תיאטרון
במה ומסך
ראיון עם חבר תיאטרון מלנקי על הצגת תיאטרון הבובות "איש השלג"
השימוש בבובות מאפשר לנו להפעיל את הדמיון של הילדים ומאפשר לנו להשתמש בסגנון משחק וסגנון תנועה ששחקן פיזי לא תמיד יכול לבצע. בנוסף, הייתה חשיבות מאוד גדולה לזה שהילדים יזדהו עם איש השלג ולכל אחד/ת מאיתנו הייתה בובה כלשהי בילדות.
כללי
מי בעצם מספר את הסיפור בהצגה "אלף לילה ולילה"?
אף שהשירים היו מוצלחים ונעימים והיעדר הפלייבק היה כמשב רוח רענן בהפקות הילדים, רוחו של וולט דיסני שרתה על השירים ההיתוליים והבלדות. אוצר האגדה הגדול של המזרח היה יכול להיות משופע ומושפע מיותר מוסיקה מזרחית וערבית.
במה ומסך
התרשמות אישית מהצגות הקדם של פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-29 להצגות ילדים
בסוף ההצגה שאלתי את הילדים אם הם יודעים ששיקספיר הוא המחזאי הכי ידוע ומצליח בעולם. "הוא כותב טוב, שיקספיר הזה", אמר הילד שלי.
במה ומסך
ראיון לכבוד הפקת פסטיבל לילדים על הספקטרום האוטיסטי
הלוואי וכל הפסטיבלים הקיימים ייצרו בעקבות הפסטיבל שלנו התאמות לכל או חלק מההפקות שלהם. אבל במקום שכרגע אין בו כמעט שום מענה, כדאי להתחיל ממשהו, והפסטיבל הזה, אנחנו מקוות, הוא רק התחלה של תהליך שכל מנהלי תאטראות הילדים והפסטיבלים יאמצו.
במה ומסך
סקירה והמלצות לקראת פסטיבל חיפה להצגות ילדים 2018
השנה נדמה שהפסטיבל התעלה על עצמו באיכות ההצגות המקוריות שעולות על במה לראשונה בפני קהל ילדים והורים. ברשימה שלפניכן מרחיבות שתי מבקרות "הפנקס" על ההצגות השונות שהצליחו, אולי יותר מכל שנה אחרת בה סיקרנו את הפסטיבל, לרגש, להפתיע, לעניין ולאתגר את הצופים
במה ומסך
ראיון עם המייסדת והיוצרת של תאטרון בובות טוליק
לפעמים ההצגה מתחילה מדמות שמרתקת אותי כמו האישון שעוזר לבת הטוחן, ושגיליתי שיש לו שמות בכל שפה אפשרית: במקור הוא נקרא רומפלשטיצקין, כאן בארץ שלונסקי הגאון קרא לו עוץ לי גוץ לי, ואני קראתי לו "קש-בר-כשף"
לרשימות נוספות
במה ומסך
ביקורת על ההצגות החדשות בעקבות צפייה בחזרות הגנרליות
פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים ייערך בחול המועד פסח ובו 10 הצגות מקור חדשות. השנה ניכר שהפקות רבות הגיעו לקו הסיום כשהן מוקפדות ואיכותיות ובעיקר מכבדות את הצופים. על כך מגיעות תשבוחות גם ליוצרים אך גם לוועדה האומנותית שבחרה וליוותה את ההצגות שרובן, בתקווה, ימשיכו לרוץ גם לאחר הפסטיבל הקצר מדי.
במה ומסך
על ההצגה "חתול תעלול" של תאטרון המדיטק
ד"ר סוס אהב לצייר מבנים מורכבים, בהם דבר נערם על דבר בקו עקום, מתפתל ומלא חיים. על הבמה תורגם הקטע למופע לוליינות יצירתי, אקרובטי וסלפסטיקי. השחקן נעמד על כדור כריתי, ושאר השחקנים החלו מערימים ותולים עליו פריטים שונים, עד הנפילה הגדולה, שהתרחשה בהילוך איטי.
במה ומסך
במה כדאי לצפות השנה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים? רשימה שניה
אחרי יום שלם, מעניין, מעשיר, חווייתי ומעייף של צפייה בשש הצגות התחרות והצגת הדגל של הפסטיבל, יש לי בראש סלט של עלילות, דמויות, תפאורות, שירים ורגשות, וגם לא מעט מסקנות. הראשונה והחשובה מכולן - מדובר בפסטיבל איכותי ביותר, באמת. לא "איכות" במרכאות- איכות של "להרגיש שנתנו לילדים משהו שווה ולסמן וי" אלא איכות אמיתית, עמוקה, ורמה אמנותית ומקצועית גבוהה מאוד שאפיינה את כל ההצגות.
במה ומסך
לקראת פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-25 להצגות ילדים - רשימה ראשונה
המנהל האמנותי של הפסטיבל השנה הוא איציק ויינגרטן - איש תיאטרון ותיק, מקצועי, אנושי ורב זכויות שמסתמן, לפחות בינתים, כבחירה ראויה ונבונה. מבין השורות של בדוברים השונים בארוע הפרזנטציות, וגם למקרא המבחר בתכנייה, התרשמתי שהפסטיבל השנה סבל מקיצוץ תקציבי והמצאי מעט מצומצם מהרגיל, אבל ניכר שנעשה נסיון כן ומבורך שלא לפגוע באיכות.
כפי שקוראי "הפנקס" ישמחו לדעת, הפסטיבל הנוכחי הוא פסטיבל ספרותי במיוחד כשהצגת הדגל של הפסטיבל, שלוש מתוך 6 הצגות התחרות ו 9 הצגות נוספות נוצרו בהשראת ספרי ילדים ונוער.
במה ומסך
ביקורת על הצגת הילדים הכבש השישה-עשר – מפגן של תפיסות גוף סקסיסטיות, תכנים שוביניסטים ודחיקת ה"אחר"
השיר "הילדה הכי יפה בגן" הופך בעיבוד הנוכחי לשיר קנאה של הילדה מלאת הגוף וחברתה הממושקפת בילדה הרזה והלא ממושקפת. רק חישבו מה אפשר היה לעשות עם טקסט כזה בשנת 2014 – למה, למשל, זה לא יכול להיות שיר על הילדה מלאת הגוף? (שחקנית יפה ש"חטאה" בחריגה של קילוגרמים מתפיסת הגוף המקובלת על היוצרים).
במה ומסך
בעקבות סערת "שיר הסלפי" - כתבה על "הפסטיגל" בעידן הנוכחי
השיר הוא עדות מצמררת לחוסר הרלבנטיות של תכני המופע, משום שקיים בו פער קומי בין התוכן והצורה. הוא מדבר על חווית ה'סלפי', שיש לה משמעויות עמוקות ביחס לתפיסות עכשוויות של עצמי, גוף וניראות סובייקטיבית, ולתהליכי האידיאליזציה הטכנולוגית שלהם. אבל 'שיר הסלפי' הוא בעצמו תמונת סלפי של הפקה מיושנת, צווחנית וולגרית, שנדמה שנלקחה משנות ה- 90 המוקדמות (אולי מהזמנים שבהם המפיקים, מעצבי התלבושות או הכוראוגרפים היו ילדים, ותמונת הילדות שלהם דאז נחקקה במוחם). התרבות הויזואלית של הקהל היא שונה בתכלית: מבט חטוף בקליפים של כוכבי הילדים מבהיר זאת, משום שהיא מתאפיינת בהיפר-סקסואליזציה, במיתוג ובמתן משקל למגמות אופנתיות.