איריס ארגמן


בקצה הרחוב / איריס ארגמן, איורים: שחר קובר
בלעדי - פרסום שלושה טקסטים מתוך הספר "בקצה הרחוב"
למעלה מעשרים טקסטים שכתבה איריס ארגמן פורסמו בטור הרחוב שהושק ב"הפנקס" ב-2010 וסופו לא נראה באופק... לצד מספר רשימות הבוחנות ייצוגים של רחוב בספרות ילדים, התמקדה ארגמן בתיאור פרוזאי ופואטי של הרחוב על האנשים, החנויות, ההפתעות, המסתורין והקסם הגלום בו, וכל זאת באמצעות דמותו של ילד שובה לב. טור הרחוב הפך לאחד המיזמים האהובים ביותר ב"הפנקס" ואיירו אותו מאיירים ומאיירות רבים: תמר הוכשטטר, מרינה גרצ'אניק, צחי פרבר וכנרת גלדר.


הר נפוליאון / מאת: איריס ארגמן, איור: כנרת גילדר
בחלקו העשרים ואחד של הטור - על מסע מופלא, קרוב מאוד לרחוב
בסוף כל הרחובות והכבישים / במקום / שנגמרת העיר / מתנשא הר גבוה / לפעמים, / בלי לגלות לאמא / שלא מרשה לי ללכת לשם לבד / אני הולך אל ההר עם הכלבה שלי./ אני מטפס בין השיחים והאבנים / עד שאני מגיע / אל פסגת ההר.


בית קפה / מאת: איריס ארגמן, איור: צחי פרבר
בחלקו העשרים של הטור - על המלים המסתובבות בחלל בית הקפה
בבית הקפה השכונתי / שבקצה השדרה / ישבנו / אמא ואני / והזמנו / קפה הפוך לאמא ושוקו בשבילי / מסביב היו הרבה אנשים / והרבה רעשים.



"...ואז קורה משהו בלתי צפוי" - ראיון עם איריס ארגמן
ראיון עם איריס ארגמן על מכשפות, מכתבים ומסעות ברחוב, לכבוד ספרה החדש "רוזלינדה"
לאחרונה ראה אור ספרה החדש של איריס ארגמן, "רוזלינדה" (איורים: נטעלי רון-רז, עריכה: נעה סמלסון, הוצאת מטר). קדמו לו הספרים: "קונכיית הסיפורים", "פנס, מצפן וילד", "בכיסים של גילי", "דובון ולישון" ו"הרפתקה בחולות", שכתבה בשיתוף עם אלכס פז. במקביל להיותה סופרת אהובה ומוערכת, ארגמן משמשת כמרכזת ומנהלת בתכנית קרן קרב למעורבות בחינוך. ב"רוזלינדה" היא מספרת על מכשפה בודדה שמעולם לא קיבלה אף לא מכתב אחד. מפגש מקרי עם אהרון הדוור מאפשר לה להתוודע לחדווה שבמכתבים ופותח צוהר לידידות חדשה ומלהיבה בין השניים.


טור הרחוב - השמיים הם הגבול / איריס ארגמן
בחלקו התשעה-עשר של הטור - הרהורים בעקבות הספר "מדלנקה" לפיטר סיס
הספר "מדלנקה" שכתב ואייר פיטר סיס (כנרת זב"מ) הוא פיקצ'רבוק קלאסי: ספר שבו האיורים הם אלו המקדמים את העלילה. תחילתו של הספר במלים: "ביקום, בכדור הארץ, ביבשת, בארץ, בעיר, ברחוב, בבית, בחלון, בגשם, ילדה קטנה ...." כלומר, היוצר מכניס את הקורא לעלילה ממצב של זום-אאוט לזום-אין; מהרחוק (רחוק מאוד), לקרוב – לרחוב, לשכונה, לבית.


איש עם כובע / מאת: איריס ארגמן, איור: צחי פרבר
בחלקו השמונה-עשר של הטור - שיר על איש, כובע ומשב רוח, מלווה באיור מקורי
איש אחד הלך ברחוב / עם גב כפוף וכובע על הראש / לפתע באה הרוח / והעיפה את הכובע מראשו של האיש. // שיחקה הרוח עם הכובע / ערסלה / וסלסלה / עד שנחת על צמרתו של עץ.