מרים ילן-שטקליס
כללי
מאובדן ואבל – לשיר / דפנה בן צבי
על בדידות בשירתה של מרים ילן שטקליס
ילן-שטקליס מחלקת את חייה לשניים: תקופה מאושרת של ילדות ונעורים, עד מות האם, ותקופה של אבל, בדידות וגעגוע, לאחריו. בעקבות האבל החליטה להפסיק לנגן – עד אז היא הפליאה לנגן בפסנתר, והיתה בדרכה לפתח קריירה כמוסיקאית – ולהתחיל לכתוב.
ספרות
הילדות בעיניים שונות / ד"ר גתית שמעון
קריאה ב "ילדה בודדת" למרים ילן-שטקליס וב"כובע קסמים" ללאה גולדברג
על פי רוב, תקופת הילדות נתפסת כתקופה מאושרת. מבוגרים נהנים להיזכר בנוסטלגיה בהתנהלות השלווה, נטולת הדאגות שהייתה מנת חלקם בגיל צעיר (הרבה) יותר.
ספרות
צחוק ועצב דרך סיפור וקצב / דפנה בן צבי
כמה מילים על כתיבה לילדים לקראת סדנת כתיבה בנושא
כמה מסובך לכתוב פשוט. כמו ללכת על חוט. ברצינות גמורה לכתוב שטות. ברצינות, ואולי בטעות. אם נחשוב לרגע על קסמו של האריה שניגב את עיניו בסמרטוט ורצה רק תות, נגיע אולי אל צליל המלה, אל מתיקותה, אל הרכות.
כללי
האיור הלא מתאים / מרית בן-ישראל
על גילויי חתרנות במספר איורים של בתיה קולטון לשירי ילדים - הרצאה ביום עיון לאיור ספרי ילדים בבצלאל
כשחיפשתי נושא להרצאה דפדפתי בעשרות ספרים מאוירים, ושמתי לב שכמעט כל האיורים, הנפלאים והדלים כאחד הם מאד קונפורמיסטיים. בהכללה גסה אפשר לומר שהמודל של היחסים בין הטקסט והאיור הוא מודל של נישואים מסורתיים.
כללי
"אלף סליחות ויזתא" / ד"ר אילנה אלקד-להמן, מכללת לוינסקי לחינוך
משוררות קוראות תיגר על מגילת אסתר
מגילת אסתר, למרות היותה חלק מריטואל בחג שכולו שמחה, היא יצירה מורכבת התובעת מקורא משכיל להתמודד עם שאלות מוסריות וערכיות רבות, שספרות הילדים בדרך כלל בחרה לא להתייחס אליהן.
