מאמר
איך מציירים יומן? / מיכל פז-קלפ
המעבר מאמנות של מילים בלבד לאמנות שמשתמשת בשפה כתובה ובשפה חזותית גם יחד מחייב צמצום של הטקסט ומציאת דרכים אחרות לסיפור העלילה. וזה לא תמיד פשוט.
ההרפתקה היא אשלייה - על המופתיות בספרי "ג'ינג'י" / רחלי רוטנר
"ג'ינג'י" היא, בעצם, ההיפך מסדרת הרפתקאות. היא סדרת אנטי-הרפתקאות. אלו ספרים על ילדות. לא ילדות נועזת והירואית כמו אצל השביעיות והחמישיות של אניד בלייטון, לא ילדות מרגשת ותמימה כמו אצל פרנסס הודג'סון ברנט. ילדות מפוכחת, ריאליסטית, מאכזבת.
התגוננות מפני עולם שבו דמויות עלולות להיעלם / אסתי הלפרין-מימון
לעדי יש שני שבלולים, כלומר, שני בתים. איך חיים בשני בתים? איך זוכרים היכן אני ומתי? איך נפרדים בכל פעם מחדש מאמא או מאבא? ספר הילדים "שניים שבלוליים" של יעל גובר ונעם וינר עוסק בשאלות האלה.
חוק האם: אתיקה - על שירי הילדים של לאה גולדברג / מאת: גדעון טיקוצקי
בִּמקום פנטזיה מוחלטת, גולדברג מציעה לקוראיה הצעירים התבוננות אחרת על המציאוּת ובתוכה. כך זוכה השגרה לא אחת להפלאה – שבתורה זוכה להסבר ריאלי. קסם או כישוף אפשריים רק בחלום, בדמיון או הודות לאמנות
אלה חוקי הפורמט / נעמה בנזימן
הפיכת הדף משמשת את הופר ליצירת מתח, כאשר האיור מרמז על ההמשך (זנבה של החתולה). כל כפולה נפתחת בפתרונה של הכפולה הקודמת ומסתיימת במשפט שנקטע ממש לפני סופו.
הדלתות של תום זיידמן-פרויד / מרית בן ישראל
יש פתח בגדר הכלונסאות; "שער", קורא לו הסופר, אבל תום מציירת רק רווח. ושימו לב שעל־פי ממדיו, הספר הוא בדיוק החתיכה החסרה להשלמת הגדר: הספר הוא השער, אומרת תום. ואם חושבים על כך, הספר – כל ספר – הוא למעשה אוסף של דלתות נייר שאנחנו פותחים בזו אחר זו בזמן הקריאה, באופן ליטרלי ומטפורי כאחד.