייתה הצדקה, לאחר כעשור, לשוב ולהוסיף רביעי לטרילוגיית הסרטים? התשובה היא כן
העברת סמל השריף לג'סי משקף את זה שהמערכת הערכית הישנה והשמרנית ממשיכה להתקיים אך היא עוברת שינוי. לא עוד מנהיג גבר, אלא מנהיגה אישה שמסמלת העצמה נשית. כך שהעולם הישן בו יש היררכיה, משפחתיות, אל (ילד) וערכים מתקיים במקביל לעולם אחר עם גבולות פתוחים שגם הם מושפעים מפמיניזם מאוחר.


רימייק לילדות / יוני שלמון
"כריסטופר רובין", "מרי פופינס" ו"פיטר פן" כיצד דמויות קלאסיות מתבגרות על מסך הקולנוע
בין הגישות לסיפור מחדש נמצאים סרטים שבמודע פונים למבוגרים, הלוקחים את ילדיהם לקולנוע, ומנכיחים את הפער בין הילד שהיינו כשנחשפנו ליצירה המקורית, לבין המבוגר שאנו כיום. יצירות אלו עוסקות בילדוּת, גיבוריהם הם ילדים וקסם הילדות הוא נושא מרכזי בהם.