מאמר

למפות את הטריטוריות הנעלמות למפות את הטריטוריות הנעלמות במה ומסך

למפות את הטריטוריות הנעלמות / נעה מנהיים

מסע בהיסטוריה של הרגשות בעקבות הסרט "הקול בראש"

לאחרונה התגייסו אולפני "פיקסאר" למשימה, ולאחר שהוכיחו כי לצעצועים יש רגשות ("צעצוע של סיפור"), לדגים יש רגשות ("מוצאים את נמו") ולמכוניות יש רגשות ("מכוניות"), הם מתפנים לגלות כי גם לרגשות יש רגשות. "הקול בראש", סרטו החדש של הבמאי פיט דוקטר, שנולד מניסיונותיו להבין מה לעזאזל מתרחש במוחה של בתו הצעירה, מתבסס באופן הדוק על מחקרים עדכניים בתחום המוח, ועוסק בחמישה רגשות בסיסיים, וסצנת הסיום שלו מבהירה כי הם משותפים לכל בני משפחת היונקים, כולל כלבי בית וחתולי מחמד: שמחה ועצב, גועל, כעס ופחד.

על המחלוקות ועל האהבות על המחלוקות ועל האהבות ספרות

על המחלוקות ועל האהבות / ד"ר שי רודין

על סדרת הספרים "להתבגר" מאת גלילה רון פדר עמית והעיבוד הטלוויזיוני שלה

סדרת הספרים "להתבגר" הינה סדרה חלוצית לבני הנעורים לאור השימוש בפואטיקה החדשנית שיצרה גלילה רון פדר עמית: כל ספר בסדרה עוסק בדמות של נער או נערה הלומדים באותה הכתה עם הנערים והנערות שמשמשים גיבורים בסדרה. זוהי הזדמנות נדירה במסגרתה כל נער בכתה הופך לגיבור למשך ספר אחד בסדרה ונקודת מבטו מוצגת בפני הקורא באופן בלעדי. כל דמות בסדרה מוצגת על ייחודה, קשייה ובעיקר, לאור ההצלבה בין נקודות התצפית השונות, על הפער שבין האופן שבו היא חווה את עצמה, לבין האופן שבו יתר תלמידי הכתה חווים אותה.

"מהרגע שנתת לו את שמו הוא קיים מאז ומעולם" "מהרגע שנתת לו את שמו הוא קיים מאז ומעולם" רשימות ומאמרים

"מהרגע שנתת לו את שמו הוא קיים מאז ומעולם" / שרי אילן

הסיפור של "הסיפור שאינו נגמר" ופסיכולוגיית-העצמי

לדעתי אנדה מתאר עולם חולה שההרס בוא אינו רק הרס פיזי נורא אלא גם הרס של רוח האדם. הלא-כלום מכרסם ברוחני ובמוסרי. הלא-כלום מזכיר הן בחזותו והן במהותו את העיוורון הלבן של סאראמגו. התבגרותו של אנדה עברה עליו בצל עליית הנאציזם. הוא עצמו השתמט מהגיוס לצבא הגרמני בגיל 16 והצטרף לתנועה אנטי-נאצית. קוהוט, שהוא בן תקופתו, בהתייחסו לחורבן שהביא עמו הנאציזם כותב גם על המחיר המחריד של עולם נטול אמפתיה. מרגש לחשוב כי גם אנדה וגם קוהוט, אף על פי שעולמם וחייהם הושפעו ישירות מהנאציזם, נותרו בני אדם כה אופטימיים; כתיבתם מעידה על הפוטנציאל האנושי ליצור עולם טוב יותר.

בוא נלך ביחד לאיבוד בוא נלך ביחד לאיבוד ספרות

בוא נלך ביחד לאיבוד / ד"ר ניצה דורי

מוטיב ההליכה לאיבוד בספרות ילדים

בשלב הזה (גיל שנתיים-שלוש) ילדים מתחילים להבין שגם להם וגם לכל הסובבים אותם יש קיום עצמאי. אם עד עכשיו הוא חווה את הוריו כחלק ממנו, הרי שעכשיו הוא מתחיל להבין שזה לא כך וההורים הם ישויות נפרדות. הם הולכים וחוזרים ומתקיימים בין לבין, גם כשהוא לא נמצא אתם או לא רואה אותם. דבר דומה מתרחש גם לגבי הצעצועים שלו. מבחינת ילד בן שנתיים וחצי זו הבחנה לא קלה ובכלל לא פשוטה: הוא רוצה שכל מה שחשוב לו ומוצא חן בעיניו יהיה שייך לו ורק לו, והמחשבה על כך שהוא צריך לחלוק בדברים האלו עם אחרים היא בלתי נסבלת עבורו.

ביצים הוא לא מטיל, חלב הוא לא נותן ביצים הוא לא מטיל, חלב הוא לא נותן איור

ביצים הוא לא מטיל, חלב הוא לא נותן / תמר הוכשטטר

על דמותו של האב בספריו של דויד גרוסמן

בהופכו לבעלי-חיים משולחי רסן, מפחידים, הבזים למטלות הוריות, מספר האב סיפור המובלע במשחק המשעשע המוצג לקוראים. סיפור זה עוסק במאבקו הפנימי בין גבריותו לאבהותו. בגעגועיו ל"יערות אפלים" המסמלים את ימיו כצייד נודד, חסר מחויבות ובית. זהו גם שיעור מרומז לאיתמר ש"בכלל לא ידע שבתוך אבא שלו מסתתרות כל החיות האלה".

"אני מכאן" – מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות, מתש"ח ועד תשע"ד (או – מסע של אלף מילין מתחיל בעפרון מחודד אחד) "אני מכאן" – מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות, מתש"ח ועד תשע"ד (או – מסע של אלף מילין מתחיל בעפרון מחודד אחד) איור

"אני מכאן" – מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות, מתש"ח ועד תשע"ד (או – מסע של אלף מילין מתחיל בעפרון מחודד אחד) / ליאורה גרוסמן

מסע בנבכי אוצרות של תערוכת איור, ומה כל זה אומר על ייצוג ילדי בספרות מאוירת

במהלך אצירת התערוכה, הבנתי שהנושא הזה לא נולד עבורי עם הספר של טלי. למעשה, אני עוסקת בנושא הזה מאז שעליתי ארצה מליטא בגיל חמש. מישהו שנולד כאן אולי לא יבין זאת, אבל מי שהגיע לפה ממקום אחר לנצח ישאל את עצמו – מה זה להיות ישראלי? מה נחשב לישראלי? איזה סממנים חיצוניים יש לישראלי? ובהקשר של הספר שהיה עלי לאייר – איך נראה ילד ישראלי? רחוב ישראלי? בניין ישראלי? בית ישראלי? זה הוביל לשאלה – מהי מערכת הסמלים הישראלית? מהם המנהגים המקומיים, שאין למצוא במקום אחר? מהו סולם הערכים המקומי? מה אנחנו לא מציירים? כל אלה הפכו לשאלות, אותן בדקתי בתערוכה.

לרשימות נוספות
על מלאכת האיסוף והליקוט על מלאכת האיסוף והליקוט ספרות

על מלאכת האיסוף והליקוט / ד"ר ניצה דורי

סקירה דיאכרונית של אנתולוגיות ספרות ילדים מתקופת קום המדינה ועד ימינו

לאנתולוגיות של ספרות הילדים שנוצרו מראשית היצירה העברית לילדים ועד ימינו היה תפקיד כפול: מחד, כינוס החומר ומאידך הרצון לשמר את יצירות העבר ולהוסיף עליהן יצירות חדשות כדי לחשוף את הילדים למורשת הספרותית הקדומה שנכתבה עבורם וגם ליצירות בנות זמנם. האנתולוגיות נוצרו הן לפי צורך ז'אנרי (הצורך בכינוס שירי ילדים, הצורך בכינוס סיפורי משפחה, הצורך בכינוס שירים על בעלי חיים וכדומה) והן לפי טעמו של המלקט והעורך.

מפחיד, מעצבן וזקוק לחברים מפחיד, מעצבן וזקוק לחברים ספרות

מפחיד, מעצבן וזקוק לחברים / לוס אוריה מיטלמן

אמפתיה והתנהגות פרו חברתית בספר "התנין העצוב והזבוב"

הספר נפתח בנקודת מבטו של תנין – בעל חיים מאיים למדי, גם אם אקזוטי ומסקרן. הדואליות הזאת בין המפחיד למסקרן היא במידה רבה סוד קסמו של התנין, המעלה מידית אסוציאציה של דינוזאור (שהמאייר, בסיל, מחזק באמצעות עיצוב הרקעים הכמו-פרהיסטוריים). התנין עצוב מאוד, ועצבות זו משפיעה על חזותו המאיימת. התנין כה עצוב עד כי "השמש נראתה לו כמו שלולית של דמעות". הדימוי היפה הזה מגלה את הפער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית המושפעת מרגש, וכך נוצר אצל הקורא מרחק רגשי בטוח לחוות את הסיטואציה הכואבת.

הכל זהב: בחזרה ל"ערי הזהב הנסתרות" הכל זהב: בחזרה ל"ערי הזהב הנסתרות" במה ומסך

הכל זהב: בחזרה ל"ערי הזהב הנסתרות" / רז גרינברג

על תולדותיה של סדרת האנימציה המצליחה

המרכיבים הטכנולוגיים-פנטסטיים שנוספו ל-"ערי הזהב הנסתרות" אמנם הרחיקו אותה מהמקור הספרותי של אודל, אבל במישור האידאולוגי הסדרה לא רק שמרה על נאמנות למקור אלא אף התעלתה עליו. הכובשים הלבנים של אמריקה הוצגו בספרו של אודל כחבורה חמדנית ולעתים קרובות אלימה, אבל לא יוחס לה רוע של ממש. בסדרת הטלוויזיה, לעומת זאת, הוצגו מרבית אותם כובשים כטיפוסים מושחתים ומרושעים ששואבים הנאה מהתעללות באוכלוסיה המקומית.

כיצד "צמחה" המאיירת אורה איל מ"מעשה בחמישה בלונים" כיצד "צמחה" המאיירת אורה איל מ"מעשה בחמישה בלונים" איור

כיצד "צמחה" המאיירת אורה איל מ"מעשה בחמישה בלונים" / חוה יסעור

40 שנה ל"מעשה בחמישה בלונים" - פרויקט משותף עם מרכז מרים רות: התחקות אחר השפעת עיצוב הדמויות והסגנון ב"מעשה בחמישה בלונים" על יצירתה של אורה איל.

החלום ושברו; משאלות ופנטזיות והסיבות להתנפצותן החלום ושברו; משאלות ופנטזיות והסיבות להתנפצותן ספרות

החלום ושברו; משאלות ופנטזיות והסיבות להתנפצותן / ד"ר שמעונה פוגל

40 שנה ל"מעשה בחמישה בלונים" - פרויקט משותף עם מרכז מרים רות: מאפיינים סגנוניים ומהלכים פרשניים ב"מעשה בחמישה בלונים"

כחוקרת ספרות ילדים הטרידה אותי תמיד השאלה מדוע יצירה מסוימת הפכה לקלאסיקה, והאם אפשר לנבא שהיא תהיה רב-מכר. מירה מאיר מספרת כי בשעתו, כשמרים רות הגישה לה את "מעשה בחמישה בלונים" היו מי שהרימו גבה, וחשבו שהספר אינו ראוי. אחרי מאות אלפי עותקים כבר איש אינו שואל שאלות. במבט שטחי, בעיקר בקריאה לפעוטות, נתפס הספר בעיני רבים כאלמנטרי, פשוט ומהנה. אך חשיפת הצופן הסמוי המצוי ביצירה מלמדת על תפיסת עולם דו-משמעית ועל רבדים שונים אפשריים לפרשנותה.

לכל שפה צלילים משלה לכל שפה צלילים משלה ספרות

לכל שפה צלילים משלה / רוזלנד דעים

40 שנה ל"מעשה בחמישה בלונים" - פרויקט בשיתוף מרכז מרים רות. על סוגיות העולות מתרגום הספר לערבית

התרגום הספרותי הוא מעין העברת יצירה ספרותית משפה לשפה, תוך כדי שמירה על האותנטיות שלה, ובו זמנית הדגשת האוניברסליות שלה ועיבודה מחדש כך שתתקבל בשפה האחרת ובתרבות האחרת. המתרגם פוסע בזהירות בין הרצון לשמור על נאמנות לשפת המקור, לרבדים הלשוניים ולהיבטים הספרותיים שלה, לבין הצורך להיות גמיש כדי להתאים את תרגומו לשפה ולתרבות של השפה הקולטת את היצירה.