אוכל ילדות
איור
פאי לימון / מיה מיטב
מיני תרגימא - מדור מאכלי ילדות
סבתא נשבתה בקסמו של הגבר הגבוה בעל הבלורית הבהירה, וקשרה את חייה עימו. היא וויתרה על החיים הנוחים בבוסטון והתמסרה אל חיי הקיבוץ הנוקשים. מאמריקה נותרו לה כמה זיכרונות, לק אדום על הציפורניים, ומתכון לפאי לימון אותו נהגה להכין לבני המשפחה באירועים חגיגיים. עובד, אחד מאחיי הגדולים, מספר שעם ההכרזה על העוגה היינו עוזבים הכל, מתייצבים ליד השולחן הקטן בפינת האוכל הקטנה ומציצים למטבחון הקטנטן לראות מתי תגיע העוגה.
איור
מטעמים של חוקרי נמרים / גור אילני
מיני תרגימא - מדור מאכלי ילדות
כשהיינו באים לבקר את סבתא לאה בקיבוץ גן שמואל, אבא שלי היה רב איתה מיד, מתעצבן, טורק את הדלת ויוצא לסיבוב הליכה. אחרי זמן מה, היה חוזר, ואז סבתא שלי היתה אומרת לו ״תתנצל!״, והוא היה אומר לה - ״תתנצלי את.״ ואז הם היו משלימים. סבתא היתה אומרת שככה זה אצל הונגרים, רבים הרבה, אבל גם מרעיפים המון אהבה ומבשלים אוכל טעים ושמח.
איור
עוגיות ירח / סיגלית דיל
מיני תרגימא - מדור מאכלי ילדות
בילדותי הייתי חוזרת מבית הספר ושוקדת על שיעורי הבית, והרגעים המופלאים בהם אימי היתה נכנסת לחדרי עם צלחת ועליה עוגיות הירח הטעימות שאפתה במיוחד בשבילי לצד כוס שוקו מתקתק, היו תמיד מעלים על פניי חיוך של אושר. זה היה פסק זמן מתוק (תרתי משמע) שזכור לי עד היום. כשטבלתי בשוקו החם את העוגיות הפריכות, ממהרת לתחוב אותן לפי בטרם יקרסו, הייתי עוצמת עיניים ונרגעת מלחץ המבחן הממתין לי מחר בבוקר.
יצירה מקורית
פרוסה של פראסה / חגי ברקת
מיני תרגימא - מדור מאכלי ילדות
לימים, כשבגרתי והתחתנתי, הכינה אשתי יום אחד לביבות פראסה (כרישה, כידוע). טעמתי מהן ולאושרי הרב נזרקתי מיד לאחור, הישר אל קציצות הירק נוטפות השמן של ילדותי. אני לא יודע אם מדובר באותן קציצות בדיוק, אבל מה שבטוח הוא שאת לביבות הפראסה האלה אי אפשר להפסיק לנשנש...
יצירה מקורית
המרק מרחוב הגלבוע 6 / עדי זליכוב-רלוי
מיני תרגימא - מדור אוכל ילדות
צלול, זהוב, כמוסה של קונסומה יהודי מצוחצח שומן ומעלה ניחוחות של שבת ושל בית. הבררנים היו מבקשים אטריות בלבד, הנועזים הוסיפו מטבעות גזר מתוק והנועזים יותר הרהיבו עוז ולקחו להם גם בצל, שורשים וצרור פטרוזיליה ארומטי.
יצירה מקורית
לביבות הכרובית של סבתא חיה / מאת: יעל גובר, איור: כנרת גילדר
מיני תרגימא - מדור אוכל ילדות
במרפסת קטנטנה ברחוב פומבדיתא, על שני דרגשי עץ קטנטנים, יושבות שתי ילדות זהובות שיער. הן יושבות זו מול זו, וביניהן, על דרגש עץ גדול יותר, שהוסב לשולחן, ניצבת צלחת מלאה לביבות זהובות
