אומנות


לקרוא בציור – דימויים של ילדים קוראים (חלק ב') / יותם גדרון
על יצירות אמנות המציגות הרגלי קריאה של ועם ילדים לאחר התפתחות ספרות הילדים במאה ה-18
אם הדימויים הקאנוניים של ישוע ומריה הקוראים, כמו גם זה של קופידון, היו מוכרים עוד בימי הביניים ובתקופה הביזנטית, דימויים חילוניים של ילדים קוראים הופיעו רק יותר מאוחר, ואלה יכולים ללמד אותנו לא מעט על הרגלי הקריאה של ילדים בעבר. במאות ה-18-19, החלו לעסוק באופן יותר מובהק בחינוכם של ילדים, וגם ספרות הילדים המודרנית שאנו מכירים כיום התבססה לקראת מחצית המאה ה-18, באנגליה. בהתאמה, דימויים של ילדים קוראים הפכו מקובלים יותר בהקשר חילוני (גם אם עדיין הושפעו מהדימויים הדתיים הקאנוניים), בפורטרטים משפחתיים ותיאורים של חיי היום יום.


לקרוא בציור - דימויים של ילדים קוראים (חלק א') / יותם גדרון
על דימויים מתולדות האמנות המספקים ראיות על אודות הרגלי הקריאה שהיו נהוגים בעבר, ומלמדים מה ייצגו ילדים קוראים
האם ילדים קוראים מבטאים קדושה ומעורבות אלוהית, או דווקא דאגה הורית? האם הם צאצאים צייתנים וממושמעים, או פורעי סדר שצריך לאלף ולמסד באמצעות חינוך והנחלת ערכים? האם הקריאה היא טקס מעבר לבגרות וביטוי למשמעת או דווקא אפשרות למתן דרור לדמיון ולמחשבה? מה מלמדת קריאת ילדים על עתידם? ומה מלמדים ילדים קוראים על הוריהם? ייצוגים של ילדים קוראים בדימויים מתולדות האמנות מספקים ראיות על אודות הרגלי הקריאה שהיו נהוגים בעבר, אך מעבר לכך, הם מלמדים מה ייצגו ילדים קוראים וכיצד נתפסה קריאתם של ילדים בעיני החברה.


איך לא להתגונן מפני גינון / רוני כספי
כל מה שצריך לדעת על גינון, למבוגרים, ילדים וזחלים רעבים
מחקרים מראים שלא רצוי לו לאדם, מבוגר או ילד, לבלות את כל זמנו מול האינטרנט. כדאי, גורסים המומחים, לפתוח את החלון לפעמים, לראות מה מזג האויר בחוץ, אולי אפילו לפסוע כמה צעדים, למתוח את הזרועות, לזוז ולנהל שיחה עם בני משפחה וחברים שאינם מפוקסלים. הטור היום הוא המלצה על העיסוק לא-אינטרנטי החביב עלי, שיגרום לכם לעשות את כל אלה ועוד



למאטיס יש את האנימציה בבטן / יותם גדרון
על התערוכה "שפת ילדים" המוצגת במוזיאון הרצליה
תערוכת הקולנוע הניסיוני "שפת ילדים" המוצגת כעת במוזיאון הרצליה עוסקת בילדות ובעולמם הפנימי של ילדים, אך היא איננה תערוכה שנוצרה בהכרח בעבור ילדים או בעבור מבוגרים. הבחירה ליצור תערוכה אשר מצד אחד איננה מיועדת בהכרח לילדים ולא מוצגת באגף נפרד במוזיאון, ומצד שני עוסקת בנושא הקרוב לליבם של ילדים, היא בחירה שיש בה כדי לערער על התפיסה לפיה אמנות לילדים שונה מהותית מאמנות למבוגרים.


מגומגם, עקום וגאוני / תמר הוכשטטר
על ילדים כאמנים, אמנים כילדים ועל התופעה של יצירה משותפת באמת בין ילדים ומבוגרים
"למעשה, כל ילד הוא במידת מה גאון, וכל גאון הוא במידת מה ילד. הקשר שבין השניים מתגלה בעיקרו בתמימות ובחריפות הנשגבה, שהן המאפיין היסודי של גאונים אמיתיים. לפיכך, כל גאון הוא ילד גדול, הואיל והוא מתבונן בעולם כאל משהו זר ומוזר, כאל דרמה, ולפיכך הריהו מביט בעניין אובייקטיבי לחלוטין. בהתאם, ממש בדומה לילד, אין הוא ניחן ברצינות ובכובד של האדם הרגיל..."


בין העולם הפיזי לעולם האמתי / תמר הוכשטטר
סיכום הרצאות נבחרות מיום-העיון Just Kidding שנערך בבצלאל על עיצוב לילדים, ב-6.5.13 חלק ב'
יום העיון נגע באספקטים שונים של יחסי ילדים-הורים-וטכנולוגיה, בין אם זו טכנולוגיה הבאה בצורת ממשקי מגע ממכרים, טלוויזיה או צעצועים. אחת הנקודות הבוערות בטיב היחסים הללו היא פער הדורות ההולך וגדל הנוצר עקב ההתפחות הטכנולוגים המהירה המאפשרת לילדים בני יומם להתמצא ב"צעקה האחרונה" בעולם הממשקים לפני שהוריהם מצליחים או רוצים להסתגל אליה. המעצבים, במידה לא מבוטלת, הם המתווכים העומדים בין הדורות וצריכים לא פעם "לבחור צד".