מאמר

קריאה? - לא, תודה! קריאה? - לא, תודה! ספרות

קריאה? - לא, תודה! / יסמין אלעד

איך לעודד קריאה אצל סרבני קריאה, ועל התפקיד החשוב של ספרניות

כספרנית, כמובן שגם אני מונעת מאינטרסים (ובראשם, אני מעוניינת בכמה שיותר קוראים בספרייה), אבל אני באה ממקום אחר - המטרה שלי היא שהילד ייקרא. קריאה בעיניי היא ערך בפני עצמו. ערכה לא נמדד בתועלת שהיא מביאה, או במטרה שהיא משרתת.

שואגות מתוך דפי הספר שואגות מתוך דפי הספר ספרות

שואגות מתוך דפי הספר / טל ברייר בן מוחה

על היעדרן של דמויות נקביות בספרות הילדים, ומשמעות ההיעדר הזה

מלבד העדרן של חיות גיבורות ממין נקבה בספרות הילדים, חשוב להתבונן בתפקיד הניתן לחיות הנקבות בעולם הספרותי. לעומת עמיתיהן הזכרים, המקום המיועד להן הוא בדרך כלל מקום האובייקט, הסבילה, מקום מקובע וסטראוטיפי: פעילותן, תפקידן, ומחשבותיהן משקפות ומקבעות חשיבה מוטה מגדרית

להצביע על הפגם הנסתר מעיני כולנו בעולם המודרני ועל המחיר שאנחנו משלמים להצביע על הפגם הנסתר מעיני כולנו בעולם המודרני ועל המחיר שאנחנו משלמים ספרות

להצביע על הפגם הנסתר מעיני כולנו בעולם המודרני ועל המחיר שאנחנו משלמים / יחיעם פדן

מאמר העוסק בחשיבות של ספרו האהוב של מיכאל אנדה, "מומו"

מומו" הוא ספר נפלא ויחיד במינו, ובמרכזו משל על החיים המודרניים ועל השפעתה המשתקת של שגרת החיים החדשה: שעות עבודה ארוכות, מקום עבודה ובו לא רק מסעדה אלא גם מכון כושר, פנאי מצומצם, מתוכנן עד השנייה האחרונה. באמצעות נערה אחת עשויה לבלי חת נבנית פנטזיה המזכירה באורח מפחיד את המציאות שרבים חיים בה היום.

להמציא ילדות ישראלית להמציא ילדות ישראלית ספרות

להמציא ילדות ישראלית / יפה ברלוביץ

על "דבר לילדים" ועל "הבוקר לילדים"

"הבוקר לילדים" ראה נגד עיניו מודל של "ילד טוב ארץ ישראל": מחונך, חרוץ, ונאמן לעמו ולמולדתו. גם "דבר לילדים", כמובן, צידד במודל דומה, אלא שהוא עטף אותו בכמיהה אין קץ לאדם-עברי-חדש, שכולו חופש ופתיחות ועליצות כובשת (כמו הילדים והילדות בציוריו של נחום גוטמן, שהיה צייר הבית).

סנופי מכה שנית סנופי מכה שנית ספרות

סנופי מכה שנית / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק שני

כאשר קוראים את הטקסט בנפרד מהציור, הוא משאיר רושם אחר, הרבה יותר מדכא, אפל ומייאש. נדמה כאילו הקו הקליל של שולץ מונע מהעצב לזלוג החוצה, תוחם אותו בגבולות הפאנל, מרכך והופך אותו קל לעיכול.

סנופ דוגי דוג סנופ דוגי דוג ספרות

סנופ דוגי דוג / רחל סטולרו-חיים

על רצועת הקומיקס "פינאטס" ועל הרומן הגרפי שמבוסס עליה וראה אור בעברית - חלק ראשון

הסיפור של "פינאטס" הוא בבסיסו סיפור טראגי-קומי - כל הדמויות שואפות לקבל דברים שלעולם אינן מצליחות להשיג, אך בלית ברירה ממשיכות לשאוף ולייחל אליהם, מכוח האינרציה של החיים ושל מבנה האישיות שלהם.

לרשימות נוספות
"אבל מי הוא כאן הילד אִינוֹ" – בין ילדים למבוגרים בשירת נורית זרחי "אבל מי הוא כאן הילד אִינוֹ" – בין ילדים למבוגרים בשירת נורית זרחי ספרות

"אבל מי הוא כאן הילד אִינוֹ" – בין ילדים למבוגרים בשירת נורית זרחי / רתם פרגר וגנר

על שירתה של נורית זרחי לילדים ומופעי הילדות בשירתה למבוגרים

הרי זה כאילו אורפיאוס היורד אל השאול, כלומר הדוברת היורדת אל מחוזות מות השיר, בוראת מחדש את שירתה תוך שימוש בשפת ילדים ובין שאר הדברים המפליאים היא יוצרת, בשל השימוש בשפת ילדים וההתיילדות העמוקה, יחס אינטימי אל הלא מובן.

שעת הסיפור שנמצאת מחוץ לזמן שעת הסיפור שנמצאת מחוץ לזמן ספרות

שעת הסיפור שנמצאת מחוץ לזמן / תום בייקין-אוחיון

על החשיבות בשעת הסיפור, והמאבק להחזירה לחיינו

במקום הבטוח הזה שכל כולו השתתפות, אפשר לדבר על הדברים ממקום אחר, פחות שיפוטי ויותר משתף. אפשר ללמוד קצת על העולם של הילד, על מערכות יחסים שלו עם חבריו, על הדאגות שלו וההישגים שלו, ולנסות ביחד לגבש אסטרטגיה לקראת המחר. לכן מותר ואפילו כדאי שלא לקדש את הספר בשעת הסיפור. הספר הוא כלי בידנו, הוא לא המטרה.

דיסני-טופיה או: "ילד, אתה לעולם לא תגיע לארץ המחר" דיסני-טופיה או: "ילד, אתה לעולם לא תגיע לארץ המחר" רשימות ומאמרים

דיסני-טופיה או: "ילד, אתה לעולם לא תגיע לארץ המחר" / יוני שלמון

על דיסני - האדם והתאגיד ועל החלום שיצר ושברו דרך הסרט "בחזרה למחר"

אם השראה היא רמאות? הרי דיסני אומר לנו: "אם תבקשו משאלה היא תתגשם" ו"עם אבקת פיות תוכלו לעוף" ו"עם מדע ויצירתיות אפשר לתקן את העולם" ואז אנחנו גדלים ואנחנו כועסים על העולם שמתגלה לנו. ואז אנחנו רואים שהדמויות המחייכות ששרות "זה עולם קטן" הן לא רק רובוטים אלא הן גם (אבוי!) חלק מתאגיד משומן שמוכר חלומות!

למפות את הטריטוריות הנעלמות למפות את הטריטוריות הנעלמות במה ומסך

למפות את הטריטוריות הנעלמות / נעה מנהיים

מסע בהיסטוריה של הרגשות בעקבות הסרט "הקול בראש"

לאחרונה התגייסו אולפני "פיקסאר" למשימה, ולאחר שהוכיחו כי לצעצועים יש רגשות ("צעצוע של סיפור"), לדגים יש רגשות ("מוצאים את נמו") ולמכוניות יש רגשות ("מכוניות"), הם מתפנים לגלות כי גם לרגשות יש רגשות. "הקול בראש", סרטו החדש של הבמאי פיט דוקטר, שנולד מניסיונותיו להבין מה לעזאזל מתרחש במוחה של בתו הצעירה, מתבסס באופן הדוק על מחקרים עדכניים בתחום המוח, ועוסק בחמישה רגשות בסיסיים, וסצנת הסיום שלו מבהירה כי הם משותפים לכל בני משפחת היונקים, כולל כלבי בית וחתולי מחמד: שמחה ועצב, גועל, כעס ופחד.

על המחלוקות ועל האהבות על המחלוקות ועל האהבות ספרות

על המחלוקות ועל האהבות / ד"ר שי רודין

על סדרת הספרים "להתבגר" מאת גלילה רון פדר עמית והעיבוד הטלוויזיוני שלה

סדרת הספרים "להתבגר" הינה סדרה חלוצית לבני הנעורים לאור השימוש בפואטיקה החדשנית שיצרה גלילה רון פדר עמית: כל ספר בסדרה עוסק בדמות של נער או נערה הלומדים באותה הכתה עם הנערים והנערות שמשמשים גיבורים בסדרה. זוהי הזדמנות נדירה במסגרתה כל נער בכתה הופך לגיבור למשך ספר אחד בסדרה ונקודת מבטו מוצגת בפני הקורא באופן בלעדי. כל דמות בסדרה מוצגת על ייחודה, קשייה ובעיקר, לאור ההצלבה בין נקודות התצפית השונות, על הפער שבין האופן שבו היא חווה את עצמה, לבין האופן שבו יתר תלמידי הכתה חווים אותה.

"מהרגע שנתת לו את שמו הוא קיים מאז ומעולם" "מהרגע שנתת לו את שמו הוא קיים מאז ומעולם" רשימות ומאמרים

"מהרגע שנתת לו את שמו הוא קיים מאז ומעולם" / שרי אילן

הסיפור של "הסיפור שאינו נגמר" ופסיכולוגיית-העצמי

לדעתי אנדה מתאר עולם חולה שההרס בוא אינו רק הרס פיזי נורא אלא גם הרס של רוח האדם. הלא-כלום מכרסם ברוחני ובמוסרי. הלא-כלום מזכיר הן בחזותו והן במהותו את העיוורון הלבן של סאראמגו. התבגרותו של אנדה עברה עליו בצל עליית הנאציזם. הוא עצמו השתמט מהגיוס לצבא הגרמני בגיל 16 והצטרף לתנועה אנטי-נאצית. קוהוט, שהוא בן תקופתו, בהתייחסו לחורבן שהביא עמו הנאציזם כותב גם על המחיר המחריד של עולם נטול אמפתיה. מרגש לחשוב כי גם אנדה וגם קוהוט, אף על פי שעולמם וחייהם הושפעו ישירות מהנאציזם, נותרו בני אדם כה אופטימיים; כתיבתם מעידה על הפוטנציאל האנושי ליצור עולם טוב יותר.