עד עצם היום הזה

המקום המכושף המקום המכושף פרויקטים מיוחדים

המקום המכושף / אורית קוריצקי

על מרחבים מכושפים של ילדות

גם אם במבט ראשון נדמה שהמקום המכושף הוא זיקוק, או הקפאה של הילדות, בקריאה קרובה מסתבר שמדובר במרחב דו משמעי. בדומה למעבר לנרניה דרך ארון המעילים ההופכים לעצי יער, גם הצניחה האיטית במאורת ארנב שעל קירותיה תלויים שידות ומדפים, היא הדרגתית, דרך מרחב – סף שלא משתייך במובהק לאף אחד מהעולמות.

לפעול מן הַיֶדַע אל החוּשים לפעול מן הַיֶדַע אל החוּשים פרויקטים מיוחדים

לפעול מן הַיֶדַע אל החוּשים / נורית יובל

עקרונות בהבדלים בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים

אצל הילד התהליך הפוך: מן החושים אל הַיֶדַע. הכל חדש לו, אין לו עוד אוצר  מושגים וידיעות, הפרטים של העולם נבראים לנגד עיניו כשהוא מגלה אותם לראשונה, בזה אחר זה, ותוהה עליהם ובוחן אותם. אבל חושים יש לו מטֶבע בְּרִיָיתו.

לא סיפור לילדים? לא סיפור לילדים? פרויקטים מיוחדים

לא סיפור לילדים? / יעל מולצ'דסקי

על הגבול הדק בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים דרך "לשבור את החזיר" מאת אתגר קרת

הילד זקוק לאמת לא פחות משהוא זקוק להגנה. והספרות מאפשרת גם חשיפה וגם הגנה – כי החשיפה נעשית במקום מוגן, במעבדה אנושית שהניסויים בה מתבצעים בסביבה מבוקרת.

סוד הזמן הנעלם סוד הזמן הנעלם פרויקטים מיוחדים

סוד הזמן הנעלם / אור ארנסט

על הדמויות שבאמת חיו את ילדותן

ברבים מסיפורי אגדות, מוסר וחניכה, אפשר למצוא צעירים וצעירות המייחלים להשתלב בעולם המבוגרים, גם מתוקף מעמדם הפגיע והכורח להיחלץ משם, אך בעיקר כמִשאלת לב וכמטרה סופית של כל אחת ואחד: להיהפך אדם בוגר. כך הם מקווים להינשא, לעמוד במשימות, לזכות בכבוד ויקר, ו"להתפתח" בדרכם לחיי בורגנות ואצולה.

דו קרב נגד הזמן דו קרב נגד הזמן פרויקטים מיוחדים

דו קרב נגד הזמן / טל חן

ניהול המערכה בין הנעורים והזקנה, ברומן "דו-קרב" מאת דויד גרוסמן

שותפים נוספים לניצחון על אויב הזמן גם הנערים הצעירים הקוראים את הסיפור. הם שהתחילו אותו בציפייה לסיפור אקשן בלשי עם גיבורים נועזים, אבל מצאו את עצמם מזדהים דווקא עם קשישים רגשניים – אשר היו פעם כמוהם – צעירים חובבי אקשן ויחד איתם מצליחים להקפיא את הזמן ולנצח אותו.

הדבר המרתק בהתבגרות הוא חומר הגלם: הזמן - ראיון עם רונית ויס-ברקוביץ הדבר המרתק בהתבגרות הוא חומר הגלם: הזמן - ראיון עם רונית ויס-ברקוביץ פרויקטים מיוחדים

הדבר המרתק בהתבגרות הוא חומר הגלם: הזמן - ראיון עם רונית ויס-ברקוביץ

על הפרויקט התלת-סדרתי שהתחיל ב"עניין של זמן", ועל האופן המרתק שבו דמויות מתבגרות על המרקע

איש מאיתנו לא שיער ש"עניין של זמן" תתגלגל כך ותימשך יותר מעשרים שנה. השחקנים השתנו מול עינינו, הכותרת "עניין של זמן" קיבלה משמעות סימבולית, וזו היתה חוויה מעוררת השתאות.

לרשימות נוספות
הכי כדאי להיות קטנה הכי כדאי להיות קטנה פרויקטים מיוחדים

הכי כדאי להיות קטנה / אריאלה בארכה בן-דב

מחשבות של בת 17 על התבגרות בחיים ובספרות

המילים האלה גרמו לי לכזו הקלה. הרגשתי כאילו כל הקשרים, שקשרתי סביבי במטרה למנוע את צמיחתי, לאט לאט נפרמו ונשלו מעליי. ואיתם החנק שנגרם לי בגללם. לגדול לא אומר לשכוח ממי שהייתי בתור ילדה. יום אחד, כמו היום, אחזור לקרוא ספרים שקראתי בתור ילדה, ואני אזכר איזו ילדה הייתי, בתור האישה שצמחתי להיות.

נקודת מבט - מה בין ספרות הילדים לספרות המבוגרים נקודת מבט - מה בין ספרות הילדים לספרות המבוגרים פרויקטים מיוחדים

נקודת מבט - מה בין ספרות הילדים לספרות המבוגרים / רונית חכם

האם תפקידה של ספרות הילדים לגונן על הילדים? או אולי לעורר בהם מודעות ומעורבות חברתית ופוליטית?

ספרות ילדים היא למעשה ספרות של מבוגרים המיועדת לילדים (וגם למבוגרים). הכלים והאמצעים מאוד דומים. הכותבים, הבוחרים, המתווכחים והקובעים הם מבוגרים, אם כי לילדים יש בהחלט תפקיד מסוים בקביעת הטעם ובהצלחת הסיפורים. אם הם לא יאהבו - הם לא יקראו ולא יקשיבו.

איך להתבגר על פי ג'ו מ"נשים קטנות" איך להתבגר על פי ג'ו מ"נשים קטנות" פרויקטים מיוחדים

איך להתבגר על פי ג'ו מ"נשים קטנות" / מאשה צור-גלוזמן

האם ג'ו היא נפש יצירתית שרוסנה עם התבגרותה? מאשה צור-גלוזמן מערערת על הקריאה הפמיניסטית העכשווית ומציעה מבט ישן-חדש

טוּב הלב הוא הפרקטיקה הרוחנית המעשית של בני מארץ' ונספחיהם, והיכולת להפעיל אותו, ובעיקר בנסיבות מאתגרות, היא הראיה החותכת מכל שאתה אכן מתבגר. ג'ו התבגרה להיות אדם טוב, גם ובעיקר כשזה קשה. וזו המהות האמיתית של ההתבגרות בשני הספרים: להפוך לאדם טוב, אוהב ומועיל, בין אם אשה ובין אם גבר.

לכו מפה ילדים! זה לא בשבילכם! לכו מפה ילדים! זה לא בשבילכם! פרויקטים מיוחדים

לכו מפה ילדים! זה לא בשבילכם! / שהם סמיט

מחשבות על דברים שמסתירים מפני ילדים במציאות ובספרות

זכורים לי היטב הרגעים האלה בילדות, כשהמבוגרים המשוחחים עוברים פתאום לקול שקט מאוד, קול לחשני של סודות, קול שבו מספרים דברים שילדים לא צריכים לשמוע. אבל מה שלא נועד לאוזננו, הילדים, כמובן סקרן אותנו פי כמה.