איריס ארגמן

"היה לי מזל. היתה לי לאה גולדברג" - סופרות מספרות על המשוררת האהובה

שיר הוא מבע פילוסופי, אסתטי ומוזיקלי, וקריאתו צריכה להיות תענוג חושני. כמו שגולדברג עצמה כתבה באחת משיחותיה הספרותיות לילדים: "אם אתם 'מדברים' את השיר ונדמה לכם שאתם שרים אותו, סימן טוב הוא למשורר!"

"אוי ואבוי אם נהיה חברה בלי סופרים ומאיירים" - ראיון עם סוניה גומס דה מסקיטה על פרס סאסא סטון לספרות ילדים

סופרים כותבים היום בעידן שילדים מאבדים לרוב סבלנות אחרי חצי משפט. השפה העברית הולכת לאיבוד עם ריבוי הסלנג בשיחות הוואטסאפ והרשתות החברתיות. הכרה בערך של המילה הכתובה, ושל הסיפור, מקנה משהו נכון לילד, לנער, וגם להורים

מבט משותף / גלית לוי

רוזלינדה נענית לניסיונות הראשונים של איתי ומנסה לשלוח לו מטוסי נייר מצוירים בחזרה, אבל הם מתרסקים על המדרכה שברחוב - סמל לכך שקשרי חברות דורשים התכוונות, מאמץ והיענות. וגם כאן ניתן לקרוא את הסיפור כשיח עדין בין היחיד, הפרטי, לבין העולם.

לא מפחדת לצאת מהקווים / איריס ארגמן

רשימת ביקורת על הפיקצ'רבוק הקלאסי "מדלנה" מאת לודוויג במלמן

מדלנה יוצאת אל הרחוב הפריזאי, והרחוב נפתח בפניה, נפרש במלוא הווייתו והדרתו. מדלנה נרעשת ונרגשת מהמראות הללו, וההיפעמות שלה מן המראות מתבטאת באופיים של האיורים - בדינמיות ובצבעוניות המסחררת שלהם.

הכול תלוי בנקודת המבט / מור פוגלמן-דבורקין

מהדורה מקוצרת על הספרים "הפחד שלי ואני", "אבא שלי היה פעם כזה מגניב" ו"אמיליה והכובע"

בצל אותם בניינים, מאוירים החיים האנושיים בצבעוניות עשירה וחמימה המשדרת חיות ופעלתנות, וסיכוי למצוא יופי, השראה וקהילה גם בתוך העיר. ואכן, ככל שהסיפור מתקדם ואמיליה מוצאת את כל אלה, גם הבתים והרחובות מקבלים גוונים חיים יותר.

נפלאות השיטוט העירוני / איריס ארגמן

על מסע יצירתי ברחוב, בעקבות תערוכה חדשה

התערוכה המוצגת כעת בגלריית "המקרר" היא המשך טבעי של החקירה הבלתי פוסקת שלי את הרחוב העירוני. וכאן המקום לציין כי תחילתה של דרך ארוכה התחילה ב"טור הרחוב" שפורסם בכתב העת "הפנקס".