קומיקס
איור
לציית או לא לציית, זו השאלה / עדי סברן
פרומקין נהנית מהרעיון של שיבוש השיבוש וטריפת הקלפים של המערכת כולה, ואולי אפשר לומר - פריעת חוק אמיתית... בחברה האאוטסיידרית של הפיראטים, סמי הוא אאוטסיידר כי הוא אינסיידר.
איור
תמונת פרופיל – נדב נחמני
אני אוהב שבקומיקס אפשר להיות מאוד פלואידי. יש משהו בשפה הזאת שכאילו מזמין אותך להיות מוגזם ולתת לדמויות להתבטא בצורה סוריאליסטית יותר.
איור
זהות מכושפת / מיכל פז-קלפ
דבר עורכת ההוצאה לרגל יציאת הספר האחרון בטרילוגיית "הנער המכשף" מאת מולי נוקס אוסטרטג
רמזים ראשונים לבאות מספקים לנו האיורים עצמם: אסטר, הגיבור, דומה עד מאוד לאימו ולסבתו, ובהמשך מתגלה גם דמיון מפתיע בינו לבין דודו, שניסה אף הוא ללמוד כישוף, אך מכיוון שעשה זאת בסתר ולא באופן מושכל ומסודר, הפך למפלצת.
איור
להציל ולהינצל / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על ספרו של יניב שמעוני, "אח מפח"
העיניים העגולות והגרוטאות שנראות כמעט כמו אוזני ארנב הופכות אותו לדמות חביבה, מעין חיית מחמד, והאיורים המבריקים של מחוות גוף – כמו ישיבה משוכלת רגליים של ילד, או התגנבות סטייל סקובי-דו באישון לילה – משקפים לנו את האופי האמיתי של האח מפח, ללא מילים כלל.
ספרות
סיפור על שני חברים / דב אלפון
בלעדי - אחרית הדבר שכתב דב אלפון על יוצרי "ניקולא הקטן", והפרק הראשון מתוך הספר השלישי בסדרה, "ההפסקה הגדולה של ניקולא הקטן"
הסיפורים נכתבו לאט, תוך הקפדה על כל מילה, על כל ניואנס, על כל פרט. כמו יצירות מופת רבות אחרות, ההצלחה לא היתה מיידית. הוצאת "דנואל" שקלה להפסיק את הפצתו, והעורך הראשי היה צריך לאיים בהתפטרות כדי ש"ניקולא הקטן" לא יועלם מהקטלוג. הוא ניצל, כיאה לגיבור מיתולוגי, בדרך נס.
איור
שמרנות מתקדמת / מור פוגלמן-דבורקין
האם הגרסה העכשווית ל"נשים קטנות" מוסיפה נדבך ליצירה המקורית, או שמא דווקא חוטאת בשמרנות?
בגרסה העכשווית: הייצוג של ג'ו כלסבית מאשרר תפיסה תרבותית שכבר אבד עליה הכלח, לפיה אם את דעתנית, אקטיביסטית ומרוכזת ביצירה ובפוליטיקה ולא בבנים - את בהכרח לסבית.
