ביקורות
איור
קיבוץ גלויות של דימויים / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על המהלכים הוויזואליים בספר "השפה הנמה", שכתבה תמי שם-טוב ואיירה איה גורדון-נוי
הבחירה בקולאז' (שאגב, שמו בעברית הוא "הדבק") היא לכשעצמה החלטה איורית מדויקת לסיפור הזה, שכן קולאז' הוא אמנות הליקוט של רכיבים שונים והפיכתם לתוצר אחד, אחיד אסתטי ובעל מסר. מעין קיבוץ גלויות של דימויים שיוצר איור
איור
העולם התחתון / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על ספרם של ארון ריינדולס ופיטר בראון, "התחתונים המפחידים שלי"
אי אפשר להתעלם מהדבר הבולט ביותר באיורים: כולם מאוירים בשחור-לבן, פרט לתחתונים הירוקים. זוהי מחווה ברורה לסרטי האימה של שנות ה-50 ובאופן ספציפי יותר לתוכנית האימה "איזור הדמדומים".
איור
ספר שקוראים עם העיניים / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על ספרה של דבורה מרסרו, "בתוך צנצנת"
"בתוך צנצנת" הוא ספר שקוראים עם העיניים. עוד לפני שפותחים את הספר אנו נחשפים לכריכה עוצרת נשימה המלאה בפרטים ובצבעוניות, ומבינים שמצפה לנו בספר הזה חגיגה איורית שאכן רק מעלה את הרף בכל מעבר מכפולה לכפולה.
איור
להתחבא, לשחק, להקשיב / מור פוגלמן-דבורקין
מהדורה מקוצרת על הספרים "יעל מתחבאת", "סיפור על יד", "ממש עכשיו"
האצבעות הן איבר שמוצג לא פעם בשירים וסיפורים כבעל חיים משל עצמו, כמעט עצמאי משאר הגוף ומן ה"אני". לכן ה"הלבשה" של הרגשות השליליים הללו עליהן מאפשרת לילדים לעבד אותם מתוך ריחוק מסוים המספק ביטחון.
איור
הכול טמון בתנועה / יותם שווימר
על תנועה, חריזה וקלאסיות בשני ספרים של נתי בית, "מעשה בכיסא" ו"מהר מהר שלא נאחר!"
בכל הנוגע לחריזה, עם הספרים נתי בית אפשר להיות רגועים. בית הוא כנראה סופר הילדים העכשווי החרזן הטוב ביותר בנמצא. הפרוזה שלו מלאת תנופה, עניין, דרמה, משחק והפתעות
איור
הכול תלוי בנקודת המבט / מור פוגלמן-דבורקין
מהדורה מקוצרת על הספרים "הפחד שלי ואני", "אבא שלי היה פעם כזה מגניב" ו"אמיליה והכובע"
בצל אותם בניינים, מאוירים החיים האנושיים בצבעוניות עשירה וחמימה המשדרת חיות ופעלתנות, וסיכוי למצוא יופי, השראה וקהילה גם בתוך העיר. ואכן, ככל שהסיפור מתקדם ואמיליה מוצאת את כל אלה, גם הבתים והרחובות מקבלים גוונים חיים יותר.
