נטלי וקסמן-שנקר
איור
איור תחילה - נטלי וקסמן-שנקר
פרויקט כתיבת טקסט בהשראת איור
במסגרת פרויקט חגיגי של "הפנקס", המבוסס על המהלך של איור תחילה, שבו האיור קודם לטקסט הוצאנו קול קורא לציבור: כתיבת טקסט (שיר או סיפור) בהשראת איור של נטלי וקסמן-שנקר.
איור
שבע בום! נטלי וקסמן-שנקר
המאיירת מספרת על הספר "האיש שאהב עצים" בשש סקיצות (בערך) ואיור סופי
הסיפור עבר כמה וכמה גלגולים ברעיונות, בטקסט, בפריסה, באיורים ובמה לא עד שהתגבש לתוצאה שיצאה לאור. קשה לבחור במה להתמקד בכל הגלגולים והבלגן הזה, אבל החלטתי לבחור בקטע טקסטואלי קטן (שהשתנה רק במעט מאז ראשית גלגולי הספר ואולי לכן דווקא בחרתי בו כעוגן ) שממחיש כיצד התפתחו והשתנו האיורים וגם החלוקה לכפולות.
ספרות
המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין
על "סופי והפינגווינים", "פעם היינו משפחה" ו"דודה לאה מאת: שומיש"
מה זו משפחה? באיזו מידה קיימת עדיין קטגוריה "טבעית" כזו בעידן שבו ישנן פתיחות והכרה הולכות ומתרחבות בדגמים שונים של המוסד הזה? ועד כמה מרגיש כל אחד מאיתנו שיש לו מקום משמעותי במבנה המשפחתי הפרטי שלו, יהיה אשר יהיה?
איור
מכתבים מאוירים / אורנה גרנות וזוכי פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על-שם בן-יצחק לשנת 2014
מכתבים מאוירים מתערוכת האיור "איור זה כל הסיפור" המוצגת בימים אלה בספריית האיור באגף הנוער במוזיאון ישראל
כאשר מאייר זוכה בפרס או בציון לשבח אני מבקשת ממנו לשלוח לנו מכתב (אמיתי) עם מעטפה ובול (אמתיים) כדי שנציג אותם יחד עם תמונה (אמיתית) שמצלם עבורנו כבר שנים רבות צור קוצר. "מה לכתוב במכתב?" שואלים המאיירים... או "למי לכתוב את המכתב?" ואז אני עונה "מה שאת/ה רוצה" ו "למי שאתם רוצה?" אם קשה אני אומרת שאפשר לכתוב לספרייה ואם קשה מאוד אז אני מסבירה שרצוי לצייר....
פרויקטים מיוחדים
מצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2012, חלק 1
בחלק הראשון הענקת עיטור הצטיינות בתחומים: ספר ילדים מקור, ספר ילדים מתורגם, איור בספר מקור, איור בספר מתורגם, הצגת תאטרון.
ביקשנו מהעוסקים בתרבות לילדים על גווניה השונים, מתוך הערכה לטעמם וניסיונם, לבחור את מיטב היצירות שנעשו השנה לילדים. מתוך כוונה להעניק במה ליצירות איכותיות לילדים, החלטנו לציין את היצירות החשובות של 2012.
איור
תותי שדה על עץ עירום / תמר הוכשטטר
רשימת ביקורת על איוריה של נטלי וקסמן-שנקר לספר "לילה טוב מפלצת" מאת שירה גפן
על כל הכפולות, על אף שהטקסט לא מזכיר זאת ולו במילה, חולשים מיני צמחים ועצים, גזעים כחולים, ותפרחות של מה שנראה כמו פרחים טורפים. התותים מהשמיכה של רותי מטפסים לא פעם אל צמרות העצים. דגים אדומים מעופפים בשמי החושך. הטבע האפל הזה מסמל בספר את מעורר האימה והלא-ידוע, אל מול הטבע המעובד והמאולף, פיל הקרקס הפרוותי, מנורת הגחלילית, המנגנונים והתיקתוקים המכניים המנוגדים לנהמות הזאבים והדובים המתגלמים בצלליות.
