מאמר


איורים מחוללים דינמיות / ד"ר ניצה דורי
איורי ספריה של רינת הופר לילדים כמקדמי למידה דינמית
איוריה של הופר מתכתבים באופן מדויק עם הכתוב ויש הלימה ברורה בין השפה הכתובה לשפת האיור. את איוריה היא מכנה "טמונות". כוונתה היא שבכל תמונה טמונה גם מעין חידה, שעל הילד לפענח תוך העשרת עולם האסוציאציות שלו.


המסע אל עבר השינוי / רויטל קריצ'בסקי
על דחייה חברתית בספרות ילדים וב"הסיפור שאינו נגמר"
נראה כאילו ישנה הנחה סמויה בקרב כותבי ספרות הילדים כי ספרות הפעוטות כבר לימדה את כל שיש ללמד בתחום החיברות, ומכאן והלאה היחיד הגיע לשלמות ולא נותר אלא לעצב את החברה בכדי שתקבל אותו כפי שהוא ולא תפגע בשום צורה באינדיבידואליות שלו ובאישיותו הייחודית.


לברוא את הנמצא / אסתי הלפרין-מימון
מחשבות בעקבות ספרן של איריס אליה-כהן ותמי בצלאלי, "טל מחכה לרכבת"
האזכור של שני ספרי ילדים מן הקלאסיקה הישראלית מייצר תחושת מוכרות ושפה מילולית וויזואלית משותפת, המכניסה את הקורא אל תוך עולם בו המוכר עולה על הזר.



איך הפך אל היין לפרזנטור של קוקה קולה? / אבישי גרצ'וק
המודרניזציה של האלים האולימפיים בספר "פרסי ג'קסון וגנב הברק"
ריירדן משנה חלק מתכונות האלים המוכרות, אך מה שנשאר בולט הוא המעמד השמיימי של האלים. האלים אולי עוברים מעין תהליך של מודרניזציה בתכונות הפיזיות והמראה שלהם אך אפשר לראות בכך מעין מטמורפוזה.


כשהקורבן נאחז בקללה / אריאלה בארכה בן-דב
על קללות, אמונות ופסיכולוגיית העצמי
אם המטופלים לא מאמינים ביכולת הריפוי שלהם או באפשרותה של תרופה או שיטת טיפול זו או אחרת לעזור להם, הגוף שלהם באמת יתקשה להבריא. מי היה מאמין שתופעות פסיכולוגיות-מדעיות אלה מצאו את דרכן גם אל תוך ספרות הילדים והנוער.


הכול סליים / שרון קנטור
מהו בעצם הסליים, ומדוע מדובר באחת התופעות החשובות ביותר של תקופתנו?
הסליים מעצבן אותנו כי אנחנו לא מבינים אותו. מהו? איזו הנאה מוצאים בו הילדים (ובואו נעזוב כבר בשלב זה את הפוליטיקלי קורקט ונקרא להם ילדות)? למה הוא טוב פרט להיאחזותו העיקשת בשערות ובריפוד הספה?