קולנוע

שועלים וארנבים מסרבים להיות משל שועלים וארנבים מסרבים להיות משל במה ומסך

שועלים וארנבים מסרבים להיות משל / יוני שלמון

על הסרט זוטרופוליס והקשר שלו לאיזון העדין בין ליברליות לשמרנות

החיות בזוטרופוליס מתנהגות כבמשל. הן חיות בעולם שכולו זועק דילמות אנושיות עכשויות בוערות: גזענות, פמיניזם, שוויון, טרור, אלימות משטרתית ועוד. והדמויות מודעות לכך שהן נולדו לתוך סטראוטיפ שנכפה עליהן ונאבקות בו.

אבוללה אלחמדולילה אבוללה אלחמדולילה במה ומסך

אבוללה אלחמדולילה / יוני שלמון

על סרט הקולנוע הישראלי החדש לילדים - אבוללה

האבוללה מייצג צמאון למיסטיקה שיש בה קשר ילדי לטבע. מכאן גם נובע הצורך של האבוללה להתגלות במקום שמאפשר זאת. תא משפחתי מתפקד הוא לא מקום לאבוללה, בורגנות ומצויינות לימודית גם הם לא הולכים טוב עם פנטזיה. הפנטזיה יכולה להכנס איפה שיש מקום, בחלל הפנוי של הלב שלרוב נוצר על ידי חלל אמיתי, אדם שנפטר או עזב.

טוב, אבל לא מצוין טוב, אבל לא מצוין במה ומסך

טוב, אבל לא מצוין / סיון דוידוב

רשימת ביקורת על הסרט "הדינוזאור הטוב" של פיקסאר

קשה להצביע על סיבה עיקרית ומוצקה אחת מדוע הסרט החביב הזה, שהצפייה בו היא בסך הכול די מהנה, לא מצליח להתרומם הרבה מעבר ל"בסדר", וזאת על אף סצנה בלתי נשכחת ומרגשת עד כאב ודמעות מהזן הזולג, הממוקמת לקראת סופו.

צייר לי כבשה מונפשת צייר לי כבשה מונפשת במה ומסך

צייר לי כבשה מונפשת / סיון דוידוב

רשימת ביקורת על העיבוד הקולנועי ל"הנסיך הקטן"

הסרט בנוי למעשה משני סיפורים מקבילים: הילדה הקטנה שקושרת קשר עם שכנהּ הזקן, והסיפור המתגלה על הנסיך הקטן, בעזרתו הילדה גם מבינה דבר או שניים על העולם. האחד באנימציית cg שמזכירה מאוד את הדמויות של "פיקסאר", ואילו השני באנימציית סטופ מושן מרהיבה של מלאכות יד מעיסת נייר.

המלצות לפסטיבל אנימיקס 2015 המלצות לפסטיבל אנימיקס 2015 רשימות ומאמרים

המלצות לפסטיבל אנימיקס 2015 / יוני שלמון

לקראת פסטיבל אנימיקס בחודש הבא, יוני שלמון ממליץ מה הכי כדאי לראות

מבחינת התוכן, הפסטיבל מנסה לקלוע לטעם רחב מאוד אבל מי שמחפש יצירות עצמאיות ואוונגרדיות ימצא גם אותן בפסטיבל. הדבר נכון גם לגבי הקרנות סרטי ילדים שחושפות בפנינו יצירות שאינן מגיעות מלב התעשיה ההוליוודית המסורתית. סרטים נסיוניים או סרטים ללא מלל, סרטים שמעוצבים שונה ובעיקר סרטים אירופאים שכדאי להכיר ולו כדי לדעת שיש אלטרנטיבה לחבורת סוני-דיסני-פיקסאר-דרימוורקס.

דיסני-טופיה או: "ילד, אתה לעולם לא תגיע לארץ המחר" דיסני-טופיה או: "ילד, אתה לעולם לא תגיע לארץ המחר" רשימות ומאמרים

דיסני-טופיה או: "ילד, אתה לעולם לא תגיע לארץ המחר" / יוני שלמון

על דיסני - האדם והתאגיד ועל החלום שיצר ושברו דרך הסרט "בחזרה למחר"

אם השראה היא רמאות? הרי דיסני אומר לנו: "אם תבקשו משאלה היא תתגשם" ו"עם אבקת פיות תוכלו לעוף" ו"עם מדע ויצירתיות אפשר לתקן את העולם" ואז אנחנו גדלים ואנחנו כועסים על העולם שמתגלה לנו. ואז אנחנו רואים שהדמויות המחייכות ששרות "זה עולם קטן" הן לא רק רובוטים אלא הן גם (אבוי!) חלק מתאגיד משומן שמוכר חלומות!

לרשימות נוספות
קליל מבחוץ וקשה מבפנים קליל מבחוץ וקשה מבפנים רשימות ומאמרים

קליל מבחוץ וקשה מבפנים / סיון דוידוב

רשימה על הסרט החדש של אולפני פיקסאר, "הקול בראש"

ב"פיקסאר" חששו שהסרט יהיה מורכב מדי עבור רמת ההבנה של קהל היעד שלהם - הילדים. לפני שנה הם ערכו הקרנת מבחן כדי לבחון את זה. הילדים הבינו. השילוב של נושא עמוק ומעניין עם סיפור מרגש שכל ילד או מבוגר יכולים להזדהות אתו, ושל עבודת אנימציה מרהיבה וחוויה בידורית מהנה מאין כמוה - הביאו את הסרט למעמדו הבכיר בעולם סרטי הילדים, ועושה רושם כי מקומו בפנתאון סרטי הילדים של כל הזמנים כבר מובטח.

למפות את הטריטוריות הנעלמות למפות את הטריטוריות הנעלמות במה ומסך

למפות את הטריטוריות הנעלמות / נעה מנהיים

מסע בהיסטוריה של הרגשות בעקבות הסרט "הקול בראש"

לאחרונה התגייסו אולפני "פיקסאר" למשימה, ולאחר שהוכיחו כי לצעצועים יש רגשות ("צעצוע של סיפור"), לדגים יש רגשות ("מוצאים את נמו") ולמכוניות יש רגשות ("מכוניות"), הם מתפנים לגלות כי גם לרגשות יש רגשות. "הקול בראש", סרטו החדש של הבמאי פיט דוקטר, שנולד מניסיונותיו להבין מה לעזאזל מתרחש במוחה של בתו הצעירה, מתבסס באופן הדוק על מחקרים עדכניים בתחום המוח, ועוסק בחמישה רגשות בסיסיים, וסצנת הסיום שלו מבהירה כי הם משותפים לכל בני משפחת היונקים, כולל כלבי בית וחתולי מחמד: שמחה ועצב, גועל, כעס ופחד.

על אליטיזם או: מה קורה בין 'רטטוי' ל'משפחת סופר-על' על אליטיזם או: מה קורה בין 'רטטוי' ל'משפחת סופר-על' במה ומסך

על אליטיזם או: מה קורה בין 'רטטוי' ל'משפחת סופר-על' / יוני שלמון

על שאלת קריסת האליטות בשני סרטי אנימציה מרכזיים

בסצינה נפלאה ומרכזית בסרט, אנטון טועם את המנה המיוחדת שרמי העכברוש הכין לו, הרטטוי. במבט ראשון אנטון בז לבחירה להגיש לו רטטוי. הרי כיצד ניתן להרשים אותו עם מנה כה כפרית ופשוטה כמו רטטוי? אבל ברגע שהוא טועם אותה נופלת לו העט מהיד והנה בדמיונו הוא שוב ילד מסכן שחזר מבית הספר ומנוחם על ידי קערת רטטוי שאפתה לו אימו. אבל כדי לתת לנו חויה שאינה אודיו-ויזואלית מופשטת אלא מאוד קונקרטית ומרגשת, בראד בירד תאר את החויה הפרטית של אנטון אגו עם חויה שהיא בו בזמן אוניברסלית (ילד מנוחם על ידי אימו בעזרת אוכל) וגם אישית מאוד (זיכרון ילדות ספציפי של דמות ספציפית עם מאכל ספציפי). האם זו הייתה מטאפורה או שאנטון באמת נושא זיכרון ילדות כזה?

אמנות הסיפור כאמנות ההזדהות אמנות הסיפור כאמנות ההזדהות במה ומסך

אמנות הסיפור כאמנות ההזדהות / סיון דוידוב

מסע בעקבות העיבוד הקולנועי לספר "הסיפור שאינו נגמר"

המקטרגים על עיבוד של ספר לסרט, בייחוד כשמדובר בקהל הילדים, יטענו כי בצפייה הילד נדרש לדמיין פחות מאשר בקריאה. אבל האם קיים סרט הקורא בנחרצות כזו - לילדים בהווה ובעבר, ולמבוגרים שיהיו - לא להפסיק לעולם לדמיין, להביע משאלות, לא לוותר לעולם? כל צפייה בסרט הזה היא תרופה לנפש הילדית, ומרחק השנים לא משנה.

הגולם מסאן פרנסוקיו הגולם מסאן פרנסוקיו במה ומסך

הגולם מסאן פרנסוקיו / יוני שלמון

על הסרט "שישה גיבורים", המעלה שאלות על גוף ונפש והחתירה לרגש אמתי

בזמן ש"הגולם" המיתי מייצג חומר שמחפש רוח, ביימקס נע בכיוון הנגדי ומחפש גוף. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהילד בו הוא מטפל יוצר לו שריון כדי להופכו לגיבור-על. השריון הזה מייצג את המעטה המטאפורי שעוטה הילד כדי להגן על עצמו מכאבי הנפש אבל גם את כמיהתו של ביימקס לגוף, לכלי קיבול של הרוח. הגוף הופך לאמצעי של הרוח להתממש ולהרגיש.

פסטיבל ילדי העולם פסטיבל ילדי העולם במה ומסך

פסטיבל ילדי העולם / סיון דוידוב

סקירת פסטיבל תל אביב הבינלאומי העשירי לסרטי ילדים ונוער שהתקיים בסינמטק

צפייה בסרטים במסגרת של פסטיבל היא חוויה מעט שונה מזו של צפייה "שגרתית" בסרט אחד, המנותקת מהקשר רחב. קשה שלא להשוות את סרטי הפסטיבל זה לזה, וקשה שלא להבחין באותו מבנה עלילתי סכמתי החוזר ומופיע ברבים מהם. לא מדובר כאן בפגיעה בחוויה – ההנאה מהסרטים יכולה בהחלט להיות מנותקת מהישנותו של הדגם, והיא למעשה לא תלויה בו. אבל במבט רחב יותר על החוויה הפסטיבלית, ובפרט כשמדובר בצופים ילדים, ערכה של אותה חשיפה אל תרבויות אחרות הוא עצום. זאת הזדמנות מצוינת עבור הילדים לצפות בילדים נוספים בעולם – אחרים מהם, דומים להם או בדיוק כמוהם.

תכנים ישנים יותר »
« תכנים חדשים יותר