טלי כוכבי

להלביש מחדש את הזברה להלביש מחדש את הזברה ספרות

להלביש מחדש את הזברה / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על הספר "למה לובשת הזברה פיג'מה?" מאת ע. הלל ואביאל בסיל

הגננת ושאר חיות הגן חוזרים באיור הסוגר, ושאר הספר מוקדש ללבטיה האפנתיים של הזברה – כל כפולה ליום אחר בשבוע. אהבתי מאוד את השמיכה הכחולה שהופכת לים סוער כשהזברה לובשת בגד-ים, את הבעת פניה של הזברה המדמיינת כתר לראשה כשהיא לובשת שמלת מלמלה (ואת דובת הצעצוע הלובשת שמלה זהה), ואהבתי במיוחד את הפרשנות המשחקית שהעניק בסיל לערב שבת - הזברה יצרה ארוחת שבת בכאילו, כשכל חיות הצעצוע יושבות אתה סביב השולחן, צעצועים משמשים כדברי מאכל וזוג עפרונות צהובים מתפקד כזוג נרות שבת.

נוסטלגיה ללא ציפוי דביק ומתוק נוסטלגיה ללא ציפוי דביק ומתוק ספרות

נוסטלגיה ללא ציפוי דביק ומתוק / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על הספר "המורה דרורה לא מפלצת" מאת ינץ לוי

"המורה דרורה לא מפלצת" הוא לא רק ספר אישי ונוגה. לוי מצליח ליצור שילוב מוצלח בן נימה כנה ובין שיתוף במחשבות, רגשות ולבטים לבין אוירה קצבית, מתח ואלמנטים מסקרנים ו"כיפיים" כמו בית נטוש, אוצר מסתורי ואפילו ילדה שבטוחה שהיא חייזרית, ובכך הוא הופך את הספר לידידותי גם עבור ילדים שאינם מפחדים להגדיר את עצמם כחובבי ספרים על רגשות אבל גם עבור ילדים המסכימים לקרוא רק ספרי הרפתקאות ו"אקשן".

שיא השיאים בדחיית מטלות שיא השיאים בדחיית מטלות ספרות

שיא השיאים בדחיית מטלות / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרה של פגי גיפורד, "מוקסי מקסוול לא אוהבת את סטיוארט ליטל"

מוקסי בת התשע אוהבת לקרוא, אפילו מאוד אוהבת, אבל כילדה עצמאית, דעתנית וחזקה, היא שונאת שאומרים לה מה לעשות ושונאת שאומרים לה מה לקרוא. מרגע שהכריחו אותה לקרוא את "סטיוארט ליטל" במהלך חופשת הקיץ כדי להיבחן עליו ביום הראשון ללימודים, היא עושה הכול, אבל הכול, כדי לדחות את מטלת הקריאה. מצד אחד,קשה לי להאשים את מוקסי: גם אני שונאת שמכריחים אותי, וכאוהבת ספר אני חושבת שאין דבר הרסני יותר לאהבת הקריאה וחדוות הקריאה מאשר קריאה כפויה, בטח לא קריאה שבסופה מבחן בקיאות. ספר הוא חוויה, הוא הרפתקה, הוא מפגש ייחודי בין קורא לבין סיפור – וכשמבחנים, בתי ספר וחובות אחרים נכנסים לתוך החוויה האינטימית הזאת, היא מתקלקלת.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / טלי כוכבי

על שלושה ספרי נוער חדשים

ספרים רבים רואים אור במהלך השנה, ועל מנת לתת מענה והתייחסות ליצירות שיש מה לומר עליהן וחשוב שיהיו חלק מהשיח על אודות ספרות הילדים, החלטנו להשיק מדור חדש. "המהדורה המקוצרת" יתפרסם מעת לעת, בהתאם לצורך והעניין, ובו יתפרסמו לפחות שלוש רשימות קצרות מהנהוג ברשימות ביקורת על ספר בודד המתפרסמות ב"הפנקס". אנו מקווים כי מהלך זה יאפשר בחינה רחבה יותר של ספרות המקור והתרגום המוצעת לילדים ובני נוער, תוך התייחסות לטקסט ואיור במידה שווה.

גיבורה אחת קטנה גיבורה אחת קטנה ספרות

גיבורה אחת קטנה / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרן של שהם סמיט ועינת צרפתי, "סיפור אחרי השינה"

הטקסט המינימליסטי והעובדה שרוב האלמנטים המשמעותיים בסיפור מסופרים באמצעות האיורים באופן כמעט קומיקסי, יוצרים עושר עצום של משמעויות, מסרים, כוונות, התרחשויות, ומסרים נגדיים. כמעט כל עמוד טומן בחובו הפתעה מרעישה נוספת – דידי מתעוררת, הימצאותם של אורחים בסלון, זלילה הדוניסטית ופרועה של עוגות וקינוחים (בידיים, באמצע הלילה), נוכחותו של האח הקטן (שלמרות הימצאותו על עטיפת הספר, הצליח ממש להפתיע אותי בקריאה ראשונה) – בכל פעם שנדמה היה לי כאילו הבנתי את הרעיון וברור לי לאן הסיפור פונה, ציפתה לי הפתעה חדשה שחייבה אותי לחשב מסלול מחדש ולהבין את הספר באופן קצת שונה.

לפעמים גם השטות מבקשת צידוק לפעמים גם השטות מבקשת צידוק ספרות

לפעמים גם השטות מבקשת צידוק / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרם של חגי ברקת ועומר הופמן, "חרדיל לא רגיל ועוד חברים שפגשתי בשביל"

הנונסנס של ברקת מתנגן בפה ומעלה חיוך על השפתיים, מעורר השתאות, מבריק, ונקרא - כמו כל נונסנס משובח - כטקסט נטול מאמץ, למרות שניתן לשער שהושקע בכתיבתו מאמץ רב בדרך ליצירת הרושם הזה. אני משוכנעת שילדים רבים בגילאי גן ובית ספר יסודי ימצאו בו חומר קריאה מענג, שיתאים גם להקראה בקול וגם לקריאה עצמית של ילדים בשלבי ראשית קריאה. לו הייתי מלמדת כיום ילדים בכיתות א', ב' ואפילו ג' או ד', הייתי ממהרת להביא את הספר לכיתה ולהקריא ממנו בקול רם באוזניהם, וקל לי לדמיין משפחות שלמות שיושבות יחד, בשלל גילאים, ומגלות את פלאי הנונסנס באדיבותם של החרדיל, הנרמול ושלל חבריהם.

לרשימות נוספות
מצעד היצירות האיכותיות לילדים לשנת 2013 – ספרות ילדים מאוירת (מקור) מצעד היצירות האיכותיות לילדים לשנת 2013 – ספרות ילדים מאוירת (מקור) פרויקטים מיוחדים

מצעד היצירות האיכותיות לילדים לשנת 2013 – ספרות ילדים מאוירת (מקור)

עיטור "הפנקס" לספרי ילדים מאוירים מצטיינים (מקור) לשנת 2013

נדמה כי ספרות המקור לילדים נמצאת במצב של אינפלציה, אך זה לא מדויק. המוני ספרים המיועדים לילדים רואים אור מדי שנה, אבל רק חלק קטן מהם הוא יצירות ספרותיות של ממש (ולא, למשל, טקסטים בעלי כוונות דידקטיות בלבד). היכולת לספר סיפור באמצעים הייחודים של הספר המאויר לילדים, היא יכולת מעוררת השראה והערכה משום האתגר בבחירת המלים הנכונה ביותר; השימוש במשקל ומצלול נכונים בחריזה (ואולי מכאן תצא שוב הקריאה לכתוב בפרוזה ולא בחרוזים, אלא אם כן אתם מצטיינים בכך במיוחד!); הדיאלוג החכם בין הטקסט והאיור; הנושא המקורי; הדרמה או הקומדיה שנבנית בצורה חכמה ומעוצבת ברגישות הן לקהל היעד הן למאפיינים של היצירה הספרותית עצמה.

נסיכה בלי נצנצים נסיכה בלי נצנצים ספרות

נסיכה בלי נצנצים / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרן של רונית רוקאס ומאיה שלייפר, "הנסיכה זוהרה"

למרות (ואולי אפילו קצת בגלל?) הפמיניזם, הנסיכות מככבות בתרבות הילדים, או נכון יותר לומר- תרבות הילדוֹת העכשווית. לא בכדי, אחד הנושאים המדוברים בפאנל בכנס הפנקס האחרון היה ריבוי הנצנצים, הוורוד והנסיכות בחנויות הספרים. ילדות קטנות בישראל של היום (לא רק בישראל ולא רק היום, אבל נדמה לי שעכשיו כבר מדובר בהצפה של ממש) מוקפות בורוד, בנוצץ, בזוהר והן לובשות בגדי נסיכות, משחקות בצעצועי נסיכות, אוכלות בכלי אוכל של נסיכות, צופות בסרטי נסיכות, ישנות בחדרי נסיכות, חוגגות ימי הולדת של נסיכות וכמובן - גם קוראות ספרי נסיכות.

הזכות לבחור עולם נטול צבע הזכות לבחור עולם נטול צבע ספרות

הזכות לבחור עולם נטול צבע / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרו של ינאי פרי, "העיפרון השחור"

אפשר להכתיר את ספרו של ינאי פרי, אמן קומיקס שכתב וגם צייר את "העיפרון השחור"(עם עובד) בהרבה כותרות: ספר מרהיב עין, ספר כעוס, ספר ישיר, אמיץ, אלים, עצמאי – כל שמות התואר האלה הולמים את הספר ואת גיבורו, וכוחו, ככל הנראה, במגוון הקריאות האפשריות שניתן למצוא בו. אחרי פתיחה מסחררת חושים - פורזץ גדוש ברישומים גאומטריים שהזכירו לי קצת את ציוריו של Escher, מתחיל סיפור שבמסגרתו - לצד רישומים רבי הבעה בשחור לבן ובשלושת צבעי היסוד: אדום, צהוב, כחול' וטיפוגרפיה רבת עוצמה - מופיע טקסט מינימליסטי ביותר, השילוב בין עזות ההבעה באיורים לבין המינימליזם של הטקסט, יוצר יצירה רבת רושם שניתן לפרש במגוון רחב של דרכים.

ויהי בוקר שמש בהיר ויהי בוקר שמש בהיר ספרות

ויהי בוקר שמש בהיר / עדנה אברמסון

רשימת ביקורת על ספרן של טלי כוכבי וליאורה גרוסמן, "ביום שמש בהיר"

כיוון שכוכבי ממסגרת את הספר מלכתחילה כ"הומאז' ל'ויהי ערב'", כך על פי גב הספר, עלינו לקרוא אותו קריאה כפולה: מול המקור שאליו הוא מתייחס, וכיצירה חדשה העומדת בפני עצמה. בדרך נצטרך לגלות אם וכיצד הרפרנסים הטקסטואליים והוויזואליים של כוכבי ושל גרוסמן מחזקים את המשמעויות העולות מן המקור או דווקא הופכים אותן, ולהבנות את מערכת היחסים שבין שתי היצירות.

תאטרון שמכבד ילדים תאטרון שמכבד ילדים במה ומסך

תאטרון שמכבד ילדים / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ההצגה "ראיתם את הכלב שלי?"

לקחת ילדים להצגה זו פעילות שנחשבת כפעילות אולטימטיבית מבחינתם של הורים וילדים – גם הנאה משותפת, גם פתרון להורים שעסוקים בשאלה "איך למלא את הזמן עם הילדים?" וגם חינוך לתרבות. מקובל לחשוב כך, אבל רבות הצגות הילדים הקיימות בשוק אשר אינן מרגילות את הילדים לצריכת תרבות איכותית אלא ההפך, חושפות אותם לאירוע נוצץ, צעקני (במלוא מובן המילה: נדירות הצגות הילדים בהן השחקנים אינם מעודדים את הילדים לצעוק במקהלה), רדוד ושטחי, אירוע בידורי שבינו לבין חוויית התאטרון המשמעותית אין ולא כלום. דווקא משום כך נהניתי והתרגשתי כל כך לגלות הצגת ילדים שמדברת לקהל שלה בשפה אחרת - אמנותית, עדינה ומכבדת.

להחיות ילדוּת של פעם להחיות ילדוּת של פעם ספרות

להחיות ילדוּת של פעם / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על המהדורה החדשה של הספר "זרעים של מסטיק" מאת לאה נאור

למרות עצמתן וחשיבותן הרבה של המילים וכוחן להישאר רלוונטיות ואותנטיות גם עשרות שנים אחרי שנכתבו (בין השאר בזכות העריכה הרגישה של נרי אלומה, שהצליחה לספר סיפור נוסף באמצעות הסדר בו השירים משובצים זה לצד זה), הרי שההצדקה המרכזית להוצאתו של הקובץ הנוכחי היא האיורים החדשים של ולי מינצי, ולשמחתי גם הם עומדים בכבוד ברף הגבוה שלאה נאור הציבה.