קומיקס

לציית או לא לציית, זו השאלה / עדי סברן לציית או לא לציית, זו השאלה / עדי סברן איור

לציית או לא לציית, זו השאלה / עדי סברן

פרומקין נהנית מהרעיון של שיבוש השיבוש וטריפת הקלפים של המערכת כולה, ואולי אפשר לומר - פריעת חוק אמיתית... בחברה האאוטסיידרית של הפיראטים, סמי הוא אאוטסיידר כי הוא אינסיידר.

תמונת פרופיל – נדב נחמני תמונת פרופיל – נדב נחמני איור

תמונת פרופיל – נדב נחמני

אני אוהב שבקומיקס אפשר להיות מאוד פלואידי. יש משהו בשפה הזאת שכאילו מזמין אותך להיות מוגזם ולתת לדמויות להתבטא בצורה סוריאליסטית יותר.

זהות מכושפת זהות מכושפת איור

זהות מכושפת / מיכל פז-קלפ

דבר עורכת ההוצאה לרגל יציאת הספר האחרון בטרילוגיית "הנער המכשף" מאת מולי נוקס אוסטרטג

רמזים ראשונים לבאות מספקים לנו האיורים עצמם: אסטר, הגיבור, דומה עד מאוד לאימו ולסבתו, ובהמשך מתגלה גם דמיון מפתיע בינו לבין דודו, שניסה אף הוא ללמוד כישוף, אך מכיוון שעשה זאת בסתר ולא באופן מושכל ומסודר, הפך למפלצת.

להציל ולהינצל להציל ולהינצל איור

להציל ולהינצל / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרו של יניב שמעוני, "אח מפח"

העיניים העגולות והגרוטאות שנראות כמעט כמו אוזני ארנב הופכות אותו לדמות חביבה, מעין חיית מחמד, והאיורים המבריקים של מחוות גוף – כמו ישיבה משוכלת רגליים של ילד, או התגנבות סטייל סקובי-דו באישון לילה – משקפים לנו את האופי האמיתי של האח מפח, ללא מילים כלל.

סיפור על שני חברים סיפור על שני חברים ספרות

סיפור על שני חברים / דב אלפון

בלעדי - אחרית הדבר שכתב דב אלפון על יוצרי "ניקולא הקטן", והפרק הראשון מתוך הספר השלישי בסדרה, "ההפסקה הגדולה של ניקולא הקטן"

הסיפורים נכתבו לאט, תוך הקפדה על כל מילה, על כל ניואנס, על כל פרט. כמו יצירות מופת רבות אחרות, ההצלחה לא היתה מיידית. הוצאת "דנואל" שקלה להפסיק את הפצתו, והעורך הראשי היה צריך לאיים בהתפטרות כדי ש"ניקולא הקטן" לא יועלם מהקטלוג. הוא ניצל, כיאה לגיבור מיתולוגי, בדרך נס.

שמרנות מתקדמת שמרנות מתקדמת איור

שמרנות מתקדמת / מור פוגלמן-דבורקין

האם הגרסה העכשווית ל"נשים קטנות" מוסיפה נדבך ליצירה המקורית, או שמא דווקא חוטאת בשמרנות?

בגרסה העכשווית: הייצוג של ג'ו כלסבית מאשרר תפיסה תרבותית שכבר אבד עליה הכלח, לפיה אם את דעתנית, אקטיביסטית ומרוכזת ביצירה ובפוליטיקה ולא בבנים - את בהכרח לסבית.

לרשימות נוספות
החוויה הישראלית של סופרמן החוויה הישראלית של סופרמן ספרות

החוויה הישראלית של סופרמן / מיכל פז-קלפ

על דמותו של סופרמן, גיבור העל הראשון, ועל הקשר הישראלי

השנה, באופן סמלי, חלים יום הולדתו השמונים של סופרמן ויום הולדתה השבעים של ישראל בהפרש של יום. נדמה שיותר מתמיד, אחרי עשורים רבים של קיום משותף, מלוות את השניים אותן שאלות

ללכת אחרי החלום - ראיון עם ליאת רוטנר וארז צדוק ללכת אחרי החלום - ראיון עם ליאת רוטנר וארז צדוק ספרות

ללכת אחרי החלום - ראיון עם ליאת רוטנר וארז צדוק

ראיון עם יוצרי הקומיקס "מיקו בל - נער השיקויים"

מבחינתי, הדבר הכי חשוב היה לוודא שהקומיקס יהיה מאוד נעים ומזמין לעין, כלומר שהעמודים לא יהיו עמוסים מדי בטקסט. אני חושב שאחד היתרונות של הקומיקס על פני ספרי פרוזה, הוא האיזון בין הספרות הכתובה למאוירת. יש המון ספרי קומיקס טובים שבהם יש עמודים שמרוב טקסט בקושי נשאר מקום לאיור.

סנופי מכה שנית סנופי מכה שנית ספרות

סנופי מכה שנית / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק שני

כאשר קוראים את הטקסט בנפרד מהציור, הוא משאיר רושם אחר, הרבה יותר מדכא, אפל ומייאש. נדמה כאילו הקו הקליל של שולץ מונע מהעצב לזלוג החוצה, תוחם אותו בגבולות הפאנל, מרכך והופך אותו קל לעיכול.

סנופ דוגי דוג סנופ דוגי דוג ספרות

סנופ דוגי דוג / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק ראשון

הסיפור של "פינאטס" הוא בבסיסו סיפור טראגי-קומי - כל הדמויות שואפות לקבל דברים שלעולם אינן מצליחות להשיג, אך בלית ברירה ממשיכות לשאוף ולייחל אליהם, מכוח האינרציה של החיים ושל מבנה האישיות שלהם.

סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט ספרות

סייבר פאנק מזרח תיכוני - ראיון עם מושיק גולסט

ראיון עם יוצר הרומן הגרפי "עושה שלום"

עוד כילד מאוד אהבתי את המגוון האמנותי והסגנוני ואת העובדה שכשאתה קורא קומיקס אתה ממש מדמיין סרט זז בתוך הראש למרות שהציורים קפואים, זה קסם.

קמע פשוט ואלגנטי קמע פשוט ואלגנטי ספרות

קמע פשוט ואלגנטי / יבגני טרבנוב

רשימת ביקורת על הכרך החמישי בסדרת "הקמע" מאת קאזו קיבואישי

הדבר שייחד את "הקמע" כבר מהכרך הראשון שלו הוא מיזוג בין מאפייני קומיקס אמריקאי ומנגה יפנית. בניגוד לחוברות קומיקס שיוצאות לאור אחת לחודש ולאחר מכן נאספות לכרכים, "הקמע" פורסם מלכתחילה בכרכים אחת לשנה או שנתיים, כמו המנגה. אך בניגוד למנגה, שאיוריה לא חוצים את גבולות השחור-לבן, קיבואישי לא מהסס לצבוע את איוריו. העובדה שלקיבואישי ולצוות שלו אין דדליין חודשי כמו לרוב אמני הקומיקס האמריקאים תורמת לאיכותם של הכרכים.