מילים

זרותן של חיות האדם זרותן של חיות האדם איור

זרותן של חיות האדם / עידן ברנדלר

רשימת ביקורת על ספרם של אלן סרג' דיזוטפ ודלפין רנו, "עט המתנה"

אפיון נוסף למבוגרים הסובבים את ליאו, חוץ מחוסר ההבנה של אותו פלא הגלום בעט, הוא היותם מתוארים באיור כבעלי חיים לבושים, ואפשר אף להוסיף: במיטב מחלצותיהם - מנעליים ועד כובעים.

מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי כללי

מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי / אמי כהן

טור חמישי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

אבל סנופקין, ששמות, ככל רכוש אחר, לא מעניינים אותו באמת, נדרש בערב אביב אחד להעניק שם ליצור אחר. חי זנבי.

אוֹטוֹסְטְרָדָה אוֹטוֹסְטְרָדָה יצירה מקורית

אוֹטוֹסְטְרָדָה / גיל ברנד, איורים: ג'ני שוקין

בלעדי - יצירה מקורית על שפה ומילים

"בוקר טוב", פותחת אמא במילות ברכה, כי הן היו הראשונות להידחף ממנה החוצה. המון מילים מחכות שם בתור, נדחפות. וכשאני אומר המון, אני מתכוון לים של מילים, מילים כמו חול, כמו דוכן סנדוויצ'ים שמגיע עד השמיים, כמו כוכבים של עשר גלקסיות ביחד, ממש יערות גשם של מילים שמרגישות בטוחות אצל אמא, מספיק בטוחות כדי לעזוב אותה בלי ללכת לאיבוד.

הלשון ככוח בורא הלשון ככוח בורא ספרות

הלשון ככוח בורא / גיל הראבן

רשימת ביקורת על ספרם של יהודה ויזן ונועה ויכנסקי, "אצל הילל ולילית מהעיר הגלילית"

אני מאמינה שילדים ניחנו באהבה, אולי מולדת, ללשון. כשאין מקלקלים אותם בתזונה דלה ומתיילדת, הם נהנים להשמיע צירופים כמו "סופרקאלהפרג'ליסטיק" ו"טיראנוזאורוס רקס". בילדותי, אני נזכרת, התאמנתי על "פנאומונואולטרהמיקרוסקופיק".

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "חנות הספרים של המכשף הרשע", "אספן המילים" ו"עץ במדבר"

אפילו הזמן בסיפור מתעתע לעתים בקוראים, שכן חלקים נרחבים ממנו מנוסחים כך שאפשר היה למקם אותו כמעט בכל תקופת זמן בהיסטוריה, מה שיוצר רגעים מהנים של מצמוץ מבולבל, כשמופיעים פה ושם אזכורים המסירים לרגע את המעטה הקסום וחושפים כי הסיפור מתרחש ללא ספק במאה העשרים ואחת