יותם שווימר

הכול טמון בתנועה הכול טמון בתנועה איור

הכול טמון בתנועה / יותם שווימר

על תנועה, חריזה וקלאסיות בשני ספרים של נתי בית, "מעשה בכיסא" ו"מהר מהר שלא נאחר!"

בכל הנוגע לחריזה, עם הספרים נתי בית אפשר להיות רגועים. בית הוא כנראה סופר הילדים העכשווי החרזן הטוב ביותר בנמצא. הפרוזה שלו מלאת תנופה, עניין, דרמה, משחק והפתעות

החוויה היא המסר החוויה היא המסר ספרות

החוויה היא המסר / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של ג'ני מייליכוב, "מכונת העננים של לונה"

ההתייחסות לחלומות קלילה בהרבה משום שהיא משוחררת מעול הציפיות ומתכתיבים חברתיים. המיקוד של מייליכוב הוא בביטוי יצירתי, אפשרי ומוחשי של הגשמה; כזה שהעולם הסיפורי שיצרה מכיל אותו על אף ואולי בזכות היותו פלאי ומיוחד כל כך.

אחיזה רופפת אחיזה רופפת ספרות

אחיזה רופפת / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של מאיר שלו ומישל קישקה, "השן שהתנדנד לה הילד"

ההיפוך המשעשע בדבר שן שמתנדנד לה הילד במקום ילד שמתנדנדת לו שן, מתפקד כשם מוצלח לספר. יש בו משהו היתולי שתופס מיד את תשומת הלב משום החריגה מהמצב המקובל והמוכר בהתפתחות של ילדים.

דיוקן אלגנטי ונוגע ללב דיוקן אלגנטי ונוגע ללב במה ומסך

דיוקן אלגנטי ונוגע ללב / יותם שווימר

רשימת ביקורת על הסרט התיעודי "גשם בעיניים"

זהו סרט אישי מאוד. ניכר כי היוצר ביקש להתחקות אחר חייה של אימו דרך תיעוד פרסונלי-רגשי, ועל ידי כך גם לומר דבר-מה על המהות שלה כסופרת. זוהי החלטה חשובה ואף מכרעת לגבי סרט תיעודי שבמרכזו דמות ציבורית מוכרת

מחוץ לקופסא מחוץ לקופסא כללי

מחוץ לקופסא / יותם שווימר

ביקורת על הספר "ויל גרייסון ויל גרייסון" מאת ג'ון גרין ודיוויד לוויתן

ספרות להטבפא"קית לילדים ולנוער, בדומה לכל ספרות שנתפסת כנישתית, קטגורית ולא מיינסטרימית במובהק, מובחנת על ידי תחום המו"לות והביקורת, ובדרך כלל תהיה בעלת מאפיינים זהים וכוונות חברתיות דומות.

ניצחון הדמויות ניצחון הדמויות ספרות

ניצחון הדמויות / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של דנה אלעזר-הלוי, "אור נגד פז"

אלעזר-הלוי נעזרת בחבורת הילדים עליה היא כותבת ובדינמיקה המסוימת של היישוב כדי לכתוב על נושאים כגון שררה, חוסר צדק וחוסר הוגנות, אי שוויון, תסכול חברתי ודיכוי. היא עושה זאת דרך דמותה של ראשת היישוב ופעולותיה הידועות לכול

לרשימות נוספות
תום עכשווי תום עכשווי ספרות

תום עכשווי / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של דבורה בושרי ואיתן אלוא, "טוק טוק טוק, דופקים בדלת!"

יעל של בושרי היא ההפך הגמור מהענק מ"הענק וגנו": ביתה פתוח לרווחה ומהווה מרחב בטוח, יצירתי ומעודד לבילוי, מנוחה ולימוד. בחסות טקסט מתנגן ונימה משועשעת וקצבית, בושרי מציגה אפשרות של אחווה, שכנות טובה וידידות

החוסר שיוצר את השלם החוסר שיוצר את השלם ספרות

החוסר שיוצר את השלם / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של קימברלי ברובייקר ברדלי, "המלחמה שהצילה את חיי"

איידה היא גולמית מאוד, בורה; אמנם סקרנית ומעלה שאלות ותהיות מוסריות ולעתים פילוסופיות ממש, אך היא עושה זאת בתום ומתוקף מצב החוסר האימננטי שבו היא שרויה.

חגיגה של תפיסה ילדית חגיגה של תפיסה ילדית איור

חגיגה של תפיסה ילדית / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של אורית גידלי ועומר הופמן, "חד-קרן מסוג קרנף"

משום שעפריקי לא הסתפקה בהתנגדות עיקשת שהקרנף הוא חד-קרן, אלא יצרה חיבור ייחודי בין העובדה הקונקרטית לתפיסה הסובייקטיבית, היא וחברותיה ניכסו לעצמן את נקודת המבט החיצונית המדכאת, ודרך השפה קבעו בעלות על הביטוי העצמי שלהן.

להיות אדם בעולם להיות אדם בעולם איור

להיות אדם בעולם / יותם שווימר

על ביטויים של עצמאות בשלושה ספרים ילדים ישראלים

בהתאמה לעידן הכלכלי הנוכחי, שבו יזמים צעירים הופכים למיליונרים בין-לילה, הילדים – שמחליטים למכור לימונדה כדי שיהיה להם מספיק כסף לקנות אופניים – הופכים לסנסציה. הביקוש הגדול למשקה המרענן הופך אותם לטייקונים של לימונדה ביתית

הגשמה של חלום ילדות הגשמה של חלום ילדות איור

הגשמה של חלום ילדות / יותם שווימר

על ספרה החדש של עינת צרפתי, "ארמון החול"

צרפתי נצמדת למאפיין סגנוני מרכזי שבא לידי ביטוי גם ב"השכנים", והוא ההצצה. את בניין הדירות הסטנדרטי שמאחורי כל דלת שלו מסתתר עולם ספציפי אותו מדמיינת הגיבורה, מחליף עתה ארמון חול המקבל אפיון מלכותי, מופרז

התחבטויות הלב ומתקתקות קיצונית התחבטויות הלב ומתקתקות קיצונית ספרות

התחבטויות הלב ומתקתקות קיצונית / יותם שווימר

על ספרם של מאיר שלו ואיתי בקין, "ככה זה כשאוהבים", ועל היעדר האהבה הזוגית בספרות לילדים

שלו משתמש בפער – הנהיר יותר למבוגרים מאשר לילדים – בין השכל ללב, בין תפיסות חברתיות לרגשות אינדיבידואליים, ומבנה מערך עלילתי שנתון כולו להתאהבות של הילד הגיבור, אשר גודשת את חייו ביתר שאת.

תכנים ישנים יותר »