מוריס סנדק
ללכת לאיבוד ולמצוא גן עדן קסום - הצצה לתערוכה "פעם עץ ביער"
אביטל וכסלר ועפרה אייל על תערוכה מיוחדת בפסטיבל "אאוטליין"
היער הוא מקום משכנם של יצורי הדמיון, השדים שבחשכה, המפלצות, הסכנות, ההפתעות, המרחק מהמבוגרים האחראים, וטמונה בו גם האפשרות ללכת לאיבוד ולמצוא גן עדן קסום.
מה קורה ומעניין - יולי 2019
תערוכות, קולות קוראים וחדשות מתעשיית תרבות הילדים המקומית והעולמית
תרגומים ביפנית וערבית לקלאסיקות, אלימות משפחתית בספרות ילדים, שירה לילדים מליסבון ומדריד, ייצוג שונות ומוגבלויות בספרות ישראלית, טעימה אמנותית מהמאה ה-16 ועוד
המהדורה המקוצרת / יותם שווימר
על הספרים "מאה ושש דרוריות חביבות", "המלך אמר", "לשיר!"
הגמישות של הדמויות, ו"תנאי השטח" המשתנים ונמתחים מהווים אלמנט משחקי בפני עצמו, וכך יוצרת ברגמן מלאות משחקית בטקסט ובאיור, ומדגישה את החוויה המשעשעת והמהנה שעוברת החבורה.
המקום שבו נמצאים יצורי הפרא (וחבריהם)
50 שנה ל"ארץ יצורי הפרא" - תערוכת מחוות ליצירה האלמותית
אחת הדרכים לקבוע אם יצירה אמנותית נכנסה לקאנון היא בבחינת הדיאלוגים שיצירות אחרות מנהלות אתה לאורך השנים, ומידת השפעתה על התרבות הגבוהה והפופולרית גם יחד. עם הופעתו לאור לראשונה, "ארץ יצורי הפרא" שכתב ואייר מוריס סנדק, הכה גלים והסעיר את ארצות הברית. גישתו הייחודית והמקורית של סנדק ליצירת פיקצ'רבוק וההבנה העמוקה שלו לנפש הילדים מופיעות בצורה מבריקה באחד הספרים המשפיעים והחשובים ביותר של ספרות הילדים העולמית. הספר תורגם לעברית על-ידי אוריאל אופק בשנת 1984 ופורסם בהוצאת "כתר". בימים אלו רואה אור מהדורה חדשה וחגיגית במלאת חמישים שנה לספר, וזוהי הזדמנות מצוינת להציג את השפעתו של הספר, ואת הדיאלוגים שיצרו עמו יוצרים מאוחרים.
שפת הדמיון - בטקסט ובאיור / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרם של פיטר בנטלי והלן אוקסנברי, "המלך ג'ק והדרקון"
יחסי דמיון ומציאות מזינים ספרי ילדים רבים. סופרים נוטים להצביע על טשטוש הגבולות בין שני הקטבים האלו (או קטבים לכאורה), במהלך תקופת הילדות. ספרם של פיטר בנטלי והמאיירת הלן אוקסנברי "המלך ג'ק והדרקון" (תרגום: רימונה די-נור, הוצאת כנרת) מתווסף לשורה ארוכה של ספרים שעניינם דמיון ואמצאה, חדוות היצירה מאַין ומשחק. אבל הוא עושה גם הרבה מעבר לכך.
הרחק מארץ אדוני הפרא / יותם שווימר
כמה מחשבות על פוליטיקה ישראלית, מוריס סנדק ויחסי אמון
כתב העת שלנו הוא פוליטי, כשם שכל דבר הוא פוליטי. אבל "הפנקס" אינו זירה פוליטית, לפחות במובן זה שהוא חף משחיתות, מקומבינות, ממניפולציה, שהן, לצערנו, מאפייניה הבולטים של הפוליטיקה.