מרית בן-ישראל


הדלתות של תום זיידמן-פרויד / מרית בן ישראל
יש פתח בגדר הכלונסאות; "שער", קורא לו הסופר, אבל תום מציירת רק רווח. ושימו לב שעל־פי ממדיו, הספר הוא בדיוק החתיכה החסרה להשלמת הגדר: הספר הוא השער, אומרת תום. ואם חושבים על כך, הספר – כל ספר – הוא למעשה אוסף של דלתות נייר שאנחנו פותחים בזו אחר זו בזמן הקריאה, באופן ליטרלי ומטפורי כאחד.


למה טיטוס? למה רמברנדט? למה שמעון צבר? / מרית בן ישראל
סקירה מיוחדת של הפיקצ'רבוק מאת שמעון צבר בליווי רישומים של רמברנדט, "בוא הביתה, טיטוס!"
ופתאום, ילד ושמו טיטוס. ילד ככל הילדים. אמו עקרת בית ואביו צייר. צבר לא המציא את השם, אבל גם לא ניסה להעלים או להצניע או להתנצל עליו. הוא חוגג את ההיפוך בכותרת, בקריאה, "בוא הביתה, טיטוס!" ואני זוכרת היטב איך זה סדק והפך את היוצרות. ערבב את השחור בלבן.


"כתבתי את האמת על עצמי ועל חיי" - ראיון עם מרית ג"ץ בן ישראל
ראיון עם הסופרת לרגל פרסום מחודש של הספר "בנות הדרקון"
לא כתבתי את "בנות הדרקון" לשום גיל. כתבתי את האמת על עצמי ועל חיי, בצורת טרילוגיית הרפתקאות וקסם. היא נועדה לכל מי שרוצה לקרוא בה. לכל מי שזקוק לה, כי "סיפורים יכולים להציל".



מה קורה ומעניין - מרץ 2019 / עדי סברן
תערוכות, קולות קוראים וחדשות מתעשיית תרבות הילדים המקומית והעולמית
זוכי פסטיבל בולוניה 2019, גרסאות ל"טירה הנעה", פסטיבל הקולנוע לילדים בליסבון, טומי אונגרר, איור ארגנטינאי ועוד


שש סיבות שבגללן אני אוהבת את "הסיפור שאינו נגמר" / מרית בן ישראל
מסע אל נבכי יצירתו של מיכאל אנדה
העיקרון הזה שבו דברים לא קיימים עד שמגיעים אליהם, מתאר בלי משים את האופן הייחודי שבו צומח "הסיפור שאינו נגמר" (וגם את האופן שבו נכתב, מן הסתם, את האמון השלם של אנדה בכוח הסיפור, בלי ביטוחים ופיגומים). זה הופך את הקריאה הראשונה לחוויה פלאית ויחודית. ספוילרים יגזלו את הפלא הזה ולא יחזירו.


בעיות קשב וריקוד / תמר הוכשטטר
על אורחים שמסמנים בעיה, בלבול השפות והחלום האמריקאי
יש הרבה מן הדמיון בין שני הספרים שיצרו יחד אנה קמפ ושרה אוגילוי אשר ראו אור בעברית (הוצאת כנרת, תרגום: שהם סמיט ואמנון כץ). גם כותרות הספרים - "כלבים לא רוקדים בלט" ו"קרנפים לא אוכלים פנקייק" – נדמים כחלק מסדרה. שניהם עוסקים בפער השפות בין מבוגרים וילדים ובהכרת החברה החיצונית הנדרשת כדי לגשר על פער זה.