דיאנה ווין-ג’ונס

"למה שאני לא אלך לבדוק אם אני באמת שם?" "למה שאני לא אלך לבדוק אם אני באמת שם?" ספרות

"למה שאני לא אלך לבדוק אם אני באמת שם?" / ציפור פרומקין

רשימת ביקורת על ספרה של דיאנה ווין ג'ונס, "זמן רוח הרפאים"

תיאורי הבית מוכה שאריות האוכל המרקיבות, הפזורות בכל מקום, הבגדים הישנים הקרועים, ערימות הכלים בכיור, שטיח הקורנפלקס המתפצח תחת הרגליים והזבובים שחגים מעל יעוררו ודאי צמרמורת של מיאוס בקרב לא מעט קוראות וקוראים. לי הם גרמו חדווה גדולה.

כשהקורבן נאחז בקללה כשהקורבן נאחז בקללה רשימות ומאמרים

כשהקורבן נאחז בקללה / אריאלה בארכה בן-דב

על קללות, אמונות ופסיכולוגיית העצמי

אם המטופלים לא מאמינים ביכולת הריפוי שלהם או באפשרותה של תרופה או שיטת טיפול זו או אחרת לעזור להם, הגוף שלהם באמת יתקשה להבריא. מי היה מאמין שתופעות פסיכולוגיות-מדעיות אלה מצאו את דרכן גם אל תוך ספרות הילדים והנוער.

הצצה אל העולם שלנו הצצה אל העולם שלנו ספרות

הצצה אל העולם שלנו / לי עברון

ביקורת על "כוח השלושה" מאת דיאנה ווין-ג'ונס

גאונות היא דבר שקשה להגדיר במילים. היא אותו מגע חמקמק שמבדיל בין ספר לא-רע, או אפילו טוב מאוד, לספר אדיר, גדול. אבל אם אנסה בכל זאת להגדיר במילים את גאונותה של דיאנה ווין ג'ונס, היא כרוכה בין השאר ביכולתה לעשות הזרה לעולם הרגיל והמוכר שלנו

מגדלי עיר הזמן פורחים באוויר מגדלי עיר הזמן פורחים באוויר ספרות

מגדלי עיר הזמן פורחים באוויר / ציפור פרומקין

על שיבושים שיוצר מסע בזמן בספר "עיר הזמן" וביצירות מדע בדיוני אחרות

את ההיסטוריה אי אפשר לשנות מבחוץ, ולא ממגדלי שן פורחים באוויר, טוענת דיאנה ווין-ג'ונס. על מהלך הדברים אפשר להשפיע רק מבפנים, ורק בזמן התהוותם. הרגע הנכון לדבר, למחות, להושיט יד הוא עכשיו.

עיר הזמן עיר הזמן ספרות

עיר הזמן / דיאנה ווין ג'ונס

פרסום פרק ראשון מהתרגום החדש לספר "עיר הזמן"

הנסיעה ברכבת היתה מזעזעת. בספטמבר 1939 היה גל חום, אבל רשות הרכבות סגרה ונעלה את כל החלונות כדי שאף אחד מהילדים שנדחסו לרכבת לא יפול ממנה. היו שם כמה מאות ילדים, וכמעט כולם צרחו כשראו פרה. כל הילדים פונו מלונדון, כדי להרחיק אותם מההפצצות, ולרובם לא היה מושג מאיפה מגיע חלב

ללכת עד קצה הפחד ללכת עד קצה הפחד ספרות

ללכת עד קצה הפחד / טלי כוכבי

ביקורת על ספרה של דיאנה ויין ג'ונס "המהלכים בקצוות"

יש אנשים שמוקסמים מהאפשרות של ריבוי עולמות מקבילים, אנשים שחושבים שפנטזיה כזאת פותחת בפניהם חופש מוחלט ואינסופי. אני לא. אותי, זה מפחיד.

לרשימות נוספות