יותם שווימר

הקול יוצא החוצה הקול יוצא החוצה ספרות

הקול יוצא החוצה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של אנג'י תומאס, "השנאה שנתתם"

גם בספר שמסופר בגוף ראשון ונצמד לתודעת הדמות הראשית, צריך לשים לב לרגעים מכוננים; רגעים של תובנה מסחררת, לקח שלא יישכח, או אמת פנימית שפורצת החוצה.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "חמישה מכוערים", "דובים לא מפחדים משום דבר", "שאקל ושפיץ שירות תיקונים"

קל לזהות את האירוניה שנשלחת את הקוראים, ויש משהו שובה לב באותו שיר הלל לכיעור, שמתחזק נוכח הקשר שנוצר בין החיות על בסיס הכיעור. מבלי משים כמעט נוצרת קליקה חברתית של יצורים, שהפכו את המכנה המשותף החיצוני ביניהם ממשהו שלילי למשהו חיובי, ולמקור של אחווה, שותפות גורל ואפילו גאווה.

המציאות עולה על כל חלום המציאות עולה על כל חלום ספרות

המציאות עולה על כל חלום / יותם שווימר

ביקורת על ספרן של רונית חכם ויאנה בוקלר, "סיפור שמתחיל בחלום"

יותר משמדובר בסיפור העוסק בתקופת השואה, זהו סיפור על דיאלוג. דיאלוג בין דורי בין סב לנכדתו, דיאלוג בין הווה לעבר, דיאלוג בין בדידות וניכור למשפחתיות ואינטימיות; דיאלוגים שונים המתאפשרים משום שמתקיים שיח שווה, מכבד, שבו כל אחד מהצדדים מרוויח משהו כמאזין או כמספר.

נפגש באמצע נפגש באמצע ספרות

נפגש באמצע / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של דורית רביניאן ודיוויד הול, "חתולה וארנבון מחליפים בתים"

הספר שכתבה רביניאן הוא ספר יפהפה. עד אמצע הסיפור, כאשר השניים הולכים לישון בדירה שאליה הגיעו להתארח, הוא כתוב נהדר, בחריזה ומצלול מוצלחים שמזכירים את ספריה המצוינים של לאה גולדברג

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "העננים אמרו לי", "לא לפי הספר"

השירים בספר כתובים בגוף ראשון ומשוקעים היטב בעולם ילדי בעל תודעה מפותחת, רגישות ושימת לב לפרטים. עיקר השירים עוסקים באינטראקציה עם מבוגרים (בעיקר הורים, בעיקר עוד יותר – עם אם), ובמציאות המטרידה והטורדנית שהיא מנת חלקם של "נמוכי הקומה" הצעירים.

במקצב פיל במקצב פיל ספרות

במקצב פיל / יותם שווימר

רשימת ביקורת על הספר "היה היה פילון אחד" מאת אדוארד אוספנסקי ואורה איתן

העלילה הסוריאליסטית והמשתנה תדיר הולמת את תחושת אי הוודאות והבלבול של הפילון, גיבור הסיפור, שהלך לאיבוד ואינו זוכר או יודע את הדרך חזרה; ובהתאמה – גם כלל לא בטוח מי הוא ומה הוא, שכן בעת מצוקה דומה כאילו הכול משתבש.

לרשימות נוספות
ראש תעשיית הדכדוך ראש תעשיית הדכדוך ספרות

ראש תעשיית הדכדוך / יותם שווימר

על ספרם של זכריא תאמר ורוני פחימה, "הילדים צוחקים"

"הילדים צוחקים" הוא דוגמה יפה מאוד לאופן שבו משל יכול להיות אפקטיבי מהבחינה החינוכית מבלי לוותר על ערך ספרותי. הוא גם דוגמה יפה לכוח שיש לאיור בספר מבחינת שימת הדגשים והעמקת אפשרויות הקריאה של הטקסט.

המספר היודע כול המספר היודע כול ספרות

המספר היודע כול / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של ינץ לוי, "כשסבא אליהו היה קטן"

ינץ לוי הוא מספר סיפורים. הוא אמנם סופר (וזה לא אותו דבר), אבל הכתיבה שלו נשענת כולה על האמנות העתיקה של מספרי סיפורים, ולכן קול המספר בכל ספריו משמעותי במיוחד.

הרמוניה בצבע אדום הרמוניה בצבע אדום ספרות

הרמוניה בצבע אדום / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של טובה שינברג וגיל-לי אלון קוריאל, "ליד עץ התות"

שינברג מצליחה על ידי שימוש חכם ומדויק במלים חוזרות ובמצלול עדין ומתקתק, לספר סיפור בעל עומק רגשי על חברות ונתינה, על הקשר שבין האדם לטבע, ועל הצורך של כל אחד מאתנו (ילדה או בובה) בחבר

מטען חורג מטען חורג ספרות

מטען חורג / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של סמואיל מרשק וליאורה גרוסמן, "גברת, רכבת וכלבלב"

גרוסמן מיטיבה ליצור תנועה בספר זה, ופריסת איורי הספר יוצרים תחושה של התקדמות ושל דרמה. הדמויות קומיות להפליא – במיוחד הדמויות של הסבלים בעלי מבני גוף שונים – והדמות הראשית, הגברת המגונדרת, בולטת ברזונה ובמלבושיה האלגנטיים והזוויתיים, וכמובן – הכובע המרשים.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת כללי

המהדורה המקוצרת / יותם שווימר

על הספרים "יואש", "סבא מסתיר הכול עם הגב", "כולם ראו חתול"

הגישה המשועשעת הזאת ומלאת האופטימיות ואף המשחקיות, מבקשת להניח את הבעייתיות הקונקרטית של הגודל הפיזי של הילד בתוך מרחב של אפשרויות, כמו רוצה לומר לילדים שיש יותר מדרך אחת להסתכל על דברים, והכול תלוי בנקודת המבט ובאופן שבו אתה בוחר לחוות את הדברים

הסנאי כמשל לכמיהה הסנאי כמשל לכמיהה ספרות

הסנאי כמשל לכמיהה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרן של אבירמה גולן ורעיה קרס, "אולי יבוא סנאי"

גולן, בחוכמה רבה, בוחרת בצמצום ומוותרת על הסברים וקישורים שאנו מרבים לראות בספרי ילדים, על אף שהם אינם הכרחיים, ודאי מתוקף היחסים בין הטקסט והאיור. היא מניחה את הכמיהה של הגיבורה כעובדה מוגמרת שאינה זקוקה לנימוק.

תכנים ישנים יותר »
« תכנים חדשים יותר