קולנוע
במה ומסך
על הסרט "עידן הקרח 5" ואיך בין הבדיחות הוא משקף שתי תפיסות עולם מנוגדות
ההתבגרות של מני מביאה התעסקות בנושאים של זוגיות, אחריות וגידול משפחה בצורה כל כך מובהקת שלפעמים כל העולם הסובב, שמאופיין בצורה מאוד לא מציאותית, קרטוּנית ומופרכת, הופך למטאפורה אחת גדולה שנועדה לשרת את הדרמה המשפחתית.
במה ומסך
סקירה של שלושת היצירות הדוקומנטריות שהופקו במסגרת "הדוק הבא" עבור "פסטיבל דוקאביב"
ביוזמה של פרויקט "הדוק הבא" יש פוטנציאל מצוין לחשיפה של ילדים ונוער, בראש ובראשונה אל ז'אנר הקולנוע הדוקומנטרי, וכמובן שגם לתכנים ברי החשיבות בהם עוסקים הסרטים. זו יכולה כמובן להיות התחלה, וככזו היא יותר ממבורכת וייתכן והיא עשויה להביא בפעמים הבאות יותר משלושה סיפורים בלבד.
במה ומסך
רשימת ביקורת על העיבוד הקולנועי של "ספר הג'ונגל" מבית ההפקה של "דיסני"
אם עד לא מזמן השאלה הרלוונטית במקרה של עיבוד הייתה "הספר או הסרט", נראה כי בעשור הנוכחי, בז׳אנר סרטי הילדים תתקבע שאלה חדשה - המצויר או המצולם. אם נתעלם לרגע מהעובדה שמדובר בראש ובראשונה בספר ורק אחר כך בסרט, אפשר יהיה לומר כי בבסיסם העלילתי לפחות שני הסרטים די דומים.
במה ומסך
על הסרט זוטרופוליס והקשר שלו לאיזון העדין בין ליברליות לשמרנות
החיות בזוטרופוליס מתנהגות כבמשל. הן חיות בעולם שכולו זועק דילמות אנושיות עכשויות בוערות: גזענות, פמיניזם, שוויון, טרור, אלימות משטרתית ועוד. והדמויות מודעות לכך שהן נולדו לתוך סטראוטיפ שנכפה עליהן ונאבקות בו.
במה ומסך
על סרט הקולנוע הישראלי החדש לילדים - אבוללה
האבוללה מייצג צמאון למיסטיקה שיש בה קשר ילדי לטבע. מכאן גם נובע הצורך של האבוללה להתגלות במקום שמאפשר זאת. תא משפחתי מתפקד הוא לא מקום לאבוללה, בורגנות ומצויינות לימודית גם הם לא הולכים טוב עם פנטזיה. הפנטזיה יכולה להכנס איפה שיש מקום, בחלל הפנוי של הלב שלרוב נוצר על ידי חלל אמיתי, אדם שנפטר או עזב.
במה ומסך
רשימת ביקורת על הסרט "הדינוזאור הטוב" של פיקסאר
קשה להצביע על סיבה עיקרית ומוצקה אחת מדוע הסרט החביב הזה, שהצפייה בו היא בסך הכול די מהנה, לא מצליח להתרומם הרבה מעבר ל"בסדר", וזאת על אף סצנה בלתי נשכחת ומרגשת עד כאב ודמעות מהזן הזולג, הממוקמת לקראת סופו.
לרשימות נוספות
במה ומסך
רשימת ביקורת על העיבוד הקולנועי ל"הנסיך הקטן"
הסרט בנוי למעשה משני סיפורים מקבילים: הילדה הקטנה שקושרת קשר עם שכנהּ הזקן, והסיפור המתגלה על הנסיך הקטן, בעזרתו הילדה גם מבינה דבר או שניים על העולם. האחד באנימציית cg שמזכירה מאוד את הדמויות של "פיקסאר", ואילו השני באנימציית סטופ מושן מרהיבה של מלאכות יד מעיסת נייר.
רשימות ומאמרים
לקראת פסטיבל אנימיקס בחודש הבא, יוני שלמון ממליץ מה הכי כדאי לראות
מבחינת התוכן, הפסטיבל מנסה לקלוע לטעם רחב מאוד אבל מי שמחפש יצירות עצמאיות ואוונגרדיות ימצא גם אותן בפסטיבל. הדבר נכון גם לגבי הקרנות סרטי ילדים שחושפות בפנינו יצירות שאינן מגיעות מלב התעשיה ההוליוודית המסורתית. סרטים נסיוניים או סרטים ללא מלל, סרטים שמעוצבים שונה ובעיקר סרטים אירופאים שכדאי להכיר ולו כדי לדעת שיש אלטרנטיבה לחבורת סוני-דיסני-פיקסאר-דרימוורקס.
רשימות ומאמרים
על דיסני - האדם והתאגיד ועל החלום שיצר ושברו דרך הסרט "בחזרה למחר"
אם השראה היא רמאות? הרי דיסני אומר לנו: "אם תבקשו משאלה היא תתגשם" ו"עם אבקת פיות תוכלו לעוף" ו"עם מדע ויצירתיות אפשר לתקן את העולם" ואז אנחנו גדלים ואנחנו כועסים על העולם שמתגלה לנו. ואז אנחנו רואים שהדמויות המחייכות ששרות "זה עולם קטן" הן לא רק רובוטים אלא הן גם (אבוי!) חלק מתאגיד משומן שמוכר חלומות!
רשימות ומאמרים
רשימה על הסרט החדש של אולפני פיקסאר, "הקול בראש"
ב"פיקסאר" חששו שהסרט יהיה מורכב מדי עבור רמת ההבנה של קהל היעד שלהם - הילדים. לפני שנה הם ערכו הקרנת מבחן כדי לבחון את זה. הילדים הבינו. השילוב של נושא עמוק ומעניין עם סיפור מרגש שכל ילד או מבוגר יכולים להזדהות אתו, ושל עבודת אנימציה מרהיבה וחוויה בידורית מהנה מאין כמוה - הביאו את הסרט למעמדו הבכיר בעולם סרטי הילדים, ועושה רושם כי מקומו בפנתאון סרטי הילדים של כל הזמנים כבר מובטח.
במה ומסך
מסע בהיסטוריה של הרגשות בעקבות הסרט "הקול בראש"
לאחרונה התגייסו אולפני "פיקסאר" למשימה, ולאחר שהוכיחו כי לצעצועים יש רגשות ("צעצוע של סיפור"), לדגים יש רגשות ("מוצאים את נמו") ולמכוניות יש רגשות ("מכוניות"), הם מתפנים לגלות כי גם לרגשות יש רגשות. "הקול בראש", סרטו החדש של הבמאי פיט דוקטר, שנולד מניסיונותיו להבין מה לעזאזל מתרחש במוחה של בתו הצעירה, מתבסס באופן הדוק על מחקרים עדכניים בתחום המוח, ועוסק בחמישה רגשות בסיסיים, וסצנת הסיום שלו מבהירה כי הם משותפים לכל בני משפחת היונקים, כולל כלבי בית וחתולי מחמד: שמחה ועצב, גועל, כעס ופחד.
במה ומסך
על שאלת קריסת האליטות בשני סרטי אנימציה מרכזיים
בסצינה נפלאה ומרכזית בסרט, אנטון טועם את המנה המיוחדת שרמי העכברוש הכין לו, הרטטוי. במבט ראשון אנטון בז לבחירה להגיש לו רטטוי. הרי כיצד ניתן להרשים אותו עם מנה כה כפרית ופשוטה כמו רטטוי? אבל ברגע שהוא טועם אותה נופלת לו העט מהיד והנה בדמיונו הוא שוב ילד מסכן שחזר מבית הספר ומנוחם על ידי קערת רטטוי שאפתה לו אימו. אבל כדי לתת לנו חויה שאינה אודיו-ויזואלית מופשטת אלא מאוד קונקרטית ומרגשת, בראד בירד תאר את החויה הפרטית של אנטון אגו עם חויה שהיא בו בזמן אוניברסלית (ילד מנוחם על ידי אימו בעזרת אוכל) וגם אישית מאוד (זיכרון ילדות ספציפי של דמות ספציפית עם מאכל ספציפי). האם זו הייתה מטאפורה או שאנטון באמת נושא זיכרון ילדות כזה?