ספרות ילדים

מפלצות פלא ואחרים מפלצות פלא ואחרים איור

מפלצות פלא ואחרים / כרמית רוזן

רשימת ביקורת על ספר השירה לילדים של ערן צלגוב ועמית טריינין, "הפוך על ענף"

"הפוך על ענף", ספר הילדים הראשון של המשורר והמתרגם ערן צלגוב, פועל במרחב המוגן של הקאנון, ובו בזמן חותר מתחת לגבולותיו

זרותן של חיות האדם זרותן של חיות האדם איור

זרותן של חיות האדם / עידן ברנדלר

רשימת ביקורת על ספרם של אלן סרג' דיזוטפ ודלפין רנו, "עט המתנה"

אפיון נוסף למבוגרים הסובבים את ליאו, חוץ מחוסר ההבנה של אותו פלא הגלום בעט, הוא היותם מתוארים באיור כבעלי חיים לבושים, ואפשר אף להוסיף: במיטב מחלצותיהם - מנעליים ועד כובעים.

לקרוא בשני קולות לקרוא בשני קולות איור

לקרוא בשני קולות / גלית לוי

רשימת ביקורת על ספר הילדים של אשכול נבו ודיוויד הול, "מחשבה ממתינה"

כשנמרוד יוצא עם המחשבות שלו לגינה, "מחשבה רדפה אחרי מחשבה", ואפשר ממש לראות כיצד הביטוי הציורי היפהפה הזה מקבל חיים על הדף בצורה של צבר פרצופים, דמויות וחפצים שצמודים זה לזה עד שהם יוצרים כתם מלא פרטים

מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי ספרות

מִינֵי מוּמִינֵי – מי אני, מה שמי / אמי כהן

טור חמישי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

אבל סנופקין, ששמות, ככל רכוש אחר, לא מעניינים אותו באמת, נדרש בערב אביב אחד להעניק שם ליצור אחר. חי זנבי.

לצאת מתחת לשמיכה לצאת מתחת לשמיכה איור

לצאת מתחת לשמיכה / גלית לוי

רשימת ביקורת על ספרן של רות אורן וכרמל בן עמי, "לא רוצה לקום היום!"

האב ובנו מצטיירים למן העמוד הראשון כמשפחה שלמה. ואבא של תום, כך נראה, מעוצב במידה רבה בהשראת האבא הגרוסמני הרך והאמהי, המכיר היטב את העולם הנפשי של ילדיו ונמצא איתם בקשר קרוב.

מִינֵי מוּמִינֵי – חי צומח מִינֵי מוּמִינֵי – חי צומח ספרות

מִינֵי מוּמִינֵי – חי צומח / אמי כהן

טור רביעי על ספרי "המומינים" מאת טובה ינסון

משהו סנופקין הבין: אי אפשר לחנך ילד רעב, צמא או ילד שקר לו. אי אפשר לחנך ילד בלי לייחד אותו ובלי להבין מה הוא מרגיש. אולי אי אפשר לחנך ילד בכלל. אולי כל מה שאפשר לעשות זה לטפל, לצחוק ולשחק.

לרשימות נוספות
בפנים חומלות בפנים חומלות איור

בפנים חומלות / גלית לוי

רשימת ביקורת על ספרו של דויד גרוסמן, "לכל קמט יש סיפור"

במובן מסוים גיבורי סיפוריו של גרוסמן מתבגרים יחד איתו. סבא אמנון לא דומה לסבא פליקס מ"יש ילדים זיגזג" שחטף את נכדו למסע גדוש עבירות על החוק, הוא סבא שמציג דימוי אחר של זקנה; זקנה מאוזנת יותר, נוכחת ובעלת משקל.

משבצות הגורל משבצות הגורל איור

משבצות הגורל / מור פוגלמן-דבורקין

סקירה מיוחדת של הפיקצ'רבוק העברי "החופשה" מאת גלעד סופר

סופר לוקח את האפשרות שמספקים יחסי טקסט-איור במדיום הפיקצ'רבוק לכיוון חכם ומרובד, הנוגע באמיתות עמוקות בנפש הילדית, תוך שמירה על מרחב מוגן בו אפשר לבחון אותן מבלי להיפגע ולפגוע באמת.

כחול אדום דובון כחול אדום דובון איור

כחול אדום דובון / עידן ברנדלר

רשימת ביקורת על ספרו של טום פרסיבל, "הים ראה"

הצגת מציאות שגם המבוגר וגם הילד לא יודעים להתמודד עם המועקה הרגשית של האובדן ובורחים לפתרונות מעשיים היא חשובה, כיוון שהיא מציבה אותם באותו שלב בהתמודדות, ומאפשרת לשניהם להיות מתוסכלים

לגעת ישירות בחוויה - ראיון עם עפרה גלברט-אבני לגעת ישירות בחוויה - ראיון עם עפרה גלברט-אבני ספרות

לגעת ישירות בחוויה - ראיון עם עפרה גלברט-אבני

ראיון עם הסופרת לרגל זכייתה בפרס דבורה עומר למפעל חיים בספרות ילדים

אמרתי לחברותי, הוותיקות כמוני, שמזל שנולדנו מזמן, כשעוד לא כל אדם שני בארץ כתב ספרים (בעיקר ספרי ילדים, "כי זה קל"...), כשהמו"לים שפטו ספרים על פי איכותם, ולא על פי סיכוייהם להימכר, וסופר לא נדרש לשלם בעבור הוצאת ספריו לאור.

מה שנראה כמו קנגורו וקופץ כמו קנגורו הוא קנגורו מה שנראה כמו קנגורו וקופץ כמו קנגורו הוא קנגורו ספרות

מה שנראה כמו קנגורו וקופץ כמו קנגורו הוא קנגורו / גלית לוי

רשימת ביקורת על ספרו של יצחק זמיר, "לאן נעלמה קנגורו תום?"

כמו קסטנר העיתונאי בהקדמה ל"אמיל והבלשים", וכמו גוטמן כשכתב את מכתבי לובנגולו, גם הגיבור של זמיר משתמש בעובדה שהוא סופר כדי ללחוץ על הנהלת "גן גורו" לשחרר את תום. בסופו של דבר הוא פודה את החופש שלה בזכות פילנטרופ אוסטרלי בשם "הדוד תום" (כמה סמלי).

חמש מכשפות חוגגות את החיים חמש מכשפות חוגגות את החיים איור

חמש מכשפות חוגגות את החיים / שהם סמיט

סקירה מיוחדת של הפיקצ'רבוק העברי "חמש מכשפות הלכו לטייל" מאת רונית חכם והמאיירת אורה איל

לילדות אין די מודלים של נשים פרועות ומשולחות רסן. לא חינוכי? חינוכי מאוד! לכולנו יש צורך להיות לפעמים פרועים ומשולחי רסן וספרות פנטסטית היא מרחב בטוח שבו ניתן לחוות את החוויה המשכרת בלי לפגוע באיש.

תכנים ישנים יותר »