מעיין לירון

רומן רוסי זעיר רומן רוסי זעיר במה ומסך

רומן רוסי זעיר / מעיין לירון

על מופע תיאטרון הבובות "פטרושקה"

במיניאטורות יש משהו כובש, קצת כמו מה שחשים כשמתבוננים בכף ידו של תינוק; עולם שלם מגולם בתוך דבר זעיר כל-כך, אך עם זאת מדויק וציורי. למיניאטורות יש השפעה גדולה אף יותר - לפחות כך אני סבורה - על ילדים. הן מאפשרות לילד, שחווה את העולם הגדול שסביבו מקוטן קומתו, לחוש את המצב ההפוך מול אביזר המייצג חיים "קטנים" יותר וניתנים לשליטה.

מה צריך להרגיש כשמאזינים לאופנבך מה צריך להרגיש כשמאזינים לאופנבך במה ומסך

מה צריך להרגיש כשמאזינים לאופנבך / מעיין לירון

ביקורת על הקונצרט "פינוקיו"

למופע, ובמיוחד מופע מוזיקלי, יש פוטנציאל אדיר לעורר רגש בקרב הצופים, אולם בשביל להעלות מופע שכזה יש צורך להתנתק מהרצון לחנך או להעביר מסר. הרגש מגיע ממקום כה אישי, ואין טעם להגיד לצופה מה עליו להרגיש. במפגש בין הצופה ליצירה עלולים להתעורר רגשות שונים שלא בהכרח תואמים את כוונת היוצר, ומה רע בכך? נהפוך הוא, זהו אחד מהסממנים של יצירה טובה.

המפצח האינטראקטיבי המפצח האינטראקטיבי במה ומסך

המפצח האינטראקטיבי / מעיין לירון

רשימת ביקורת על המופע "מפצח האגוזים" ועל הפעלת הקהל במופעי ילדים. האם זה טוב, ולמי?

החלק הזה בודאי מוכר להורים מהצגות רבות אחרות, כשמדביקים את המילה "ילדים" למילה "מופע". בין שתי המילים הללו, נולד חשש שילדים לא באמת יכולים להכיל את אותו מופע, ואז מתחילים לתפור התאמות רבות ומגוונות; "אינטראקטיביות" היא אחת מהן. במופע האינטראקטיבי נמחק הגבול שקיים בדרך כלל, בין הקהל ובין הבמה, והילדים הופכים להיות חלק ממנו.

"א' - ב' - גע – דע", אחת התערוכות אם לא ה' "א' - ב' - גע – דע", אחת התערוכות אם לא ה' במה ומסך

"א' - ב' - גע – דע", אחת התערוכות אם לא ה' / מעיין לירון

על מה מותאם ולא מותאם למשפחות היוצאות לפעילות תרבותית בישראל, דרך סקירת תערוכת הילדים בבית התפוצות

מיצגים ומופעים שניתן להגדירם כ"מותאמים לילדים", מאופיינים בישראל בדרך כלל בהרבה רעש, המולה והמוני אנשים (ולא, אלו לא הילדים האחראים הבלעדיים על הרעש, לרוב ישנה מוזיקה רועשת, הורים צועקים וכו'). גם המונח "מותאם למשפחה" אינו קיים בתרבות שלנו, שכן פעילויות רבות המוצעות לילדים הן כמעט בלתי נסבלות עבור ההורים, משום שאין התייחסות אמיתית למבוגר כקהל רלוונטי גם כן.