טלוויזיה
במה ומסך
האם טובה ינסון הייתה אוהבת את סדרת האנימציה החדשה על פי ספרי המומינים
בחנתי את עצמי - האם אני מסרבת לחידוש מתוך טעמים נוסטלגיים? האם אני מעדיפה את האינטרפטציה המונפשת הקודמת כי הכרתי אותה בתור ילדה? אך נדמה לי שיש פה שינוי מהותי שמעיד על התקופה בה אנו נמצאים, תקופה בה יצירות לילדים מבקשות לפצח את האניגמה ולהאיר את האפלה בכל מחיר.
במה ומסך
ארבע סיבות מדוע כדאי לצפות בסדרת האנימציה "סמוראי ג'ק"
מוקד הסדרה וויז'ואל השואב השראתו ממינימליזם יפני ומתאטרון אקספרסיוניסטי: הסדרה ממעטת במלים, ואופן מסירת הסיפור מתמקד בעיקר בעיצוב החזותי.
במה ומסך
עשר סיבות מדוע כדאי לצפות בסדרת האנימציה "סטיבן יוניברס"
סדרת האנימציה "סטיבן יוניברס", המשודרת ב"קרטון נטוורקס" היא פרועה, מצחיקה, חתרנית וערכית. ואם עדיין לא ראיתם אותה, הנה עשר סיבות טובות להיחשף ולחשוף את הילדים.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תוכנית הטלוויזיה של החינוכית "תנ"ך בחרוזים"
האם בטוח שהפורמט הטלוויזיוני המכופתר "איש מקריא לקבוצת ילדים וכולם מתנהגים יפה" מתאים לתיווך התנ"ך? הילדים כבר השתדלו לשבת בשקט כל היום, בגן ובבית הספר, וכאן הם שוב צריכים להקשיב ולהנהן.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תכנית הטלוויזיה "חברים בחווה"
אם הסדרה הזו משעשעת ילדים, אלה כנראה ילדים שכבר נחשפו לנבכי עולם המבוגרים (כפי שהוא משתקף בטלוויזיה או בחיים): פארודיה על תוכניות שפץ ביתך, על שעשועוני טריוויה, על חמדנות, תחרותיות ויצרים. החיות עצמן דווקא מגלות רוח צוות ופועלות יחד לא פעם, אבל מניעיהן נחותים למדי.
במה ומסך
רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "הפיג'מות"
אז מה הבעיה? אני צופה וצוחקת ומתפקעת, ולא מבינה מה הקטע של הבנות ב"פיג'מות". מדובר בשחקניות מצוינות, עם תזמון קומי ועם רצון להוציא את המיטב ממה שניתן להן. הבעיה היא שמה שניתן להן בעייתי מאוד. זה לא שהן מוצגות כטיפשות, נניח. להפך, התסריטאים השתדלו מאוד, ולכן אחת מהן היא אפילו סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ולכן פולטת פה ושם מושגים מהתחום.
לרשימות נוספות
במה ומסך
רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "אווטאר"
הקטן התמכר לסדרה, הגדול כתב עליה עבודה נלהבת לבית הספר ושניהם זוכרים בעל פה כל פיתול בעלילה וכל "מי אמר למי". ברגע של זמן איכות משפחתי חיפשנו והדפסנו יחד את עץ המשפחה של הגיבורים, ומדי פעם אנחנו פונים אליו ומשחזרים את תולדות השושלות השונות, ואת התכונות המיוחדות של כל דמות. כן, זו "אווטאר", שרצה כבר ארבע עונות בערוץ ניקלודיאון והפכה בת בית בביתנו.
במה ומסך
רשימת ביקורת על הסדרה "קסם של הורים"
כמיטב המסורת הסלפסטיקית, יש מוטיבים חוזרים רבים בסדרה: מאכלי בשר מבושלים שמחביאים בכיסים (הסדרה נוצרה הרבה לפני גל הטבעונות), מכות חשמל מכוונות, שימוש אינפלציוני בחומר נפץ (איזה כייף!), פצפוץ ראשים בפטישים, נחשי פיתון שבולעים את הדמויות ("אחזור אחר כך, מהצד השני של הנחש") ועוד תענוגות. יהיו הורים (בעיקר לגיל הרך) שיעקמו את האף, אך מגיל מסוים הגישה הזו נפלאה ומשמשת סתירה בריאה לתקינות ולסטריליות המאפיינות את עידננו.
במה ומסך
מהי אינטראקטיביות בתכניות טלוויזיה לילדים? האם היא מזויפת, בעלת ערך ממשי?
ישנו ממד משותף עמוק יותר לחוויה האינטראקטיבית לסוגיה והיא שבירת הקיר הרביעי. "שבירת הקיר הרביעי" הוא מונח מקובל בקולנוע ובתאטרון ומשמעותו היא שבירת המחיצה שבין הסרט לצופה. כאשר דמות שוברת אותו, כשהיא מישירה מבט אל הצופה, בין אם זה בתאטרון ובין אם בקולנוע, החוויה האמנותית הופכת ברגע אחד למודעת לעצמה. הדמות יודעת שצופים בה ולכן יוצרת קשר עין. האפקט הדרמטי-קומי הנלווה לפעולה ייחודית זו שובר את ההסכם הקבוע בין הצופה למצלמה: המצלמה מפסיקה להיות מתווכת והופכת לעיניים ממש. המסך נופל ואנו חשופים לדמות; המראה שאינה חד-צדדית יותר, הופכת לחלון שקוף.
במה ומסך
גיבורה פמניסטית או סטראוטיפ ורוד של נשיות? ניסיון לפצח מיהי תותית, שנמצאת על מסך הטלויזיה שלנו זמן כה רב.
יש לה עשר דקות פנויות עד לפתיחת בית הקפה שלה. מה עושים בזמן שנשאר? "אנקה את המקרר", היא חושבת – "אוי, ניקיתי אותו אתמול. ואת התנור – שלשום". מה דעתך, תותית, אולי תקראי ספר או משהו? לא, היא יוצאת לקניות. בדרך היא חולפת על פני לימונית צהובת השיער, מטאטא בידה, שמספרת לה שחפפה את השיער בשמפו חדש ונהדר. בכלל, כל תושבות ארץ תות תמיד מגונדרות ומוכנות ליציאה, ואין סיכוי לתפוס אותן בפיג'מה ונעלי בית.
במה ומסך
רשימת ביקורת על תכנית הטלוויזיה, "נווה עצלנות"
"נווה עצלנות" היא חיה מוזרה בנוף תכניות הילדים. בין הסדרות הנעימות בצבעי פסטל של ערוץ "הופ", עם גמדים שגרים בפטריות ודובונים שנוסעים בעולם, תמיד הגיעה מתישהו שעת "נווה עצלנות" ותמיד הייתי מתחלחלת. זה לא שייך ל"הופ", אלא לערוץ הילדים! חשבתי. הנפשות הרכות של הפעוטות עלולות להיפגע לנצח מן המראות המזעזעים! כן, כל כך נורא זה נראה לי אז, כאמא חרדה בעלת טעם אנין.
במה ומסך
על סדרת אנימציה חוצת גילים המציפה רבדים מודחקים של התרבות האמריקאית
מרגש לראות זן כזה של טלויזיה לילדים ודור חדש של יוצרים שהם לא רק מוכשרים מאוד אלא מקבלים "אור ירוק" ללכת עם הסגנון והאמירה שלהם אף על פי שלא מדובר במוצרים מתקתקים וקלים לעיכול שאפשר בקלות למכור לצד אריזות המבורגר לילדים. זהו המשך המגמה של סדרות שמיועדות לטווח גילים רחב מאוד מבלי צורך לקרוץ כל הזמן למבוגרים עם רפרנסים תרבותיים מזויפים, פוסטמודרניזם ומודעות מאולצת.
